מיכל רוזנבוים עזבה בסערה את רשות החברות הממשלתיות. מי יחליף אותה?

מנהלת רשות החברות הממשלתיות, מיכל רוזנבוים, הודיעה במוצאי השבת על התפטרותה מהתפקיד. הודעתה התקבלה לאחר חודשים ארוכים בהם ניסה להדיח אותה השר לשיתוף פעולה אזורי, דודי אמסלם, שקיבל לידיו את האחריות המיניסטריאלית על רשות החברות במסגרת ההסכמים הקואליציוניים.

● שר האוצר מקדם: החברות הביטחוניות יספקו נשק "חינם" ולא ישלמו דיבידנד למדינה
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | משרד הביטחון בעסקת ענק והמבוכה של טורקיה

רוזנבוים הודיעה שתעזוב בסוף ינואר. כעת עולות השאלות מי יחליף אותה ומה יעלה בגורלה של הרשות, המפקחת רגולטורית על יותר מ־70 חברות ממשלתיות. אמסלם צפוי למנות בתקופה הקרובה ממלא מקום לרוזנבוים. מינוי קבע לא נמצא כרגע על הפרק, בשל הזמן הממושך שאורך הליך האיתור לתפקיד וכן לאור הסיכומים בממשלת האחדות מול השר בני גנץ להקפאת מינויים חדשים.

לתפקיד ממלא מקום מנהלת הרשות יכול אמסלם למנות רק מקרב עובדי מדינה. בסביבתו של אמסלם אומרים כי הוא יבחר בתקופה הקרובה לתפקיד, בסבירות גבוהה, אחד מבין הסגנים של רוזנבוים בתוך הרשות. לפי הערכות בסביבת הרשות, המועמד הבולט בבורסת השמות הוא נדב צוק, הסגן האחראי ברשות לתחומי התחבורה, הנדל"ן והפיננסים.

צוק מונה לתפקיד הבכיר ברשות על ידי רוזנבוים, אבל עד מהרה עלו יחסיהם על שרטון. השיא הגיע לפני מספר שבועות, כאשר צוק הגיש תביעה נגד רוזנבוים לבית הדין לעבודה, בה תבע חצי מיליון שקל בטענה להתעמרות ולעוגמת נפש. רוזנבוים קיבלה את הרושם שצוק מיהר לקחת את הצד של אמסלם, במספר מאבקים שניהל השר מולה. בהם: הדחת מנכ"ל רכבת ישראל, מיכה מייקסנר, והארכת הכהונה ליושבי הראש של הרכבת ושל נתיבי ישראל.

עוד שלב בשחיקה

אפשרות אחרת שעומדת על הפרק היא שאמסלם יציב בראש הרשות את מנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי, גלעד שלמון. לתרחיש כזה יש תקדים מהשנים האחרונות. בשנה שקדמה לכניסתה של רוזנבוים לתפקיד, מילא אותו מנכ"ל משרד האוצר דאז, רם בלינקוב. באותה עת עדיין הייתה הרשות יחידת סמך של משרד האוצר, ושר האוצר לשעבר, אביגדור ליברמן, העדיף את המנכ"ל שלו ברשות.

בפועל, השארת רשות החברות ללא מנהל במינוי רשמי, עלולה להתברר בדיעבד כעוד שלב בתהליך השחיקה הממושך במעמדה של הרשות. ממלא מקום מכהן באופן זמני בלבד, שמצריך הארכות עיתיות של כהונתו - והשר האחראי יכול להחליפו בקלות יחסית אם לא יסור למרותו.

אבל החלפת רוזנבוים בממלא מקום אינה הסיבה היחידה שמעכשיו לאמסלם תהיה שליטה ישירה יותר על הנעשה ברשות. החל ב־1 בינואר, רשות החברות עוברת להיות באופן רשמי חלק מתוך המשרד של אמסלם. זאת, לאחר שרוזנבוים לא הצליחה לדחות עוד את המעבר.

בחודשים האחרונים הקפיא אמסלם הליכי מינוי לשלושה תפקידים בכירים בתוך הרשות. הראשון הוא לתפקיד המשנה למנהלת הרשות - תקן שלא היה קיים עד כה ורוזנבוים ביקשה למנות. תפקידים חסרים אחרים ברשות שהשר לא איפשר למנות עד כה הם יועץ משפטי וסגן לתחום החברות הביטחוניות. כעת, אמסלם עשוי לשחרר את המכרזים הללו, לאחר שקיבל את מבוקשו בהזזת רוזנבוים מהדרך.

בחברות הממשלתיות שורר מחסור מתמשך במאות דירקטורים מכהנים. המחסור החמיר מאז תחילת המאבקים בין רוזנבוים לאמסלם, שסירב לחתום על מינויים שונים. בתהליכי מינויי דירקטורים, הרשות מגישה חוות־דעת על המועמדים, שמוגשת לוועדה למינויי בכירים. כעת אמסלם עשוי להתחזק במינויים, וגם בהדחות. למשל, בהיעדר ההתנגדות של רוזנבוים, לאמסלם ולשר התקשורת, שלמה קרעי, יהיה קל יותר להשלים עתה את תהליך הדחת יו"ר דואר ישראל, מישאל וקנין. וזה עוד לפני שדיברנו על התוכניות הגדולות של אמסלם, לפתוח את נבחרת הדירקטורים - המאגר מתוכו מותר לשרים למנות דירקטורים לחברות הכפופות להן - למועמדים שלא עומדים כיום בקריטריונים המקצועיים.

בונוסים לבכירי רפאל

נושא נוסף שעשוי להיות מושפע מהשינויים ברשות הוא גביית הדיבידנדים מהחברות הממשלתיות. ברשות מעריכים שבגין שנת 2023 ניתן לגבות מהחברות דיבידנדים לקופת המדינה בשווי של כמיליארד שקל, לאחר פרסום הדוחות הכספיים בסוף מרץ הקרוב. לא בטוח מה יעלה בגורלם, כאשר אמסלם מעכב כבר חודשים ארוכים העברת דיבידנדים בסך 2 מיליארד שקל, בגין רווחי החברות עוד לשנת 2022.

אמסלם ביקש מרוזנבוים לאשר לחברת רפאל לחלק בונוסים לבכירים. רוזנבוים סירבה, על סמך חוזר שהוציאה אשר מתנה את חלוקת הבונוסים במתן דיבידנדים למדינה. כעת, כבעל הבית הבלעדי של הרשות, אמסלם יוכל להורות לבטל את החוזר ולאפשר את התוספות הנדיבות לעובדים, מבלי לחייב את החברה הממשלתית לתת תמורה כספית למדינה.