שנת 2023 לא האירה פנים לביומד הישראלי, עוד לפני 7.10. שינויי מאקרו בכלכלה העולמית הובילו לרתיעה מסיכון, אחרי תקופה שדווקא חיפשו אותו, ועם סיום מגפת הקורונה פחתה גם ההתלהבות בכלל מהתחום הרפואי. כל זה הוביל להתנפצות של מה שניתן בדיעבד להגדיר כבועה, בעיקר בעולמות פיתוח התרופות והבריאות הדיגיטלית. בישראל, במקביל, שוק הביומד נפגע גם מהשלכות הרפורמה המשטרית: משקיעים נקטו זהירות יתר והייתה הימנעות מהקמת חברות בארץ.
● השבוע בביומד | אפליקציית הטיפול בדיכאון של מייסד ווייז והמחקר שיממן משרד ההגנה האמריקאי
● זו הייתה החברה הישראלית הכי רווחית בוול סטריט השנה
● ניתוח גלובס | חברת התרופות שמחקה כמעט את כל השווי שלה - ואז זינקה ב־150% ביום אחד
התנפצות הבועה החלה כבר ב-2021, נמשכה ב-2022 והעמיקה בישראל ב-2023, בזמן שבעולם הייתה התייצבות מסוימת. זה היה שיקול נוסף בהחלטה של חלק מהחברות החדשות לקום מחוץ לישראל. לפי נתוני סטארט-אפ סנטרל, ב-2023 קמו 42 חברות בתחום מדעי החיים, לעומת 79 ב-2022, ו-170 ב-2021.
נקודת אור אחת היא היציבות היחסית בסקטור המכשור הרפואי, תחום הדגל של ישראל שקצת נשכח בשנים האחרונות אך המשיך לפעול ולייצר חברות מעניינות. בתחום זה נרשמו גם אקזיטים השנה: חברת משאבות האינפוזיה סורל שנמכרה ביותר מ-100 מיליון דולר, וחברת הסחוס קרטיהיל, שנמכרה תמורת 180 מיליון דולר כמקדמה ועד 330 מיליון דולר באבני דרך ותמלוגים נוספים.
גל של אישורי FDA: למה המניות לא זינקו?
אחרי עשורים של בצורת, היה ב-2023 גל יוצא דופן של אישורי FDA לחברות ביומד ישראליות. ארבע חברות תרופות עצמאיות הביאו לשוק תרופות במנגנונים חדשים: ביוליין , מדיוונד , גמידה סל ופרוטליקס . האישורים התקבלו במועדם ללא מגבלות, סוג של נס גלוי. בנוסף, הושגו עוד שני אישורי FDA לחברות ותיקות יותר, קמהדע וטבע .
אבל מה קרה לחברות הללו מאז קבלת האישורים? נראה שהן נסחרות כדיסקאונט על השוק, ותנועות המניה לא תמיד היו מלהיבות. לדברי עומר גביש, שותף וראש תחום מדעי החיים ב-PWC ישראל, "בכל החברות נרשם דפוס של עלייה עם האישור וירידה מהירה, כנראה בשל עזיבתם של משקיעים שהאסטרטגיה שלהם הייתה להמר על האישור. זה לא חריג".
אבל יש עוד שתי סיבות לכך שהשוק עדיין לא מתגמל את החברות על האישור: שלוש מתוך ארבע החברות ניצבות בפני אתגר של חינוך השוק, בשל צורות מתן ייחודיות לתרופות החדשות שלהן, וכל התרופות פונות לשווקים לא מאוד גדולים, בהיקף של כמה מאות מיליוני דולרים. "אני לא יודע אם נראה קפיצות דרמטיות במניות החברות גם עם הצלחה בשיווק", אומר גביש, "אבל כן נראה את המצליחות מביניהן מכות את השוק".
כיום, החברות נמצאות בשלבי השקה שונים של מוצריהן. מדיוונד שקיבלה אישור למוצר לטיפול בכוויות, השיקה אותו בתחילת הרבעון הרביעי, אחרי דחייה קלה, וכבר "נהנית" מהזמנות מצה"ל ומצבא ארה"ב, בעקבות המלחמה. המוצר משווק בארה"ב על ידי השותפה של מדיוונד, וריסל, והדוחות הקרובים יגלו עד כמה ההסכם עמה רווחי למדיוונד. בשנה הקרובה, החברה אמורה להתחיל ניסוי של המוצר לטיפול בפצעים, אך למרות הצורך בניסויים נוספים בתחום הזה, בדוח האחרון שלה כתבה כי המזומנים שבידיה צפויים להביא אותה לרווחיות.
