הממשלה אישרה היום (א') פה-אחד את דחיית הבחירות לרשויות המקומיות ל-27 בפברואר 2024. ההחלטה על דחיית הבחירות מגיעה בהמשך לדיון שהתקיים ביום רביעי, במהלכו התבקש צה"ל להשלים את הנתונים החסרים על-מנת לקבל את ההחלטה. מתוך נתוני צה"ל נלמד כי ישנם 688 משרתים שאותם לא ניתן לשחרר, המתמודדים ב-144 רשויות.
במקור, הבחירות ב-241 רשויות מקומיות ואזוריות תוכננו להתקיים ב-31 באוקטובר 2023. בתחילה הוחלט לדחות את הבחירות לסוף ינואר 2024, אך לאור מצב הלחימה התקיים דיון מחודש על מועד קיום הבחירות, וכעת הוחלט כאמור על דחייה נוספת.
היום בצהריים צפוי בג"ץ לדון בעתירות שהוגשו לדחיית הבחירות - חלקן גם למועד מאוחר יותר מחודש פברואר 2024.
● שאלות ותשובות | עד 30 אלף שקל לכל מילואימניק, בלי מקור תקציבי: כך תעבוד התוכנית החדשה
● המשרוקית | תחת אש: הבחירות המוניציפאליות שנדחו לינואר, לא דומות לסיטואציות שחווינו בעבר
● בלעדי | בממשלה בוחנים אפשרות של מתן מגורים זמניים לאלפי תושבים בצפון
מתי יתקיימו הבחירות המקומיות?
הבחירות מתקיימות מדי 5 שנים ביום ג' השלישי לחודש חשוון. השנה הבחירות לרשויות המקומיות לא התקיימו כמתוכנן בסוף אוקטובר, בשל המלחמה. ההחלטה הראשונית שהתקבלה הייתה לדחות את הבחירות ליום שלישי, כ' שבט ה'תשפ"ד, 30 בינואר 2024, אך כעת הוחלט כאמור על דחייה נוספת, ליום שלישי, י"ח באדר א' ה'תשפ"ד, 27 בפברואר 2024.
מה השיקולים בנושא דחיית הבחירות?
קיום בחירות בזמן מלחמה היא רצופת אתגרים והוביל לדיונים רבים בין מקבלי ההחלטות. במשרד הפנים בחנו היתכנות לקיום הבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות במועדים השונים שקבעה הכנסת מיד לאחר פרוץ המלחמה, ולבסוף שר הפנים משה ארבל החליט כאמור להמליץ על קיום הבחירות בסוף ינואר.
בין הבולטים שהתנגדו להמלצה זו היה שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שביקש לדחות את הבחירות עד לאחר סיום המלחמה. במכתב ששיגר לשר הפנים כתב סמוטריץ' כי "לאחר הודעתך כי הבחירות לרשויות המקומיות יתקיימו בסוף חודש ינואר, משרתי מילואים רבים המוצבים בחזית נקלעו לסיטואציה מורכבת". סמוטריץ' התייחס במכתבו לכך שרבים מנציגי הציונות הדתית ברשויות המקומיות נמצאים בלחימה. "הלחימה עודנה נמשכת, ומשרתי המילואים, כולל מועמדים ואנשי קמפיין, עודם נלחמים. מבדיקה שנערכה על-ידנו, וזאת רק במפלגת הציונות הדתית, מתוך 66 רשויות בהם מועמדי המפלגה מתמודדים, 62% מבעלי התפקידים מגויסים, ו-24% מראשי הרשימות מגויסים". עוד הוסיף סמוטריץ' במכתבו כי חשוב לדחות את הבחירות על-מנת להבטיח את תקינותן, וכן להבטיח שלא תתקיים אפליה כלפי הנלחמים למען מדינת ישראל.
בשבוע שעבר ובניגוד לעמדתו של שר האוצר, הצהיר שוב שר הפנים משה ארבל כי הוא תומך בקיום הבחירות בסוף ינואר, והתנגד לדחייה נוספת. "ניתן ואף חשוב לקיים את הבחירות במועדן על-מנת להקרין לאזרחים חוסן, שיגרת חירום מאפשרת ויציבות להמשך". עוד הוסיף ארבל כי "פוליטיקאים צריכים להדיר את רגליהם ממנו, גורמי המקצוע הם אלה שצריכים להמליץ וחובתנו לקבל את עמדתם".
בימים האחרונים, עוזר הרמטכ"ל פרסם מסמך ובו מפורטים אתגרי הבחירות, בתגובה לכך, השר ארבל חזר בו מעמדתו והחליט לתמוך בדחיית הבחירות ל-27 בפברואר.
ממשרד הפנים נמסר כי "לאחר קבלת עמדה עדכנית ומפורטת מלשכת הרמטכ"ל בסוגיית הזכות לבחור ולהיבחר בקרב חיילי המילואים, שר הפנים פנה לראש הממשלה בבקשה לקיים דיון בישיבת הממשלה אליו יוזמנו נציגי צה"ל אשר יפרטו בפני השרים את המצב העדכני, והממשלה במליאתה תכריע בסוגיית מועד הבחירות אחר קיום הדיון".
