מסקנדל לסקנדל: מי את קלודין גיי, נשיאת הרווארד המתפטרת

כתבה זו הוכנה לפני התפטרותה של נשיאת הרווארד, ועל כן לא נכללת בה התייחסות מקיפה לנושא.

זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת 7 באוקטובר עלו אוניברסיטאות העילית לכותרות בשל הפגנות אנטישמיות והתמיהה על שאינן מגנות את מעשי חמאס. בראשן עמדה הרווארד היוקרתית, ש־35 קבוצות סטודנטים בה פרסמו הצהרת תמיכה בפלסטינים, שלפיה ישראל היא האחראית המלאה לאלימות בין הצדדים. אלא שאת עיקר תשומת הלב הציבורית תפס המוסד האמריקאי הוותיק בייחוד בגלל ההתנהלות התמוהה של נשיאת המוסד הטרייה פרופ' קלודין גיי, שתגובתה לאותו המהלך איחרה להגיע. ואם לא די בכך, כאשר זומנה לשימוע בקונגרס בעניין עוררה סערה כשהשיבה "זה תלוי בהקשר" לשאלה אם קריאות לרצח עם של יהודים מפרות את קוד ההתנהגות. לכך היא הוסיפה "כשהדיבור עובר למעשים זה מפר את המדיניות" בתשובה שנשמעה משפטית ומתחמקת.

● ללא הבעת חרטה: מכתב ההתפטרות המלא של נשיאת הרווארד
● ביל אקמן שאל את בכירי הרווארד מה הם חושבים. התשובות מפתיעות
● בעקבות הצהרות הנשיאה גיי: בחזרה לימים האפלים של הרווארד    

השערורייה הזאת עוררה הד ציבורי ותקשורתי, אלא שהיא אינה היחידה שגיי נודעה בה מאז. הצטרפו אליה שמועות ותיקות שמטילות ספק ביושרתה האינטלקטואלית, כולל האשמות בדבר גניבה ספרותית (פלגיאט) בעבודת הדוקטורט שלה, אותו קיבלה מהרווארד לפני 25 שנה, כמו גם במאמרים נוספים, וכן טענות על התנהלות לא מוסרית ולא הולמת בתקופתה כדקאנית.

 קלודין גיי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כך קרה שקלודין גיי, שהייתה עד לא מזמן אישה אלמונית כמעט, מעורבת כעת בשורת סקנדלים - ששמו אותה ואת האוניברסיטה שבראשה היא עומדת במוקד האש, וגרמו לה להתפטר מתפקיד הנשיאה השבוע.

● אוניברסיטת העילית שפיצחה את המורכבות של 7 באוקטובר
● מלונות יוקרה, צוות הפקה וחומוס בדרכים: איך נראים ביקורי התמיכה של הסלבס בארץ
● האם ChatGPT היה מתריע מפני מתקפת הפתע של חמאס?

"שילוב נדיר של חדות והכלה"

גיי (53) נולדה בניו יורק להורים שהיגרו מהאיטי. בהמשך גדלה בערב הסעודית, שם אביה עבד כמהנדס בצבא ארה"ב ואמה כאחות. היא בת דודתה של החוקרת והסופרת רוקסן גיי, מחברת הספר "רעב", שיצא לאור גם בעברית. כנערה למדה בכמה מהמוסדות המובחרים ביותר בארה"ב, בהם אקדמיית פיליפס אקסטר, פנימייה פרטית בניו המפשייר. את לימודיה החלה בפרינסטון ואת התואר הראשון שלה, בכלכלה השלימה בסטנפורד. עבודותיה זכו בפרסים, כולל הדוקטורט שלה מהרווארד, שהוכתר במחלקה לממשל כעבודה הטובה ביותר במדע המדינה.

גיי נחשבת לחוקרת מובילה בהתנהגות פוליטית, ועוסקת בסוגיות של גזע ופוליטיקה באמריקה. לימים פני פריצקר - מיליארדרית בוגרת הרווארד, שרת המסחר של אובמה וחברה בתאגיד הרווארד, הגוף המנהל העליון של האוניברסיטה - שתעמוד בראש ועדת המינוי לנשיאות, תשבח את גיי על "השילוב הנדיר של חדות והכלה" שהביאה, כמו גם על "מחויבות יסוד לחופש חקירה וביטוי, כהערכה עמוקה לקולות ולהשקפות המגוונות שהם נשמת אפה של קהילה באוניברסיטה", כך לפי הניו יורק טיימס.

