ב-9 ביוני 2021 חזר יגאל דמרי, בעל השליטה בחברת הנדל"ן י.ח. דמרי ואחד הקבלנים העשירים בישראל, מחופשה בארה"ב. כשהגיע לנמל התעופה בן גוריון וביקש לעבור ב"מסלול הירוק", בו עוברים הנוסעים שאין להם על מה להצהיר, עיכבו אותו עובדי המכס לבדיקה. במסגרת הבדיקה, הם הופתעו לגלות כי ברשותו 21,100 דולר (כ-68,350 שקל) עליהם לא דיווח, בניגוד לחוק. ההסבר שסיפק לבודקי המכס היה כי מדובר בכספו מעסקים וכן כספי זכייה בקזינו, אך הוא היה בטוח שצריך לדווח על הכנסת מזומן בסך 100 אלף שקל ומעלה בלבד.
● שאלת היום | הפתעת ינואר: נקודות הזיכוי החדשות שייכנסו לכם למשכורת
● נוהל מיסוי הקריפטו: כך ייכנסו מאות מיליוני שקלים לקופת המדינה
המקרה נחשף במסגרת קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח, שלא דיווחו למכס על הכנסת כספים לישראל והוצאתם בשנת 2021. הפרסום מכיל 137 החלטות שסך העיצום הכספי שלהן לתשלום עומד על כ-1.4 מיליון שקל. על דמרי הוטל עיצום כספי בסך 1,500 שקל בלבד.
על-פי חוק איסור הלבנת הון, חלה חובת דיווח על הכנסת כספים למדינת ישראל או הוצאתם ממנה, בסכום העולה על 50,000 שקל במעברי הגבול האוויריים והימיים ועל 12,000 שקל במעברי הגבול היבשתיים. העברת כספים דרך מעברי הגבול היא אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן מדובר בדרך נוחה להעברת כספים ללא תיעוד ושחזור.
בעקבות גילוי הכספים בנתב"ג, דמרי זומן לחקירה במשרדי מכס והסביר לבודקי המכס במקום, ובהמשך גם לחוקרי המכס, כי הכספים שנתפסו על גופו שייכים לו ונועדו לממן את הוצאות חופשתו. עוד טען דמרי כי הוא העביר כספים מהבנק בארץ לבנק בארה"ב לצורך מימון שהותו בחופשה, ואת היתרה משך על מנת להחזיר לארץ. דמרי הוסיף וטען כי במהלך חופשתו בילה בקזינו, שם הרוויחה אשתו 10,000 דולר.
ועדת העיצומים קיבלה מחמת הספק את גרסתו של דמרי לעניין מקור הכספים ויעדם, אך תשובתו לשאלה מדוע לא דיווח על הכנסת הכספים לא התקבלה. דמרי טען כי הכיר את הוראות החוק ואת חובת הדיווח, אך סבר כי סף הדיווח עומד על 100,000 שקל, ולכן לא דיווח. בנוסף הוא טען כי חשב שלא עבר את רף הדיווח, שכן עבר יחד עם אשתו ובנו.
איש עסקים המרבה לטוס צריך להיות מעודכן
הוועדה, כאמור, לא קיבלה את טענותיו לעניין זה. "על המפר היה לבדוק ולהתעדכן טרם הגעתו למעבר הגבול אודות חובת הדיווח ואודות סף הדיווח", נכתב בהחלטת הוועדה. עוד הוסיפו חברי הוועדה: "זאת, בייחוד כאשר מדובר באיש עסקים אשר מרבה לטוס, ושיש לו ידיעה בכל הנוגע לקיומה של חובת הדיווח".
חברי הוועדה הדגישו בהחלטה כי "כפי שכבר נקבע לא פעם בהחלטות הוועדה, אין בעובדה שהמפר נכנס לארץ עם בת זוגו כדי להשליך על רף הדיווח, שכן סעיף 9 לחוק קובע כי כל אדם חייב לדווח על הכספים שהוא נושא עמו בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה".
עוד הודגש כי חובת הדיווח הקבועה בסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון היא מוחלטת, כאשר שני תנאים נדרשים על-מנת שייקבע כי התקיימה הפרתה: האחד - הכנסת או הוצאת כספים בשווי של 50,000 שקל ומעלה; והשני - אי-דיווח על כספים אלה. "אין חולק כי במקרה זה שני תנאים אלה התקיימו. על כן קובעת הוועדה כי המפר הפר את חובת הדיווח", נקבע.
נוכח החומרה שייחס המחוקק להימנעות מחובת ההצהרה על הכנסת והוצאת כספים מישראל, הוסמכה הוועדה להטיל עיצום כספי בסכומים גבוהים, בשיעור של עד מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. החוק קובע קנס מקסימום בסך 226 אלף שקל, או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו, לפי הסכום הגבוה יותר. עם זאת, במקרה שמדובר בהפרה ראשונה, הקנס המקסימלי עומד על מחצית מהסכומים שנקבעו.
בבקשה להטלת עיצום כספי, הוועדה אמורה להתחשב, בין היתר, בשאלה האם מדובר בהפרה ראשונה או חוזרת, בחומרת ההפרה ובהיקפה הכספי וכן בשיתוף-הפעולה מצד המפר לכאורה בגילוי ההפרה ותוצאותיה.
כאמור, הוועדה לא קיבלה את הסבריו של דמרי לעניין נסיבות ההפרה, אך מנגד, התחשבה בכך שגרסתו לעניין מקור הכספים ויעדם התקבלה, בשיתוף-הפעולה שלו עם בודקי המכס ובכך שמדובר בהפרתו הראשונה. על בסיס שיקולים אלה, הוועדה העמידה את העיצום הכספי על רף נמוך מאוד, בסך של 1,500 שקל בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