מה המשמעויות של בחירות בצל מלחמה?
עד כה בצה"ל לא פרסמו עמדה באשר למועד הבחירות, אך הצבא נערך לקיום הבחירות בהתאם להחלטת הדרג המדיני.
מספר בעלי זכות הבחירה הכללי עומד כיום על 7,190,584 בעלי זכות הצבעה, רבים מהם נמצאים בשירות מילואים פעיל, על כן צה"ל נערך לאפשרות של מימוש הצבעה מחוץ לגבולות המדינה, כיוון שלא ניתן יהיה לאפשר הוצאתם של חלק מהמשרתים מהלחימה. בנוסף, בצה"ל מבקשים להאריך את ההצבעה המוקדמת מ-72 שעות ל-8 ימים.
מה יעשו משרתי מילואים המתמודדים בבחירות?
הממשלה הנחתה בשבוע שעבר את צה"ל להעביר למזכירות הממשלה את עמדתו באשר לאפשרות שחרורם של המועמדים לבחירות לרשויות המקומיות הנמצאים כיום בשירות מילואים פעיל, מי מהם לא ניתן לשחרר וכן, פילוח מדויק באילו רשויות יש מועמדים שלא ניתן לשחררם.
כ-3,982 ממשרתי המילואים שגויסו במסגרת המלחמה מתמודדים לבחירות לרשויות המקומיות, 2,346 מהם מצאים בצו 8. 70 משרתי מילואים פעילים מועמדים לראשות עיר או מועצה אזורית.
בשגרה, משרתי מילואים ששמם נכלל ברשימת בחירות לרשויות מוקפאים משירות, מרגע הגשת הרשימות עד יום הבחירות. בעקבות המלחמה תוקנו הפקודות, כעת מועמדים יכולים להמשיך בשירות מילואים פעיל בכפוף לצורך הביטחוני בהם ולאישור ראש אכ"א.
מה עלות דחיית בחירות למשק?
לפי נתוני משרד הפנים, שולמו עד כה מקדמות מימון בחירות בסך 275.7 מיליון שקל. עלות דחיית הבחירות ל-30 בינואר נאמדות בכ-25 מיליון שקל, נכון לעכשיו. סך מוערך זה כולל לוגיסטיקה, מחשוב, תקשורת, הדרכות וכמובן תגבור היערכות צה"ל, תגבור קלפיות ניידות ותגבור האופרציה לנוכח תגבור מעטפות כפולות. סך זה לא כולל עלויות הגדלת יחידות המימון של הרשימות אשר מותנה בהחלטות ועדה ציבורית.
הכסף הגדול מושקע בקמפיינים של המועמדים. על כל מועמד ברשימה שמצליח להיבחר, מקבלים עליו החזר מהמדינה, ובגלל שלא התקיימו הבחירות, "נזרק" מלא כסף "לפח", ולא התקבלו החזרים עד כה. מדובר ב-1.3 מיליארד שקל. כלומר, בסך-הכול בסביבות 1.5 מיליארד שקל הושקעו בבחירות עד כה.
מתי יתקיימו בחירות ביישובים המפונים?
בהתאם למצב הביטחוני, לא כל הרשויות המקומיות והאזוריות ייכללו בבחירות בתאריך החדש. ב-14 רשויות מקומיות ואזוריות מהן פונו תושבים, הבחירות ייקבעו תוך 5 חודשים ממועד חזרתם ליישובים.
להלן הרשויות בהן ככל הנראה לא יתקיימו הבחירות בתאריך החדש, אלא רק לאחר חזרתם ליישובים: שדרות, אשכול, שער הנגב, שדות נגב, חוף אשקלון, קריית שמונה, שלומי, מטולה, עג'ר ויישובי המועצות האזוריות גליל עליון, מבואות חרמון, מרום הגליל, מעלה יוסף ומטה אשר.
האם דחו בחירות מקומיות בעבר?
דחיית בחירות לרשויות מקומיות כבר קרתה בעבר. התקדים הראשון לדחיית בחירות ברשויות היה במלחמת יום כיפור, בה נדחו הבחירות בחודשיים.
בשנת 1982 דחתה הכנסת את הבחירות בשנה לאוקטובר 1983, בשל מלחמת לבנון ולמרות לא מעט התנגדויות של גורמים באופוזיציה, שטענו כי מדובר בפגיעה במשטר הדמוקרטי.
חמש שנים לאחר אותן בחירות, בפעם האחרונה שהבחירות לכנסת ולרשויות נערכו באותו יום, דחתה הכנסת את הבחירות לרשויות המקומיות בשלושה חודשים, מחשש ששיקולים פוליטיים כלל-ארציים ישפיעו על ההצבעה (לאחר מכן נקבע כי הבחירות יופרדו אלה מאלה באופן קבוע).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