קודם מינויה לנשיאה הצטרפה גיי להרווארד כמרצה במחלקה לממשל ב־2006, וב־2007 מונתה למרצה ללימודי אפריקה ולימודים אפרו־אמריקאיים. היא שימשה כדקאנית הפקולטה למדעי החברה בין 2015 ל־2018, ולאחר מכן כדקאנית הפקולטה לאמנויות ומדעים. "בתפקיד זה הובילה גיי מאמצים להרחיב את ההזדמנויות לסטודנטים ולדרבן מצוינות וחדשנות בהוראה ובמחקר", נכתב באתר הרווארד. היא גם הובילה תהליך קיצוצים בפקולטה, ואת שנת 2021 סיימה הפקולטה בעודף של 51 מיליון דולר לעומת תחזית לגירעון של 112 מיליון דולר.

כל זאת לצד ההזדמנות למנות לתפקיד אישה אפרו־אמריקאית, בת מהגרים, שתומכת בגיוון במוסד ותחום המחקר שלה קשור בגיוון זהותי.

ב־15 בדצמבר 2022 יצאה ההודעה על מינויה של גיי לנשיאות הרווארד, וב־1 ביולי 2023 הפכה לנשיאה ה־30 של המוסד והאישה השנייה בו, שנבחרה מתוך מאגר של יותר מ־600 מועמדויות.

מינויה נתפס כרגע היסטורי, אך גם התזמון שלו מיוחד. בניו יורק טיימס נכתב: "ד"ר גיי, תומכת בגיוון ומומחית לייצוג מיעוטים והשתתפות פוליטית בממשלה, לקחה את המושכות לידיים בדיוק בזמן שבית המשפט העליון דחה את השימוש בהעדפה מתקנת לפי גזע בהרווארד ובאוניברסיטאות ומכללות אחרות ברחבי המדינה". אותה פסיקה הכריזה כי תוכניות העדפה מתקנת לקבלה ללימודים בהרווארד ובאוניברסיטת צפון קרוליינה אינן חוקיות.

עם מינויה נשמעה גם ביקורת על היקף הפרסומים שלה: בקורות החיים הרשמיים שלה מופיעים רק 11 מאמרים והיא לא חיברה אפילו ספר אחד - יבול דל למדי לאקדמאית במעמדה.

אירועי גבעת הקפיטול

שלושה חודשים לאחר שנכנסה לתפקיד, מלחמת 7 באוקטובר הביאה איתה גלי אנטישמיות שלא נראו בעולם עשורים ארוכים, שהיכו גם באוניברסיטה האמריקאית הוותיקה והעשירה ביותר. גיי ספגה אש על תגובתה האיטית בגינוי הטבח ב־7 באוקטובר ועל מתן גיבוי לקבוצות סטודנטים שחתמו על מכתב שלפיו ישראל "אחראית לחלוטין" למתקפה הרצחנית של חמאס.

 כרזת חטופים בהרווארד. גיי: ''יודעת שלא תמיד פעלתי נכון'' / צילום: Reuters, Brian Snyder

בניסיון לחזור בה הקימה ועדה מייעצת למלחמה באנטישמיות. את הקמתה חשפה בארוחת שבת בבית הלל, המרכז את הפעילות היהודית בקמפוס, בפני יותר מ־200 סטודנטים יהודים ובני משפחותיהם. בדברים שנשאה, שפורסמו באתר האוניברסיטה, גיי הודתה כי "לאנטישמיות יש היסטוריה ארוכה ומבישה מאוד בהרווארד. במשך שנים האוניברסיטה עשתה מעט מכדי להתעמת עם הנוכחות המתמשכת שלה. לא עוד". אך בנוגע למטרות הוועדה - שמורכבת מסטודנטים, חברי סגל, בוגרי הרווארד ומנהיגים דתיים מהקהילה היהודית - גיי שמרה על עמימות, ואמרה: "בשבועות הבאים, היועצים האלה יעזרו לנו לחשוב באופן נרחב וקונקרטי על כל הדרכים שבהן האנטישמיות מופיעה בקמפוס שלנו ובתרבות שלו".

למרות ההתמהמהות בתגובה, בדבריה באותה ארוחת השבת בסוף אוקטובר ניתן למצוא כוונות טובות. אך אלה לא באו לידי ביטוי כאשר ניתנה לגיי ההזדמנות להגן על עצמה ועל המוסד בהופעתה, לצד מקבילותיה מאוניברסיטאות עילית אחרות, בשימוע שנערך בגבעת הקפיטול.