לתרופה של פרוטליקס למחלה הגנטית פברי יש מוצר מתחרה בצורת מתן מוכרת, ולכן ההשקה שלה הייתה מהירה יחסית, בעזרת השותפה שלה לשיווק Chiesi (קייסי). ברבעון השלישי החברה כבר רשמה הכנסות של 10.8 מיליון דולר, חלקן ממכירת המוצר לקייסי וחלקן ממוצר קודם של החברה. בפרוטליקס אומרים שלא ניתן להסיק מההכנסות הרבעוניות על איכות ההשקה, מאחר שקייסי הצטיידה במלאי של המוצר עוד קודם לכן.
ביוליין, שפיתחה תרופה לניוד תאי גזע לצורך השתלות מוח עצם, קיבלה אישור בספטמבר ומשיקה בימים אלה. המוצר שולב בפרוטוקול הטיפול של רשת מרכזי הסרטן NCCN, וזאת התחלה טובה בשוק האמריקאי. ביוליין אחראית בעצמה לשיווק. נכון לסוף הרבעון השלישי, לחברה מזומנים המספיקים עד שנת 2025.
האחרונה בין מקבלות האישורים היא גמידה סל. גם היא השיקה בספטמבר מוצר לשיפור השתלות מח עצם. לפי החברה, למרות השקה "רזה" בגלל אילוצי מזומנים, מספר מרכזי הסרטן שהזמינו את המוצר עלה על הציפיות. כרגע, גמידה סל משווקת את המוצר בעצמה, אבל מחפשת לדבריה שותף אסטרטגי. ייתכן שחוסר הבהירות לגבי מי ישלוט בשיווק בהמשך מקשה על החברה. עלות ההשקה גבוהה והחברה נאלצה לגייס השנה הון במנגנון ATM (מכירת מניות בשוק) כדי לממן את פעילותה, סוג מימון הלוחץ מטה את מחיר המניה.
הסיפור של יורוג'ן, שהמוצר הוותיק שלה לטיפול בדרכי השתן העליונות צפוי לרשום השנה הכנסות של 76-86 מיליון דולר, יכול להאיר את הדרך לחברות שהשיקו השנה מוצרים. גם יורוג'ן השיקה לאט מוצר חדשני לשוק מוגבל, ונדרש לה זמן לקבל שיפוי ביטוחי עבורו. מניית החברה נפגעה בתקופה זו, אולם הגידול ההדרגתי במכירות וההתלהבות לקראת המוצר השני החזירו אותה למגמת עלייה.
בתחילת 2024, יורוג'ן מתכננת להגיש בקשה לאישור "מתגלגל" למוצר חדש שלה לטיפול בסרטן שלפוחית השתן(נתוני הניסויים יוגשו ל-FDA כשיתקבלו ולא יחד בסיום הניסוי). החברה כבר פרסמה תוצאות טובות מהניסויים הקליניים בקיץ האחרון.
אישורי FDA נוספים עשויים להתקבל בתחום המכשור הרפואי, עבור אפיטומי שפיתחה גלולה מכנית להרזיה, ופלסאנמור, המפתחת מכשיר אולטרסאונד ביתי. שתי החברות, הנסחרות בת"א, מגיעות למעמד הזה אחרי שבוטלו הסכמי שיווק משמעותיים עם נסטלה ו-GE Healthcare בהתאמה. אובדן ההסכמים רגע לפני הכניסה לשוק הייתה מכה לשתי החברות, שמחפשות עכשיו משווקים חדשים ועתידן תלוי בהסכמים הפוטנציאליים לא פחות מאשר באישור.
חברת מכשור רפואי נוספת שמצפה לאישור FDA היא ניקסואה, שפיתחה מכשיר לטיפול בדום נשימה בשינה, וכבר החלה למכור אותו באירופה, אם כי רק בכמיליון אירו ברבעון. החברה נסחרת בבורסת יורונקסט לפי שווי של 123 מיליון אירו.
