אילון מאסק רצה לחפור רשת מנהרות כדי להילחם בפקקים, למה הוא נכשל?

בביקור ההזדהות שערך היזם הסדרתי אילון מאסק בישראל לפני כחודש, הוא ישב לשעה עם כמה בכירים בענף הטכנולוגיה המקומי, בהם משקיעים, מנכ"לים ואנשי צבא.

באחד הרגעים התגלגלה השיחה למנהרות החמאס, שנבנו במשך יותר מעשור למרות הפצצות צה"ל, מצור ואוכלוסייה אזרחית בתווך. מאסק נשמע כמי שמעיר בציניות שארגון הטרור הצליח להתעלות אפילו על הישגיו שלו בתחום המנהור.

● ניתוח גלובס| החברה ששילשה את כמות המשרות: דפוסי הצמיחה של ההייטק נחשפים
● הפתרון של אילון מאסק להגירה הלא חוקית לאירופה: "תעשו עוד ילדים"
● בגלל הטיפול באנטישמיות: האיחוד האירופי פותח בחקירה נגד טוויטר

על פי תחקיר שהתפרסם במגזין פורצ'ן כמה ימים בלבד לפני ביקורו בארץ, התגלה כי אחת מהחברות שהקים מאסק - "דה בורינג קומפני" - חברת הכרייה בתרגום מילולי, הצליחה להשיג הישגים מועטים בלבד בשבע השנים מאז הוקמה, למרות החזון המרהיב שפרסה עם הקמתה והתקציב האדיר שגייסה: קרוב ל־800 מיליון דולר.

מאסק ביקש לרשת את ערי ארה"ב במנהרות תת־קרקעיות שבתוכן מכוניות חשמליות ואוטונומיות שישמשו כמוניות ויסיעו נוסעים בעלות נמוכה, תוך מעקף יעיל של הפקקים שמעל.

הפרויקט, שהיה אמור לקדם את מכירת רכבי טסלה שבבעלותו והיה תלוי במידה רבה בהשקה של רכב אוטונומי באופן מלא, סבל ממכשולים רבים בשנה האחרונה, ביטולי פרויקטים ועזיבות, כך מלמד תחקיר פורצ'ן.

בכל שבע שנות קיומה, חפרה החברה האמריקאית קצת פחות מ־4 קילומטר של מנהרות תת־קרקעיות באזור מרכז הכנסים של לאס וגאס. הפרויקט, הראשון והיחיד על פי ההערכה של החברה - משרת את באי מרכז הכנסים ומאפשר להם להגיע בקלות מכמה בתי מלון סמוכים.

בינתיים, בוטלו פרויקטים רבים שתוכננו למדינות שונות: בקליפורניה, אילינוי, טקסס, פלורידה ומרילנד. אפילו רשת המנהרות שנבנתה בלאס וגאס עומדת על פרומיל מהתכנית המקורית שאושרה על ידי העירייה - 4 ק"מ בסך הכל מתוך 270 ק"מ.

הרווחיות התפוגגה

בורינג קומפני הוקמה ב־2016, לאחר שמאסק נתקע בפקק תנועה והחליט לצאת ל"מלחמה בעומס התנועה שמחריב את הנפש", לדבריו. הוא השקיע 100 מיליון דולר מהונו האישי בהקמתה.

לאחר מכן, יצא לדרך עם חפירת מנהרת פיילוט באורך של כ־2 קילומטרים בפאתי לוס אנג'לס, באמצעותם גייס עוד 120 מיליון דולר ממשקיעים מוקדמים כגון לי קה שינג, קרן קראפט, לג'נדרי ו־DFJ. שנתיים לאחר מכן הובילה סקויה השקעה של 600 מיליון דולר בחברה, יחד עם משקיעים נוספים דוגמת פאונדרס פאנד של פיטר ת'יל וברוקפילד.

לפי חזון מגלומני אחר של מאסק, המנהרות שיועדו לקום יהפכו לתשתיות עבור ההייפרלופ, רכבת הקליע הנעה בתוך צינור ואקום בתנאי לחץ קיצוניים שמאפשרים לה להגיע למהירות תאורטית של עד אלף קמ"ש.

אלה היו אמורים לקום בזכות מכונות כרייה חדשות שפותחו בחברה. "כפי שספייס אקס הוציאה את טיל השיגור הרב־פעמי, בורינג קומפני ביקשה להמציא מכונות חפירה שניתן להשתמש בהן עבור יותר ממשימה אחת". אומר לגלובס ד"ר עמיחי מיטלמן, מומחה למנהור מהמחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל.

"כיום, נבנות מכונות חפירה TMB למשימות ספציפיות בגלל המבנה הגאולוגי של המרחב בו הם נמצאים. מאסק רצה לשנות את זה. הוא גם יצא בהצהרות שיוריד את עלות המנהור פי 10 באמצעות הורדת עלויות התימוך של המנהרות על ידי מחזור חומרים או מכונות שמצפות את המנהרות בבטון תוך כדי חפירה, ובכך יכולות להאיץ עד פי שניים את מהירות החפירה".

כיום, ברור שהחזון של מאסק לחברת הכרייה שלו היה תלוי במספר גורמים שאינם ברי השגה - או לכל הפחות רחוקים הרבה יותר מלהתקיים: חזון המכוניות האוטונומיות באופן מלא וההייפרלופ.

במקום זאת, נאלצים בחברה לשכור נהגים שיסיעו עד שלושה נוסעים במנהרות, מה שמפחית משמעותית את רווחיות הפרויקט. מרכז הכנסים של לאס וגאס משלם לבורינג קומפני 4.5 מיליון דולר בשנה על הפעלת המיזם, בעלות משוערת של כ־7.5 דולר לנסיעה.

בחלל אין בירוקרטיה

החומה הבירוקרטית בה נתקל מאסק היא כנראה מאתגרת מכל משוכה מדעית או הנדסית אחרת בה פגש. על מנת לחפור מנהרות בשטח עירוני עליו להיזהר מקווי חשמל, צינורות גז ובורות שומן. בורינג קומפני הייתה אמורה לעבוד בצמוד עם לוביסטים, אך ע"פ הדיווחים רבים מהם לא עבדו עם החברה זמן רב.

כך, פרויקט חפירה בנמל התעופה בשיקגו נגנז לאחר בחירתה של ראשת עיר חדשה; וחפירת מנהרה שהייתה אמורה לחבר בין בולטימור לבין וושינגטון בוטלה לאחר שהוגשו נגדה קרוב ל־500 הערות ובקשות מרשויות מקומיות ותושבים.

אפילו קרולין גודמן, ראש עיריית לאס וגאס, הלקוחה היחידה של בורינג קומפני ככל הידוע מתנערת מהחברה. למגזין פורצ'ן אמרה כי "איננו רוצים להיות שפני ניסיונות".

"קשה מאוד לדחוף אישורים והיתרים המגזר הציבורי", ממשיך ד"ר מיטלמן. "ישנם חששות של תושבים שלפעמים אינם מבוססים - כמו למשל החשש מקריסת מנהרות ברעידת אדמה. בנוסף, קשה להציג חדשנות בפני עולם ההנדסה האזרחית השמרני, וזו גם אחת הסיבות בגללה לחברה כמו בורינג קומפני קשה להשיג עובדים איכותיים".

הוא הוסיף ואמר: "מנהרות אזרחיות הן יקרות לבנייה: יש לעמוד בסטנדרטים מחמירים של בטיחות ובתקנים נוקשים על מנת להיות זכאים לביטוח. את כל אלה לא תמצא, כמובן, בעזה".