אחרי טבח ה-7 באוקטובר, החלו הפגנות ענק כנגד ישראל בקמפוסים מסביב לעולם, ובמיוחד באוניברסיטאות בארה"ב. ההפגנות האלה לוו גם בתופעות של התנכלות כלפי סטודנטים יהודים ובאמירות אנטישמיות, עד כדי אפילו קריאות "השמדה ליהודים".
גם אקדמאים ישראלים מסביב לעולם החלו לסבול מ"חרם שקט", שבו - למשל - מאמרים שכתבו אינם מתקבלים לפרסום בכתבי עת אקדמיים, ללא מתן הסבר מספק. וזכורות כמובן האמירות של שלוש נשיאות אוניברסיטאות העילית הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה (UPenn) ו-MIT בשימוע בקונגרס מלפני כחודש, שבו אמרו שקריאות להשמדת יהודים אינן בהכרח בגדר "בריונות".
לאור כל אלה, נשאל השבוע בפרק של "הצוללת של גלובס": מה ההבדל בין השמעת ביקורת כלפי תפקודה של ישראל במלחמה לבין אנטישמיות; וכן: אילו אינטרסים כלכליים עומדים מאחורי הפגנות הענק כנגד ישראל, מצד אחד, ותשובותיהן המקוממות של הנשיאות בקונגרס, מצד שני?
אורחים: פרופ' רבקה כרמי, לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון וכיום יו"ר ארגון Science Abroad; וברק סלע, סטודנט לתואר שני בבית הספר קנדי לממשל באוניברסיטאת הרווארד, ולשעבר מנהל מכון ראות לאסטרטגיה ומנהיגות. עריכת סאונד: אור שמיר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.