"פרצו לי לטלפון ותצפתו לי על הבית"

אישי: בת 41, נשואה לאורן + 2, גרים בתל אביב
מקצועי: מייסדת-שותפה ומנכ"לית לובי 99

ילדות: נולדתי בבאר שבע, בת בכורה לאמא טוניסאית, מורה ללשון, ואבא מהונגריה, כלכלן. בגיל 3 עברנו לגן יבנה, שהייתה אז מושבה של 2,000 איש. בבית הספר הייתי מצטיינת שכבתית, חננת־על שגרה בספרייה וקראה מדע בדיוני וספרים באנגלית.

● פורטפוליו | "אף אחד בעולם לא עשה את זה": מנכ"ל התעשייה האווירית מספר איך זה ליירט טיל איראני בחלל
● פורטפוליו | ההורים שלו כמעט והתייאשו ממנו. היום הוא מנהל רבע מיליארד דולר

תודעה פוליטית מוקדמת: כשהייתי בת 12 חיברו אותנו לכבלים ונחשפתי לראשונה למה שייקרא לימים ערוץ הכנסת. הייתי חוזרת בכל יום מבית הספר, צופה שעות בנאומים ורבה עם האחים שלי שרצו לראות סרטים מצוירים. בגיל 14-13, אחרי שגיליתי שיש תפקיד שנקרא עוזרת פרלמנטרית, התחלתי לחפש מודעות דרושים למשרה כדי להבין מהן דרישות התפקיד.

צבא והשכלה: בזכות הציונים בבית ספר התגייסתי ל-8200. לאחר מכן למדתי לתואר ראשון במשפטים ובמדעי המדינה ולתואר שני במגדר - שניהם באוניברסיטת תל אביב. עשיתי התמחות במשרד צלרמאיר־פילוסוף, ושם הבנתי שאין מצב שאעבוד כעורכת דין של לקוחות מסחריים גדולים ואשרת את האינטרסים שלהם.

הסבה: בנסיעה עם חבר להוואי קיבלתי מייל מידיד שבישר לי ששי חרמש ממפלגת קדימה מחפש עוזר פרלמנטרי. שלחתי קורות חיים, זומנתי לראיון, התקבלתי ועבדתי שם במשך שלוש שנים. בהמשך מוניתי ליועצת המשפטית וסמנכ"לית הרגולציה של התאחדות האיכרים, ותפעלתי לוביסטים באמצעות חברת הלובינג פוליסי.

​לובי 99: ב-2015 הצטרפתי ליאיא פינק (חבר מפלגת העבודה - ד"א) ולרעיון שלו להקים לובי שמקדם אינטרסים של הציבור באמצעות שתדלנות פוליטית. בהתחלה היה לי קשה עם זה, אבל אז הבנתי שאהיה הלוביסטית הציבורית הראשונה, האנטי-כרייסט של כל הלוביסטים. החלטנו להתמקד בהיבט הכלכלי-חברתי, בלי נושאים משסעים כמו דת, מדינה וביטחון. ידענו שבתחום הזה 90% מהישראלים מסכימים על 90% מהנושאים. רצינו לעבוד במקומות המשותפים, לא להסתכל על ימין-שמאל, אלא להתרכז במה שיעשה טוב לאזרח. ב־2016 העברנו, באמצעות הצעת חוק שהגיש ח"כ דוד ביטן, תיקון לחוק הלוביסטים שחייב אותם להירשם בכניסה לוועדות הכנסת ולדווח בשקיפות אילו לקוחות הם מייצגים בדיונים.

סטיגמות: יש ניסיונות להדביק לנו תווית שמאלנית, אבל הצוות שלי מגוון וכולל שתי מתנחלות, שתי דתיות ועוד שתיים מעוטף עזה. הסמנכ"לית שלי הייתה במשך עשור היועצת של זאב אלקין, גרה בהתנחלות ומאוד ימנית בדעותיה הביטחוניות.

מחיר אישי: פרצו לי לטלפון, חוקרים פרטיים תצפתו לי על הבית, הייתה לנו במשרד ביקורת פתע מרשות המסים כולל שלוש שעות חקירה שלי, שבסופה הם לא מצאו מילה רעה לומר עלינו. אני יוצאת כיום מנקודת הנחה שכל דבר שאני עושה נמצא תחת מעקב, ומתנהלת בהתאם. כשאתה נלחם בגופים הכי גדולים במשק אי אפשר לצפות שיהיה אחרת. אני מרגיזה אותם ועולה להם הרבה מאוד כסף.

מימון: אנחנו מגייסים כסף ללובי 99 רק דרך מימון המונים, רק בהוראות קבע. בתמורה התורמים מקבלים זכות להציע ולהצביע על הנושאים שבהם אנחנו עוסקים באופן דמוקרטי. התקציב שלנו שקוף לחלוטין אונליין, כולל המשכורת שלי. כיום יש לנו כמעט 12 אלף חברים משלמים, בעבודה מול הכנסת זה כוח שאין לו תחליף.

עובדים: היום כבר יש לנו 16 עובדים במשרה מלאה, לא כולל סטודנטים בהתמחות. 80% הן נשים, רבות מהן אמהות. לעובדים שלי יש מוטיבציה משוגעת, אני כל הזמן צריכה לבקש מהם לא לעבוד בסופ"ש.

מלחמה: מפרוץ המלחמה אנחנו עובדות בטירוף, במציאות שבה הממשלה והמגזר הציבורי מתקשים לתפקד. סיכלנו יוזמה לצמצום חופש המידע ואנחנו עדיין מטפלים בנוהל התרומות החדש שאישרה הממשלה בזמן המלחמה ומאפשר למשרדיה לגייס תרומות ישירות מגופים מסחריים ובעלי הון. זה פתח מטורף לשחיתות. פעלנו גם לבלום את חברות האופנה, שניסו לפרוץ את מתווה הפיצויים. בכל יום קורים דברים שמחייבים קרב בלימה מצדנו, אלה ימים קשוחים מאוד.

סיכום שנה: ב-2023 עצרנו את עסקת הפניקס־אבו דאבי וגם את חוק המתנות. ולא פחות חשוב, הצלחנו לחייב את בכירי בנק הפועלים להוציא כסף מכיסיהם הפרטיים בפרשת העלמות המס, לאחר שהגשנו התנגדות להסדר שפטר אותם מכל אחריות. במישור הלאומי הייתה שנה מחרידה, שבה הגענו לנקודה הכי שחורה ונמוכה שיכולנו להגיע. מכאן חייב לצמוח משהו חדש וטוב יותר.