הקונגרס האמריקאי פתח בחקירה בנוגע לאנטישמיות בשלוש מאוניברסיטאות העילית של ארה"ב. בראשית דצמבר נערך שימוע מיוחד שבו במשך חמש שעות מחוקקים לחצו על נשיאות הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה ו־MIT לספק תשובות. הן נשאלו על הפעולות שהן נוקטות נגד האנטישמיות הגואה בקמפוסים, על הבטחת ייצוג מגוון בסגל ועל הבטחת ביטחון בקמפוס.

בהצהרת הפתיחה שלה הודתה גיי שהיא מכירה ב"עלייה מדאיגה מאוד באנטישמיות" בקמפוס. ובכל זאת אמרה כי המיקוד שלה בהרווארד היה "להתעמת עם שנאה" תוך "שמירה על חופש הביטוי". לדבריה, "זו עבודה קשה, ואני יודעת שלא תמיד עשיתי את זה נכון".

 הפגנה בהרווארד. 35 קבוצות סטודנטים בה פרסמו הצהרות תמיכה בפלסטינים / צילום: Reuters, Brian Snyder

בשימוע חברת הקונגרס אליס סטפניק (רפובליקנית) ממדינת ניו יורק, בוגרת הרווארד בעצמה, התווכחה עם גיי. סטפניק שאלה אם הרווארד תנקוט צעדים משמעתיים נגד סטודנטים שמשתמשים בפומבי בביטויים כמו "מהים עד לנהר פלסטין תשוחרר" או "אינתיפאדה". גיי השיבה: "זה מנוגד לערכים של הרווארד, אבל אנחנו מחויבים לחופש ביטוי אפילו של דעות פוגעניות ומעוררות שנאה". היא נשמעה כמי שמדקלמת תסריט מוכן מראש שאמור להגן עליה מפני היגררות למקומות קונקרטיים.

השימוע, שזכה לכותרת "להטיל על מנהיגי הקמפוסים את האחריות ולהביאם להתעמת עם אנטישמיות", הפך לעיתים לקרבי. מחוקקים רפובליקנים אתגרו את הנשיאות בנושאים כמו גיוון אידיאולוגי, מימון ממדינות זרות ופעולות משמעתיות ספציפיות. כשסטפניק הקשתה ושאלה את גיי אם הקריאה לרצח עם של יהודים מפרה את הכללים נגד בריונות והטרדה, ענתה הנשיאה: "זה יכול להיות, תלוי בהקשר", והסבירה שכאשר הדיבור הופך למעשים שמפרים את המדיניות של המוסד נגד בריונות והטרדה, או מסית לאלימות - אז ננקטת פעולה.

גיי סיכמה בדחייה נחרצת של אנטישמיות ואישרה מחדש את מחויבות האוניברסיטה למאמצים להילחם בה. "הרווארד חייבת להדגים את המשמעות של חופש ביטוי תוך מאבק בדעות קדומות ושמירה על הביטחון של הקהילה שלנו", אמרה. חברת הקונגרס וירג'יניה פוקס (רפובליקנית) מקרוליינה הצפונית, יו"ר ועדת החינוך והעבודה, סיכמה את הדיון בשבחה את התלמידים היהודים שנכחו כ"גיבורים".

"גיי לא אנטישמית. היא נתנה תשובה משפטית לשאלה מוסרית"

את שלושת החודשים שהעביר הישראלי ברק סלע בתוכנית לתואר שני במנהל ציבורי בהרווארד, עד 7 באוקטובר, הוא מתאר כ"אחת התקופות הכי מהנות של חיי, סוג של שנת חופש".

סלע, לשעבר מנהל מכון ראות לאסטרטגיה ומנהיגות, שייסד היזם גידי גרינשטיין, מספר על חוויה מעשירה בבוסטון, שליכדה בתוכה מפגשים עם אנשים מעניינים ולימודים מגוונים. אך מיד אחרי הטבח הנורא הכול השתנה. "מהר מאוד הבנו שלצד המלחמה בישראל יש עוד חזית - באוניברסיטאות".

תאר את האווירה בהרווארד. מה שומעים, מה רואים?
"זו לא אנטישמיות מסוג של 'זורקים עליך אבנים', אלא מסגרת שבתוכה אתה כל הזמן מרגיש את הצורך להגן על הזכות של ישראל להתקיים. פתאום אנשים סביבך פחות מדברים איתך. פתאום יש אירועים חברתיים שלא הוזמנת אליהם. האנשים האלה לאו דווקא שונאים את ישראל, אלא בעיקר רוצים להימנע מעימותים".

