נגיד בנק ישראל מציג: תחזית למשק, ביקורת על תקציב הביטחון ואזהרה

מיד לאחר שהודיע בנק ישראל על הפחתת ריבית המשק ב-0.25%, קיים פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל מסיבת עיתונאים והתייחס להחלטת הבנק המרכזי.

הנגיד ציין כי "דיוני הוועדה המוניטרית התמקדו בהשפעות הכלכליות של המלחמה. בתום הדיונים החליטה הוועדה להוריד את הריבית ברבע אחוז לרמה של 4.5%. תוואי הריבית יקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית. ברור לנו כי אי הוודאות הכלכלית קשורה לאי הוודאות בהיבט הביטחוני ולאופן בו תתפתח המלחמה".

● המנצח הגדול של שוק הגמל: מסלולי S&P 500 היכו גם את המדד עצמו 
● דמי הניהול מזנקים בקרנות הכספיות, והלקוחות במלכוד 

עוד התייחס הנגיד למלחמת "חרבות ברזל" וציין: "מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר אנחנו בבנק ישראל מקיימים הערכות מצב שוטפות. אנו בוחנים השפעות אלה ברמה כלל משקית, ברמת ענפי המשק וגם לפי גודל העסקים ומשקי הבית. ברור כי הפגיעה הכלכלית למשק היא משמעותית. אנו רואים התאוששות עקבית בפעילות הכלכלית. זו אינדיקציה שהמשק הישראלי מצליח להסתגל למציאות שנכפתה עליו".

"אם הממשלה לא תנקוט בצעדים, יחס החוב תוצר יעלה בשיעור ניכר"

בכל הנוגע לתקציב הממשלה, ירון מדגיש כי "בבנק ישראל מניחים שהממשלה תבצע התאמות מצטברות שיגיעו בסוך שנת 2025 להיקף של 30 מיליארד שקל. רצוי שתקבענה כבר ב-2024 וחלק ניכר ימומש כבר השנה. התאמה זו תוביל לכך שיחס חוב לתוצר יעמוד על 66% בסוף 2024 ובסוף 2025. בהמשך, התאמות אלה יאפשרו תוואי רצוי של יחס חוב תוצר יורד, כך שבשנת 2023 הוא ירד לכ-63%. חשוב לציין כי הממשלה עוד לא קבעה את יעדיה הפיסקליים לשנת 2024. התחזית מצביעה על כך שיחס החוב לתוצר ימשיך לעלות בשיעור ניכר אם לא יעשו צעדים".

"על הממשלה לנקוט במהלכים התקציביים הנדרשים להתמודדות עם עלויות המלחמה ועליית תקציב הביטחון כדי להחזיר את המשק למסלול של צמיחה בת קיימא ולא להתדרדר לשנים אבודות, כולל ויתור על כלל ההוצאות הלא חיוניות, ודאי אלה שלא תומכות בצמיחה".

"לגבי השאלה של הכספים הקואליציוניים והעברת כספים, לא סתם הקדשתי לא מעט זמן להסביר את המבנה, כי אנחנו במאני טיים לנהל את תקציב 2024 וזו הראייה המרכזית אליה אנחנו מכוונים את האנרגיות של ההכוונה. אפשר היה לעשות הרבה יותר. בסוף מה שאנחנו רוצים לראות זה מתווה תקציבי שמוביל ליחס חוב תוצר, שיהיה חייב לעלות תחילה, אבל כבר היום שההתנהלות תקבע על ידי התאמות כך שנהיה במהנה של הדבר תווי חוב תוצר שיורד. זה בדיוק מה שצריך לשדר לשווקים".

עוד ציין כי: "צריך דרישה מתמדת ממערכת הביטחון להתייעל. יש לגבש מתווה רב שנתי חדש לתקציב הביטחון. גידול פרמננטי זה מחדד עוד יותר את ההתאמות בתקציב. דרך אפשרית היא לבצע התאמות הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות. על הממשלה לנווט את מדיניותה בראייה זו כדי לשמר את אמינות המדיניות הפיסקלית בעיני השווקים. זאת גם כדי להיערך למשברים נוספים שעלולים לפקוד את ישראל בהמשך. יש לבצע התאמות כבר במהלך 2024 כדי לשדר לשווקים רצינות. תפיסה של השווקים שישראל צועדת לעבר תוואי חוב עולה עלולה לגרור עליית תשואות, אינפלציה וריבית גבוהה יותר. קשה לנבא מתי תתרחש נקודת הפיתול שבה השווקים יתמחרו מחדש את השינוי הזה".

