רצף התקיפות האחרון ברחבי סוריה שכולל, בין השאר, את דמשק, בוכמאל וחאלב מבהיר מעל ומעבר לכל ספק את המטרה: פגיעה בשרשראות האספקה של "ציר ההתנגדות" שמובילה איראן.
● לאן הלך הכסף הקטארי שנכנס לרצועת עזה, ומי עשוי לקבל אותו ב"יום שאחרי"?
● תחקיר ה"ניו יורק טיימס" מכה גלים ומתאר עבירות מיניות קשות שביצע חמאס
מי שבמשך שנים הוביל את המערך הוא ראזי מוסאווי, שחוסל ביום שני. הוא הוביל מודל מסודר שבמסגרתו אמצעי לחימה מתקדמים וחלקיהם היו מגיעים אווירית וגם ימית דרך נמל לטקיה, בהנהגת יחידה 2250 בראשותו. לפי איראן אינטרנשיונל, מוסאווי עמד בראשות יחידת הסיוע לגיס לבנון, שם מכובס לגוף שאחראי על העברות האמל"ח לחיזבאללה. כלי מהותי נוסף לאותן ההברחות הוא הנתיב הקרקעי, בדרך הבאה: אמל"ח מגיע במשאיות אל מעבר קאים בעיראק, ואז חוצה לעיר בוכמאל במזרח סוריה, ששוכנת על נהר הפרת.
בבוכמאל עצמה, מפקד כוח קודס קאסם סולימאני קידם, בטרם חוסל, תשתית מתקדמת שבמרכזה הבסיס האסטרטגי "אימאם עלי", שבו מוצבים כוחות רבים ומאוחסנים אמצעי לחימה רבים - חלקם מתחת לפני הקרקע. אותו בסיס, לפי פרסומים זרים, הותקף לא פעם על ידי חילות האוויר של ישראל וארה"ב, וכך גם ביום שישי.
לפי המרכז הסורי לזכויות אדם שיושב בלונדון, 19 לוחמי מיליציות פרו־איראניות, מתוכם ארבעה סורים ושישה עיראקים נהרגו, וכן 18 נפצעו במתקפה בבוכמאל. בתחילה, התקיפה יוחסה בתקשורת הערבית לארה"ב, אבל בכיר אמריקאי ציין בפני רויטרס כי הם לא ביצעו שום תקיפה. על כן, ניתן לשער מי ביצעה את התקיפה. לפי הדיווחים, הותקף מטה צבאי, שיירת משלוח ומחסן אמל"ח.
שישה פיצוצים סמוך לשדה התעופה הצבאי
לאחר מכן, לפי המרכז הסורי לזכויות אדם, נשמעו שישה פיצוצים סמוך לשדה התעופה הצבאי "אל־ניירב" במזרח מחוז חאלב. באזור הכפרים אל־דהאבייה ואל־שייח' יש מחסנים ומוצבים של המיליציות הפרו־איראניות, כאשר סביר להניח כי מה שמזין אותם זה אותו אמל"ח שמגיע מבוכמאל.
אותן שרשראות אספקה הן אלו שמהוות את הבסיס לחיזוק חיזבאללה בלבנון. לחיזבאללה יש יתרון על המיליציות הפרו־איראניות האחרות לא רק בתשתית האיתנה שלו בלבנון, אלא גם ביכולת שלו לפתות יותר לוחמים עם משכורת חודשית של כ־1,300 דולר בחודש, לעומת כ־200-100 דולר לחיילי מיליציות פטמיון האפגנית וזיינביון הפקיסטנית שפעילות בסוריה. עם זאת, לחיזבאללה אין את היכולת לייצר את אמצעי הלחימה המתקדמים שלו מאפס, בטח שלא את רובם. לכן, הוא נדרש לקבל כמויות רבות בנתיב נגד סוריה שהופך להיות מטווח בקצב גבוה.
אותן התקיפות לא ימחקו את המיליציות הפרו־איראניות בסוריה, בטח שלא כמו המטרה של ריסוק חמאס ברצועת עזה - אבל פגיעה בשרשראות האספקה האיראניות בסוריה תשלים שתי מטרות: בראש ובראשונה, מסר לאיראן ולבכיריה כי לא לעולם חוסן. לצד זאת, פגיעה שכזו לאורך זמן לא רק שתחליש את מגוון האמצעים שיש ברשות המיליציות בסוריה. היא גם "תנגוס" במלאי האמל"ח של חיזבאללה, שהם גדולים לאין ערוך מאלו של חמאס.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.