 ברק סלע / צילום: פרטי

"יושבים על הרים של כסף"

אחרי מכתב שפרסמה לפני כחודשיים הנשיאה קלודין גיי, שהתפטרה השבוע מתפקידה, שלפיו היא מגנה את הסלוגן "מהים ועד הנהר", שכן הוא מרמז ל"עקירת היהודים מישראל ומעוררת כאב ופחדים קיומיים בקהילה היהודית שלנו" - פרסמו יותר מ־100 מרצים מכתב נגדי. במכתב זה הם טענו שהנשיאה שוללת את חופש הביטוי, ובין החותמים הייתה גם מרצה של סלע בתוכנית לתואר שני. "ראיתי שהפרופסורית שלי חתומה על המכתב הזה, אבל לא היה לי כוח להתעמת איתה על זה ולהסביר לה למה זו הייתה טעות לחתום על המכתב - כי היא גם זו שתיתן לי ציון על העבודה בקורס. אז כל הזמן אני עושה חישובים כאלה, אילו מלחמות אני רוצה לפתוח ואיזה לא".

אם להתמקד בנשיאה גיי, מצד אחד היא גינתה את האנטישמיות, ומצד שני, בדיון המדובר בקונגרס מלפני כחודש, לצד הנשיאות של אוניברסיטת פנסילבניה ו־MIT, היא לא השיבה "כן" לשאלה "האם קריאה לרצח יהודים היא בריונות או הטרדה?" כמו שאר הנשיאות, היא השיבה שהתשובה תלויית קונטקסט. תשובה מקוממת מאוד.
"אני לא חושב שנשיאת הרווארד כאינדיבידואל היא אנטישמית. אין לי ספק שבאופן אישי היא מתנגדת לאנטישמיות. היא נתנה תשובה משפטית לשאלה מוסרית. לפעמים אנחנו מתבלבלים לחשוב שאוניברסיטאות הן מוסדות שמטרתם להיות מגדלור של מוסר, דמוקרטיה ואמת. לפעמים זה באמת קורה. אבל אלמנט חזק יותר מזה הוא העובדה שמדובר במוסדות כלכליים, שיושבים על הרים של כסף. הקרן של הרווארד היא בגובה 50 מיליארד דולר".

איך אתה קושר בין התשובה של הנשיאה גיי לבין הר הכסף שהרווארד יושבת עליו?
"סעיף 6 בחוק לזכויות האזרח האמריקאי אוסר אפליה על רקע אתני. אם יתברר שהאוניברסיטאות הפרו את החוק, הן עלולות להישלל ממימון והטבות פדרליות. במילים אחרות, הן נכנסו למלכוד. לאבד הטבות מס על קרן נאמנות של 50 מיליארד דולר זה הרבה יותר מסוכן מאשר לאבד 100 מיליון דולר מתורם יהודי (הסכום שהתורם היהודי לאוניברסיטת פנסילבניה, רוס סטיבנס, איים לבטל - ה"ו)".

אך הסיפור הכלכלי הוא לא התמונה כולה. סלע מדבר גם על "השתרשות של האידיאולוגיה הפוסט־קולוניאליסטית שמחלקת את העולם למדכאים ומדוכאים ובתוך זה הישראלים נכנסים לקטגוריה של המדכאים וזהו. אין על מה לדבר. קשה להם להכיל את העובדה שיהודים הם אמנם מיעוט מצליח בארה"ב, אבל הוא גם פגיע, שישראל היא גם מדינה משגשגת וחזקה, אבל גם פגיעה. גם לה יש היסטוריה של פליטות".

כשפרצה מלחמת רוסיה־אוקראינה, העמדה של הרווארד הייתה ברורה - בעד אוקראינה.
"כן, אז היה להרווארד קל מאוד לגנות את התוקפנות הרוסית. אחרי המקרה הנורא של ג'ורג' פלויד (אפרו־אמריקאי שנרצח בידי שוטר שלחץ את ברכו על צווארו - ה"ו) הייתה תגובה חריפה מאוד של האוניברסיטה. לכן הרבה יהודים וישראלים אומרים לעצמם: יצאנו להפגין עבור Black Lives Matter, תמכנו באוקראינה, תמכנו בקהילה הגאה, למה עכשיו לא תומכים בנו? התחושה היא שהחוויה הנוראה שחווינו ב־7 באוקטובר כאילו נמחקה לחלוטין".

