רחפנים זעירים עוזרים לישראל לנווט בשדה הקרב האורבני של עזה

מאז החלה המלחמה בעזה, צה"ל משתמש במגוון אמצעים מול איום המנהרות של חמאס: החל מרובוטים ועד כלבים. אחד הכלים הזולים והיעילים לביצוע משימה זו מול האיום התת־קרקעי, הוא רחפן קטן ופשוט בשם קואדקופטר (Quadcopter), הנכנס לבניינים לפני החיילים. הכלים האלה מספקים ליחידות קטנות מודיעין אווירי טקטי ואף משמשים כפצצות מונחות. מדובר בחתיכה אחת בפאזל הארסנל האווירי הלא מאויש של ישראל, שעל פי צה"ל שיחק תפקיד חיוני בצמצום הפגיעה בכוחות בשדה הקרב.

● ניתוח גלובס | לאן נעלמה יחידת הקומנדו היוקרתית של המוסד שנלחמה כלכלית בחמאס?
● ראיון | מנכ"ל התעשייה האווירית מספר איך זה ליירט טיל איראני בחלל
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | משרד הביטחון בעסקת ענק והמבוכה של טורקיה

"לפני כעשור, המל"ל (המטה לביטחון לאומי) ערך דיונים בשאלה האם לרחפני קואדקופטר תהיה השפעה בשדה הקרב והגיע למסקנה שלא", אומר יעקב נגל, לשעבר ממלא מקום ראש המטה לביטחון לאומי. "אבל היום עזה מלאה בהם".

תקשורת מתחת לפני האדמה

עד למלחמה, הקואדקופטר שימש כאמצעי לחימה מרכזי ביחידות קטנות בצה"ל. בצבא לא ציפו להשתמש בכלים האלה אל מול איום מנהרות הטרור בעזה, ועד היום השתמשו ברובוטים שונים שנעו בעומק המנהרות. אולם, בחלק מהמנהרות הרובוטים התקשו לנוע, בין היתר מכיוון שהמעברים היו צרים מידי עבורם. ישראל ניסתה גם להסתייע בכלבים רובוטיים, אבל מדובר באמצעי יקר וכבד.

הרחפנים הקטנים, לעומת זאת, יכולים להרכיב מפות תלת־ממדיות של המנהרות. הם לא קשורים פיזית לכלום, בשונה מהרובוטים, ויכולים לטוס דרך חללים קטנים. הרחפנים הללו יכולים גם להקים רשת תקשורת משלהם מתחת לאדמה, כך שכל רחפן משמש כתחנת ממסר לבא אחריו.

בדומה לישראל, גם בצבא ארה"ב לא העריכו נכון את השימוש של רחפני הקואדקופטר. בצבא האמריקאי התמקדו במשך שנים בפיתוח מל"טים גדולים ויקרים יותר לפני שהבינו באיחור שוויתרו על נתח שוק שלם של רחפנים זעירים לטובת סין. כיום, חברת SZ DJI Technology הסינית היא היצרנית הגדולה ביותר בעולם של רחפנים מסחריים, והקואדקופטרים הזולים שלה הפכו לפופולריים בשדות קרב ברחבי העולם.

"בתחילת המלחמה עם עזה, כשהייתה בהלה להשגת רחפנים קטנים, רבים מאלה שנשלחו לארץ היו סיניים מתוצרת DJI", אומר עובד באחת מחברות הרחפנים שעובדות עם צה"ל. "אולם, בישראל הפסיקו במהרה את השימוש ברחפנים של DJI בתוך הרצועה", מוסיף אותו עובד מחברת הרחפנים. עם זאת, בצבא מסרבים לפרט באיזה סוג של רחפנים משתמשים הכוחות בתוך עזה כעת.

"העדיפות המרכזית בצה"ל היא לרכוש רחפנים לשימוש בחללים סגורים לסיוע במבצעי חילוץ החטופים ממנהרות חמאס ובסביבה התת־קרקעית", אומר בלייק רזניק, מנכ"ל חברת הרחפנים האמריקאית BRINC. לדבריו, בעת ביקורו בישראל במהלך חודש דצמבר, צה"ל רכש מספר רחפנים מדגם למור 2, שתוכננו למשימות חילוץ והצלה.

השימוש המקורי: נגד בלוני הנפץ של חמאס

אביב שפירא, ישראלי שהוא מייסד שותף ומנכ"ל חברת הרחפנים XTEND, החל לראשונה לעבוד עם צה"ל לפני מספר שנים. באותה העת, שיתוף הפעולה בין שפירא לצבא נגע בין היתר לשימוש ברחפני קואדקופטר נגד בלוני תבערה שנשלחו מעזה לכיוון ישראל, חלקם על ידי חמאס ואחרים על ידי ארגוני טרור אחרים שברצועה. הבלונים נשלחו לכיוון השטחים החקלאיים הסמוכים לגבול במטרה, והובילו לשריפות גדולות באזור.

כיום, מספר שפירא, צה"ל משתמש ברחפני החברה למגוון מטרות בתוך עזה. "חלקם נכנסים למנהרות, אחרים יכולים לנפץ חלונות ולחקור חללים של בניינים", הוא אומר. "יש גם רחפנים שמצוידים בזרוע רובוטית ונושאים מטען קטן, כמו חומר נפץ נדבק שיכול לפתוח דלת, לטוס פנימה ולהפיל רימונים".

לדברי שפירא, יחידת יהל"ם (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות), המתמחה באיתור והשמדת מנהרות הטרור, משתמשת ברחפנים כדי לפוצץ מוקשים או מטענים שנמצאים לעתים קרובות בסמוך לפתחי היציאה והכניסה מהמנהרות.

רחפני Xtender הקטנים של XTEND, יכולים לשאת כ־140 גרם, מצוידים במצלמות שמסוגלות לבצע מיפוי תלת־מימדי בזמן אמת, ויכולים לנוע מתחת לפני הקרקע, במנהרות הטרור של חמאס. הרחפנים מצליחים לפעול במנהרות ומשמשים כתחנות ממסר זה לזה, וכך המפעיל מגיע לרחפן שנמצא בקצה הרחוק של השרשרת.

"היכולת הזו, שבמקור תוכננה לשימוש בתוך מבנים בהם אין גישה לניווט GPS, הפכו לחיוניות במיוחד במסגרת הלחימה בעזה", אומר שפירא, "בגלל שגם חמאס וגם ישראל משבשות את מערכות ה־GPS ואותות הרדיו המשמשים כלים לניווט כלי טיס כאלה".

הת'ר סומרוויל השתתפה בהכנת הכתבה