נזכיר בקצרה גם את החברה הפרטית מאפי, שמצפה לאישור FDA לקופקסון בשחרור מושהה במרץ 2024. אי-אפשר להמר בבורסה על מאפי, אך מי שכן נסחרת היא השותפה השיווקית שלה, Viatris, גלגול של מיילן, המתחרה המוכרת והמרה של טבע, שיש לה ניסיון רב בתחום הטרשת הנפוצה.
סרטן ו-ALS: הניסויים שכדאי לעקוב אחריהם
כמה חברות עומדות לדווח בשנה הקרובה על תוצאות ניסויים קליניים משמעותיים. נובוקיור , מהחברות הישראליות הגדולות בנאסד"ק, הנסחרת כעת בשפל מקומי של 1.6 מיליארד דולר, צפויה להודיע על תוצאות ניסויים במכשיר שלה המשתמש בשדות חשמליים לטיפול בסרטן. אף שלנובוקיור כבר יש הכנסות יציבות, תוצאות ניסויים של החברה נוטות להטיס או לרסק את מחיר המניה.
חברות נוספות שעשויות לדווח על תוצאות מעניינות הן נוירוסנס מתחום ה-ALS, שמחכה לתוצאות נוספות מניסוי שלב IIb במחצית הראשונה של השנה והתוצאות עשויות להשפיע על ההסכם שלה עם חברת ביוג'ן; חברת אייסקיור , שמצפה לתוצאות בניסוי בטיפול בהקפאה בגידולים סרטניים בשד ואינספייר MD , המפתחת סטנטים המגינים על המוח.
אתגר הגיוסים: בין מלחמה בעזה לשנת בחירות בארה"ב
החברות שהזכרנו הדגישו בשיחות הוועידה שלהן סביב דוחות 2023 כי פעילותן לא הואטה ולא נפגעה מהמלחמה, אבל בשנה הקרובה היא בהחלט עלולה להשפיע, ואולי כבר משפיעה, על היכולת של חברות פרטיות ובורסאיות לגייס הון.
לפי דוח סטארט אפ ניישן סנטרל ו-IATI, כבר במחצית הראשונה של השנה נרשמה ירידה ברמות ההשקעה, ל-3.9 מיליארד דולר, שפל מקומי מאז 2018 וירידה של 29% לעומת המחצית המקבילה ב-2022. ברבעון הרביעי השנה, הגיוסים המשמעותיים לתחום מדעי החיים שנרשמו באתר Startup central מסתכמים בכ-300 מיליון דולר בלבד.
עם זאת, הרשימה כוללת גיוס של לא פחות מ-150 מיליון דולר לחברת 89bio הישראלית-אמריקאית. החברה עצמה שווה כמיליארד דולר בזכות המוצר שלה לטיפול בכבד שומני שייכנס בתקופה הקרובה לשלב III של הניסויים הקליניים. 89bio אמנם מנוהלת על ידי צוות אמריקאי, אבל לא מסתירה את מרכז הפיתוח שלה ברחובות. הגיוס הזה מראה שכאשר לחברה יש רגל משמעותית בארה"ב ותוצאות טובות בניסויים בתחום מעניין, משקיעים מוכנים להעלים עין מחוסר הוודאות הפוליטית.
לדברי גביש, "כאשר החלה ההאטה הכלכלית, קרנות הון הסיכון החלו לשמור את הכסף להזדמנויות נדירות והשקעות המשך, כך שכרגע יש להן כסף. ירידה בריבית יכולה לשחרר מעט את המאגרים הללו, בעיקר אם היא תבוא במקביל לעליות בבורסה שיתנו לקרנות אופטימיות לגבי האופציה לאקזיטים בהמשך. בארה"ב יש סנטימנט אופטימי לפחות לחצי הראשון של השנה, אם כי לא לחצי השני. שנת בחירות בארה"ב בדרך כלל לא טובה לתחום הרפואי, בשל הרצון של כל פוליטיקאי להצהיר שהוא יוריד את מחירי התרופות".
בריאות דיגיטלית: אופטימיות אחרי ההתרסקות
תחום הבריאות הדיגיטלית, שהלהיב בשנים 2021-2022 בגלל הקורונה ועליית הבינה המלאכותית, לא שיחזר את ההצלחה השנה. "היקף הגיוסים של החברות בתחום ירד ב-75% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, עוד לפני המלחמה", אומרת עו"ד יפעת צפריר, שותפה במחלקת משפט מסחרי ובעלת מומחיות בהייטק, ביומד והון סיכון באגמון עם טולצ'ינסקי.