"ישראל לא יצרה בעלי ברית"

סקר של הרווארד הראה שבקרב צעירים - בני 24-18 - כחצי חושבים שצריך לתת את ישראל לידי חמאס. אלה ממצאים מטרידים כי צעירים אלה ירכיבו את ההנהגה העתידית בארה"ב.
"כשצעירים עונים תשובה כזו, הם גם מונעים מעניינים פנים־אמריקאיים. הם לא רוצים שארה"ב תהיה מעורבת בעולם כשוטר של הדמוקרטיה, וזה נכון גם מימין וגם משמאל. שני הקצוות האלה, במובנים מסוימים, הם America First. הרגש שהכי מנגן אצל הצעירים מהשמאל הוא 'למה אנחנו צריכים לממן את ישראל בכל כך הרבה כסף, במיוחד אם היא כזו סטארט־אפ ניישן, במקום לממן במקום זאת בריאות חינם לאמריקאים?'".

איך ישראל יכולה להעביר את המסרים שלה בצורה טובה יותר?
"אין פה פתרונות פשוטים. לאורך שנים רבות, התמקדנו בלשכנע את הסטודנטים בקמפוסים שישראל היא מקום נהדר. אמרנו: תראו, יש לנו הייטק, יש לנו דמוקרטיה, יש לנו זכויות להט"ב, תאהבו אותנו. לא לימדנו את הסטודנטים היהודים איך ליצור בעלי ברית. בהפגנות הפרו־ישראליות כיום רואים רק יהודים וישראלים. כמעט לא מגיעים אליהן לא־יהודים. למה? כי ישראל לא מזוהה מספיק עם מטרה רחבה יותר, למשל הגנה לדמוקרטיה. הצד השני כן עושה את זה. בשנת 2021 יחיא סינוואר התראיין לאתר VICE ואמר: ג'ורג' פלויד סבל מאותה גזענות שאנחנו הפלסטינים סובלים ממנה מצד ישראל. הוא הבין שאם הוא רוצה שצעירים בארה"ב יצאו לתמוך בחמאס, הוא צריך לקשור בין המאבק שלהם לבין מאבק רחב יותר. ישראל לא השכילה לעשות זאת".

הילה ויסברג 

קראו עוד

מאז גיי ספגה ביקורת רבה, מאיומים מצד תורמים של האוניברסיטה ועד משאיות עם שלטי חוצות שהסתובבו בקמפוס והציגו מסרים המביישים אותה. לצד זאת עלו שאלות רבות, כמו באיזו מידה עדותה סימנה עמדה אנטישמית ועד כמה באמת ניתנה לה (ולקולגות שלה) ההזדמנות לענות על שאלות מורכבות.

א', סטודנטית שפגשה את הנשיאה גיי באירועי הקהילה היהודית בהרווארד, סיפרה לגלובס על התרשמות חיובית ממנה. "היא מקשיבה ויודעת להכיל. הייתי מכנה זאת 'מנהיגות שקטה'. היא לחלוטין לא הגיעה מוכנה לסוג המשבר שפקד אותה, ומנסה כרגע לשרוד. מצד אחד, היא מבינה שטענתה באמירה ההיא בקונגרס והיא מנסה כעת לכפר על כך. היא גם מבינה שעשתה טעות בכך שלא פירסמה הודעת גינוי חד־משמעית כלפי הטבח, בשלב מוקדם יותר (ההודעה הראשונה ששלחה, ימים ספורים לאחר 7 באוקטובר, הייתה ללא גינוי של חמאס - ה"ו)". לדברי א', מופעלים על הנשיאה גם לחצים מן העבר השני של המתרס, לרבות ביקורת שמוטחת בה על כך שהיא פוגעת בחופש הביטוי. "לכן היא מנסה ללכת בין הטיפות". עוד מספרת א' שהתרשמה כי גיי הגיעה עם "היכרות מינימלית על המצב במזרח התיכון, אך היא למדה מהר. זו הייתה עקומת למידה מהירה ומשמעותית".