"האינפלציה תשוב ליעדה כבר ברבעון הראשון של השנה"

בכל הנוגע לאינפלציה, הנגיד ציין כי: "האינפלציה בישראל אומנם שוהה מעל יעד יציבות המחירים של בנק ישראל (1%-3%). עם זאת, ישנה התמתנות גם באינפלציית המוצרים הסחירים וגם בזו שאינה סחירה. ירידת האינפלציה משפיעה על רמת הריבית הריאלית. יתרה מכך, בהסתכלות על התחזיות לאינפלציה רואים כי גורמים שונים במשק מעריכים שהיא תשוב ליעדה כבר ברבעון הראשון של השנה. הערכות אלה מספקות לנו מידע חשוב לאופן בו השחקנים בשוק רואים את המצב הכלכלי. גורם מרכזי הוא שער המט"ח. הייסוף המשמעותי שחל לאחרונה יפחית את לחצי האינפלציה וסייע בהחזרתה ליעד".

ירון הרחיב את התייחסותו לשוק המט"ח והסביר: "הרמה הגבוהה של יתרות המט"ח מאפשרת לנו מרחב פעולה לשמירה על היציבות במשק תוך הפחתת אי הוודאות בעת הזו. אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות בשוק כל העת ונפעל בהתאם לצורך. חשוב להזכיר כי אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות. לכן החזרת האינפלציה ליעדה היא מטרה מרכזית גם בעת הזו.

הנגיד קורא לממשלה לפעול למען הכנסת עובדים לענף הבנייה

עוד הסביר הנגיד כי: "הצריכה באמצעות כרטיסי האשראי מתאוששת בענפי הפעילות השונים. בענפי התיירות למשל ההתאוששות איטית. שיעור האבטלה שזינק בתחילת המלחמה יורד. גם כאן יש הטרגוניות בין אזורים בארץ ואופי העסקים. לשוק הדיור חשיבות רבה. מחירי הדיור והשכירות ממשיכים לרדת. לאור הפגיעה בענף הנדל"ן חשוב שהממשלה תמשיך לפעול לצירוף עובדים נוספים לענף בהקדם. יש לשמור על היצע בניה גבוה לאורך זמן. זהו המפתח להמשך התמתנות במחירי הדיור".

מתווה הורדות הריבית מתון יותר ממה שצופים בשווקים, למה התחזית הכלכלית מניחה תוואי מתון כלכך?
לשאלת גלובס אמר הנגיד כי קודם כל עושים את הצעד הזה של הורדת ריבית לאחר הצלחה בייצוב השווקים. "כשנראה שאנחנו שם ושהאינפלציה מאוד מתקדמת ליעד שלה, ושכל הציפיות מתכנסות ליעד, הורדנו את הריבית. יחד עם זה, אנחנו נעשה זאת בצורה מדודה ואנחנו מדברים על 4 הורדות במהלך 2024 על פי תחזית חטיבת המחקר. כרגע בתנאי המשק ובתנאים שצופים זהו התוואי הנכון. וכמובן אנחנו תלויים בנתונים שיגיעו. קודם כל בקצב התכנסות האינפלציה ובשמירה על היציבות הפיננסית, במסגרת התקציבית".

הנגיד דיבר מספר פעמים על הצעדים הדרושים לתקציב 2024 ואף הרחיב את היריעה בנאומו היום, עם זאת, נראה כי דבריו נופלים על אוזניים ערלות. מדוע זה מתרחש ומה דעתו על כך?
"בבנק ישראל נתנו פה ובעוד מקומות את התשובה כיצד לדעתם צריך לחשוב על התקציב ואיך להתייחס אליו ברמה של ניהול סיכונים. יש גם באגף תקציבים ובמשרדים אחרים איך להגיע לאותן התאמות. קודם כל צריך להגיע לתובנה ולעשות התאמות. אנחנו לא בתקופת הקורונה ולא יכולים לסמוך על זה שנצמח ב-9% אחוזים. אנחנו בעולם שהולך להתמתנות בשיעורי הצמיחה. ברגע שהתובנה הזו תגיע, הניהול הספציפי של התעדופים, יעשה בשלב הבא עם האנשים הטובים במשרד האוצר".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התייחס להחלטת בנק ישראל וציין: "אני מברך על החלטת הנגיד ובנק ישראל להתחיל בהורדת הריבית במשק. המדיניות הפיסקלית האחראית שאנחנו מובילים בשנה האחרונה תרמה לירידת האינפלציה, וכעת הורדת הריבית משרתת את הצורך לסייע לצמיחת העסקים והמשק במקביל למלחמה. נמשיך בעזרת השם להוביל את הכלכלה הישראלית באחריות ובמקצועיות ונכין את הקרקע לחזרת המשק הישראלי למסלול צמיחה מואץ".