זה לא אומר בהכרח שהיוניקורנים הישראליים לא הצליחו, אלא שהם התנפלו על השוק עם קופות המזומנים השופעות שלהן, גייסו עובדים במהירות ושרפו כספים במהירות כדי לתפוס מקום בשוק המתפתח, וכעת הם נאלצים להתמודד עם מציאות חדשה מבחינת גיוסי ההון.
הנה תזכורת לכוכבי הגיוסים בשנים הקודמות בתחום. ב-2021 KHealth גייסה 132 מיליון דולר להקמת קופת חולים מחוזקת ב-AI בארה"ב. ב-2022 איידוק, שפיתחה AI לניתוח תמונות הדמיה, גייסה 110 מיליון דולר ו-Viz.ai, שעושה אותו דבר בתחום השבץ, גייסה 100 מיליון דולר. שלוש החברות הללו החלו מפתרון טכנולוגי נקודתי, והתרחבו למתן שירותים כוללים ומקיפים לבתי החולים, והן רוצות להיות שחקניות משמעותיות בשוק הרפואי האמריקאי. בנוסף, מימד, שמשתמשת ב-AI לאבחון וירוסים וחיידקים, גייסה 93 מיליון דולר. ImmunAI המשתמשת ב-AI לפיתוח תרופות, גייסה 215 מיליון דולר.
KHealth היא דוגמה למגמה. אף שפעילותה צומחת והיא כבר רושמת הכנסות של עשרות מיליוני דולרים, ב-2023 היא הרגישה צורך בגיוס נוסף על ה-132 מיליון שגייסה ב-2021. הגיוס הזה היה קטן יותר, של 59 מיליון דולר, וכנראה גם בשווי נמוך יותר. מספר העובדים ירד מ-310 ל-260 בין הסבבים, עדות לכך שהחברה נאלצה לחסוך בהוצאות לאחר שהזרם בנהרות המזומנים נחלש.
לדברי אלון בלוך, מנכ"ל החברה, היא עדיין שווה יותר ממיליארד דולר. "התקופות האלה בשוק דורשות התאמות, אבל בסך הכול יותר קל לי עכשיו, כי יש פחות רעש בשוק. כל החברות שבאו בטענות לא ריאליות יצאו מהשוק - ואני לא בא ללכלך, אנשים חולמים ומנסים, הכול בסדר. קל לי יותר להגיע לשותפים ולגייס עובדים. נשארתי מול חברות כמו אמזון ואן, וגם אם השוויים שמוצעים לי נמוכים מבעבר, אנחנו עדיין מקבלים כל הזמן הצעות להשקעה. אין שום משמעות לכך שאנחנו ישראלים".
בלוך, מצדו, מחכה להנפקה בבורסה, אחרי עוד סבב אחד משמעותי. זה לא יקרה בשנה-שנתיים הקרובות, וממילא כרגע חלון ההנפקות לא פתוח לחברות בריאות דיגיטלית, אך בארה"ב, לעומת ישראל, מתחילים כבר להריח שינוי לטובה.
לא רק החברות שגייסו סכומי עתק נאלצו להיפרד השנה מעובדים. טייטו קר, שגייסה 49 מיליון דולר באוגוסט, מדווחת על הכנסות של מאות מיליוני דולרים, ובכל זאת נפרדה מכ-20 מתוך 130 עובדים. החברה מסרה עם הגיוס כי למרות שלא השתתפה בפסטיבל של 2021-2 אלא צמחה באחריות, העדיפה להצטמצם משום שהשוק לא צפוי. כך עשתה גם Healthy.io, שפיתחה אפליקציה לביצוע בדיקות שתן בבית, ופיטרה השנה 70 מתוך 250 עובדים, במקביל להשלמת גיוס של 50 מיליון דולר באמצע 2023, לעומת 60 מיליון שגייסה ב-2019.
לדברי ד"ר ורדה שלו, שותפה בקרן Team8, "בחו"ל ראינו אותה מגמה, לא רק צמצום אלא גם התרסקות וסגירה של חברות שנחשבו מבטיחות. אבל לא צריך להתבלבל, אנחנו לפני הפריצה של התחום הזה, ומדובר בשוק של טריליארדי דולרים. זה בעצם כל שוק הבריאות שיעבור את המהפכה הדיגיטלית".
כתבות
ני"ע