"בהרבה מהמוסדות יש בעיה אמיתית של אנטישמיות", אמר לגלובס פרופ' דוד אנוך מהפקולטה למשפטים והחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת אוקספורד. "אך הבעיה היא שמדובר בהצהרות מטומטמות - משום שבתשובותיהן דבקו הנשיאות במציאות המשפטית (לפי התיקון הראשון לחוקה), והמציאות המשפטית היא לא כל המציאות". אנוך הסביר כי העובדה שגיי ומקבילותיה סיפקו תשובות שנשמעות כמו הגנה מוכתבת מראש מפי עורכי הדין שלהן בעייתית משום שכך "שיחקו לידי המראיינים והחלישו את האוניברסיטאות, ובמובן הזה הן פגעו גם באינטרסים שלי ושלך ושל כל אדם נאור".

עצם חוסר המענה האותנטי, מסביר אנוך, הוא תקלה מנהיגותית. לדבריו, זה הכשל שיש לשים עליו את האצבע כשמדובר בנשיאות של מוסדות בכלל וודאי של מוסדות מכובדים כל כך. ובכל זאת, הוא אומר, "העליהום עליהן היה, באופן חלקי, לא מוצדק, מתוזמר היטב וחלק ממערכה של אנשים כמו חברת הקונגרס, שמעניין אותם לסרס אוניברסיטאות כמה שאפשר".

האשמות בעבירות אתיות

שמועות וטענות על התנהלותה של גיי, כולל בנוגע לגניבה ספרותית, חגו סביבה כבר בעבר בפורומים שונים בשעה שטיפסה בעולם האקדמי. עתה, בשעה שהיא ניצבה בפני לחץ להתפטר בגלל עדותה בקונגרס, הן התפוצצו בקול תרועה רמה. תאגיד הרווארד, כאמור הגוף המנהל העליון של האוניברסיטה, הודה כי הוא חוקר האשמות כלפיה בדבר מקרי פלגיאט, שצצו לראשונה בסוף אוקטובר. בתחילת דצמבר פורסמו האשמות חדשות לכאורה בידי כריסטופר רופו, פעיל ימני־שמרני ומתנגד קולני לתיאוריה הביקורתית של גזע, שגם סבור שהאוניברסיטאות מקדמות אידיאולוגיה שמאלנית מזיקה. רופו וכריסטופר ברונט, עיתונאי ועורך במגזין השמרני The American Conservative, קיבלו לידיהם קובץ אנונימי בן 40 עמודים המפרט את הטענות, כולל שימוש בביטויים שלמים מיצירות אחרות ללא כל ציטוט או ייחוס למקור.

 משאית עם מסרים נגד גיי. סערה לאומית / צילום: Associated Press, Steven Senne

גניבה ספרותית נחשבת לעבירה אתית מהחמורות ביותר שקיימות בעולם האקדמי, המושתת על רעיונות והעברת ידע. סטודנטים שנתפסים במעשה צפויים לענישה חמורה, כולל ביטול תארים ואף הרחקה לצמיתות. שימוש ברעיונות או במילים של אדם אחר ללא ייחוס הולם הוא חוסר יושרה שאינו עולה בקנה אחד עם המצופה מבעל תואר אקדמי, לא כל שכן מבעל תואר מחקרי מתקדם וודאי שלא מהעומדת בראש אחד מהמוסדות המובילים בעולם.

עם כל זאת, הרווארד הודיעה כי לא תנקוט צעדים משמעתיים נגד גיי בעקבות התלונה החדשה, ומצאה כי הטענות אינן מבוססות, כך לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל. מועצת המנהלים של האוניברסיטה ניקתה אותה מכל התנהגות מחקרית בלתי הולמת, אך כן הודתה לאחרונה שהמחקר שלה מכיל "שפה משוכפלת ללא ייחוס מתאים". היא התבקשה להוסיף ייחוסים חסרים בשלושה חלקים של הדוקטורט שלה. ב־20 בדצמבר כתבה פוקס לפריצקר ודרשה לקבל עד סוף השנה את "כל המסמכים והתכתובות" הנוגעות להאשמות הראשוניות נגד גיי בדבר גניבה ספרותית והביקורת העצמאית בנוגע לעבודתה האקדמית. משום שהאוניברסיטה סגורה בתקופת החגים, הרווארד קיבלה הארכה לספק את תגובתה.

דוגמה אחת, שהדגיש רופו, כוללת גניבה ספרותית בחלק התודות של עבודת הדוקטורט של גיי משנת 1997. באופן אירוני היא הודתה לקולגה על שהראתה לה "את החשיבות של קבלת הנתונים הנכונים וללכת לאן שהם מובילים ללא פחד או חסד", אותו ביטוי שבו השתמשה שנה קודם ג'ניפר הוכשילד, חוקרת אחרת בהרווארד, כדי להודות לחוקרת אחרת. כך לפי הניו יורק טיימס, שפירט חמש דוגמאות מעבודותיה של גיי שנמצאות תחת בחינה.

עוד מפרט המגזין כי בלימודי התואר שני בהרווארד פרסמה גיי ב-1993 מאמר בכתב העת Origins, שמנתח את תפקיד הגזע בחברה הברזילאית. בקטע אחד ארוך במאמר היא דנה בהקמת קואליציה בשם "התנועה המאוחדת נגד אפליה גזעית". היא מתארת את "גירושם של ארבעה ספורטאים שחורים צעירים מקבוצת הכדורעף של מועדון היאכטות טייטה בגלל צבעם". המשפט הזה כמעט זהה לחלוטין למשפט שכתב שלוש שנים קודם לכן, ב־1990, דיוויד קובין, אז פרופסור באוניברסיטת קליפורניה סטייט, סקרמנטו. המאמר שלו הופיע ב-Journal of Black Studies. עוד לפי הטיימס, אין ייחוס אצל גיי לד"ר קובין ולא למקור שהתבסס עליו במאמרו וכן שמו אינו מופיע בקריאה נוספת המוצעת בסוף המאמר. על פי אותו הדיווח, בהצהרה של הרווארד נכתב כי "בעוד עבודתה של גיי ב־Origins נכללה בתחילה כחלק מהחקירה, ועדת המשנה של התאגיד הוציאה את המאמר מהחקירה בשל גילו ומשום שמאמרים המתפרסמים באותו כתב עת בדרך כלל אינם כוללים ציטוטים או הפניות".

דוגמה נוספת המוזכרת בטיימס היא המקרה של ג'ורג' ריד אנדרוז, פרופסור באוניברסיטת פיטסבורג, מ־1992. המאמר טוען כי "הרטוריקה והשאיפות" של דור צעיר של אפרו־ברזילאים שלמדו "שנה או יותר באוניברסיטה" נראו מנותקים מאלה של תושבי שכונות עוני. המאמר של ד"ר גיי משתמש בביטוי "שאיפות ורטוריקה", הופך את הסדר של המילים הללו, ומתייחס לשנה או יותר של "השכלה אוניברסיטאית" ולא ל"לימוד באוניברסיטה". גיי לא מייחסת דברים לד"ר אנדרוז, אך היא מציינת ספר שלו בחלק ההצעות לקריאה נוספת.

הנשיאה הגיבה על ההאשמות לבוסטון גלוב: "אני עומדת מאחורי היושרה של המחקר שלי. לאורך הקריירה שלי עבדתי כדי להבטיח שהוא יעמוד בסטנדרטים האקדמיים הגבוהים ביותר".

בינתיים גם הרווארד עומדת מאחוריה. בצהובון הבריטי דיילי מייל ציטטו את הצהרתו הרשמית של תאגיד הרווארד, שאמר: "בתקופה סוערת וקשה זו אנו תומכים פה אחד בנשיאה גיי". עוד ציין העיתון כי מאז פרוץ השערורייה הזאת הפסידה גיי לאוניברסיטה תרומות של מיליארד דולר. בין הדמויות הבולטות שהודיעו על משיכת תרומות להרווארד נמצאים אנשי העסקים עידן ובתיה עופר, מייסד קרן וקסנר לזלי וקסנר, מנכ"ל קרן סיטאדל קנת' גריפין, המיליארדר האקטיביסט ביל אקמן ובעלי ערוץ 13 לן בלווטניק.

תהיות גם על טיב המחקר

בשבוע שעבר ההאשמות כלפי גיי התרחבו להטלת ספק בשיטות האנליטיות שלה. הדיילי מייל פרסם כי ג'ונתן פלסן, מדען נתונים מקופנהגן שעובד עבור הקונפדרציה של התעשייה הדנית, צייץ בטוויטר שהוא בחן את השימוש של גיי בנתונים בעבודת הדוקטורט שלה ובמאמר שפרסמה בכתב העת American Political Science Review בשנת 2001.

לפי הדיווח, המאמר, שכותרתו "השפעת ייצוג הקונגרס השחור על השתתפות פוליטית", היה אחד מארבעת המאמרים בביקורת עמיתים שסייעו לה לקבל את התקן בסטנפורד ב־2005. פלסן מצא שהוא היה מטעה ולא שלם. "אני לא חוקר מדע המדינה, אבל אני תוהה על טיב גישת המחקר שלה", צוטט בדיילי מייל, שהוסיף ופירט כי עקב אחר חששותיו של פלסן ומצא כי גיי סירבה לשתף את הנתונים שהובילו למסקנותיה, סירוב שלטענתו היה "מבייש". העיתון מפרט כי לפי הפרסום של ברונט באתר The Dossier, מייקל ס' הרון, פרופסור למדעי החברה בדארטמות', וקנת ו' שוטס, פרופסור לכלכלה פוליטית בביה"ס למנהל עסקים בסטנפורד, אמרו בכנס של החברה למתודולוגיה פוליטית ב־2002 שגיי לא שיתפה אותם בנתונים, וש"הפרקטיקה הסטטיסטית שבה השתמשה גיי במחקר שלה מובילה לעתים קרובות לחוסר עקביות לוגית".

למבקריה של גיי, בקמפוס ובאינטרנט, היו טענות גם כלפי התנהלותה בתקופתה כדקאנית. בין היתר שמה נקשר כדמות מרכזית בפרשת תמרון הנתונים של ריאן אנוס, חוקר מדע המדינה מוביל ומרצה בכיר בהרווארד. ב־2018 חושף שחיתויות טען כי אנוס זייף מערך נתונים שבו השתמש במחקריו, בעיקר במאמר משנת 2015. יש מי שטענו כי גיי הייתה מקורבת לאנוס ולכן הגנה עליו. ב־2022 כתב ברונט: "במקום לחקור את הטענה הזאת קלודין גיי ביקשה מהוועדה להתנהגות מקצועית של הרווארד לכתוב מכתב דחייה". המכתב, שלדברי ברונט יכול היה מלכתחילה להיות מופק רק באישורה של גיי, כלל הצדקה שלפיה הוועדה אינה הגורם המתאים לחקור את המקרה. לפי ברונט, אם כך היה, אז לכל הפחות הוועדה הייתה צריכה להעביר את הטיפול במקרה הלאה.

פרשייה נוספת מאותה התקופה היא ההחלטה של הרווארד ממרץ 2018 להוציא לחופשה את אחד המרצים הבולטים שלה לממשל, חורחה דומינגז, לאחר שהואשם בהטרדה מינית של כ־18 סטודנטיות, חברות סגל זוטר ונשות צוות במוסד האקדמי במשך עשרות שנים. שנה לאחר מכן פרסם הניו יורק טיימס כי המקרה עורר שאלות מצד סטודנטים (וגם מצד ברונט) "על אודות התרבות האוניברסיטאית שאפשרה לדומינגז להישאר בעבודה ואף להתקדם למרות תלונות חוזרות ונשנות על התנהגותו". המחלקה לממשל הקימה ועדה בעקבות מספר הולך וגדל של סטודנטים וחברי סגל, הקוראים לבחון את תגובתה של הרווארד לאירוע, דווח אז.

השבוע כאמור גיי התפטרה, זאת לאחר שנשמעו קולות רבים שקראו לה לעשות זאת או שקראו להרווארד לפטר אותה. בהם למשל זה של המיליארדר ביל אקמן, איש עסקים יהודי־אמריקאי, בוגר הרווארד שידוע כתומך ישראל. המחלוקת פיצלה גם את הרווארד עצמה ואת הסטודנטים בה. ביום האחרון של 2023 פרסם עיתון הסטודנטים של הרווארד, הקרימזון, שני מאמרי מערכת.

במאמר הראשי כתבו חברי המערכת כי ההאשמות ברובן נוגעות לרף הנמוך יותר של גניבה ספרותית, להשמטות בפסקאות המסכמות שיטות טכניות, ולא להונאה מכוונת בהצגת רעיונות של אחרים כשלה. עוד טענו: "אנו לא עיוורים למה שמניע את מחזור החדשות הזה - זעם לאומי שמיוצר בידי פעילים שמרנים שכוונתם להכפיש את ההשכלה הגבוהה". מנגד, שני כותבים בדעת מיעוט, וחתומים בשמותיהם, קראו לגיי להתפטר "לטובת הרווארד". לדבריהם, גיי כשלה בתגובתה ל־7 באוקטובר ובעדותה בקונגרס, וההאשמות בדבר גניבה ספרותית רק מחמירות את המצב "שמידרדר מיום ליום". לדעתם, "מנהיגת האוניברסיטה המובילה בעולם צריכה לעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר, כאלה שגיי למרבה הצער לא עמדה בהם".

סייעה בהכנת הכתבה: הילה ויסברג