מנכ"ל קבוצת חיפה: "מחויבים, במיוחד בעת הזו, לפתרונות יעילים לחקלאים"

"מלחמת חרבות ברזל חידדה, בין שאר הדברים, גם את החשיבות של העיסוק בתחום של חקלאות כגורם ששומר על החיים", אמר מנכ"ל קבוצת חיפה מוטי לוין, בפתח כנס "חדשנות בצמיחה" של גלובס. לוין דן בדבריו בצורך בשילוב הטכנולוגיה בחקלאות הישראלית, שתשפיע בין היתר על איכות הסביבה והביטחון התזונתי בקרב האוכלוסייה.

● "עם כל הכבוד לגיימינג צריך עוד כסף לתעשיית האגרוטק, אחרת יהיה מאוחר מדי" 

"אין מה להכביר במילים על מצב כדור הארץ", אמר לוין, "אנחנו כולנו ראינו את הטראומות האקולוגיות - שריפות, שיטפונות, תהליכי מדבור קשים מאוד - כדור הארץ מאותת לנו". הוא הוסיף כי על פי נתונים של האו"ם, בשנת 2050 העולם יתמודד עם משבר גאופוליטי קשה. "אנחנו נמצא את עצמנו במצב שבו כדור הארץ נושא 40% יותר בני אדם, מה שיוביל לכך שצריכת המזון תגדל ב־70% אחוזים כי גם רמת החיים גדלה כל זה הזמן. לעומת זאת, השטחים הראויים לעיבוד יירדו ב־13%", אמר.

מהי חדשנות מצמצמת?

בהמשך דבריו שירטט לוין את האבולוציה של החדשנות בעולם - החל מאמצע המאה ה־18 ועד אמצע המאה ה־19, כאשר טכנולוגיות פורצות דרך נכנסו לחיינו. "זה הוביל לתהליך של עיור, מעבר מהכפר אל העיר, גדילה באכויות החיים ובצריכת מזון", אמר. "השלב הבא הוא תחילת המאה ה־20 - אהרון אהרונסון מגלה את הגנום של חיטת הבר, גילוי שאיפשר לפתח את החיטה המבוייתת. החיטה הפכה להיות מקור הפחמימה העיקרי של המין האנושי. בשנים 1918־1931, פריץ האבר וקארל בוש פיתחו תהליך שלוכד את החנקן מהאוויר והופך אותו לזמין, זאת באמצעות גז שנקרא אמוניה.

"אלו כמה דוגמאות למה שאנחנו קוראים 'חדשנות מרחיבה'. בשנות ה־60, שתי חברות, דווקא בישראל, חברת נטפים וקבוצת חיפה, באותם שנים חיפה כימיקלים, באו עם חדשנות מסוג שונה - חדשנות מצמצמת - עם פחות מים, כי הטפטוף בא באמצעים של השקיה בטפטוף, ופחות צורך בדשנים, כי קבוצת חיפה הגיעה עם הדשן המסיס". לוין הוסיף כי "ישנה חדשנות מצמצמת שמביאה ערכים מאוד גבוהים - יותר תפוקה, יותר חיי מדף, ולעומת זאת הרבה פחות מקורות והרבה פחות שימוש במים, כמו גם הרבה פחות שימוש בדשנים. כתוצאה מכך יש גם הרבה פחות זיהומי קרקע ומים".

הפתרון לדישון מזהם

לוין המשיך ואמר כי "אנחנו חיים בהווה ואנחנו צריכים להסתכל אל העתיד. יש להניח שאנחנו לא נמצא דשן חדש ומולקולות חדשות - אנחנו היום משתלבים עם המהפכה הטכנולוגית. כולם מכירים את המושגים של 'בינה מלאכותית', 'ביג דאטה', 'סנסורינג'. מה שחסר זה למעשה התכלול של כל המושגים האלו. אין היום פתרון הוליסטי לניהול המשק החקלאי".

כדי להסביר את דבריו נתן לוין כמה דוגמאות הנוגעות לצורך בפתרון הוליסטי באגריטק - למשל, צמצום בדישון עודף. "דישון עודף זאת הרעה החולה של החקלאות. זה מקור גזי החממה מספר שתיים אחרי התחבורה. לאורך שנים, מגדלים עושים דישון עודף והשקיה עודפת מתוך אמונה שזה מה שיביא לאופטימיזציה של השטחים שלהם, וזה לא כך", אמר לוין.

לעומת זאת, הוא הדגיש, "הפנמה של עולם החקלאות המדייקת, של הזנה, השקיה ושימוש בחומרי הדברה באופן מדויק לצרכי הצמח, ייצר עבורנו עולם שהוא גם חדשני, גם משתמש בטכנולוגיות, וגם, באותו הזמן, יצמצם מאוד את הנזקים הסביבתיים".

לוין נתן דוגמה לטכנולוגיה שקבוצת חיפה משתמשת בה: "אפליקציה, שבאמצעות צילום של עלה של צמח יודעת לפענח את רמת הניוטרונים בעלה, את רמת החנקן בעיקר, ומשם לגזור את האופטימזציות שנדרשות כדי להביא את הצמח הזה לתפוקות מלאות ולחיים הרבה יותר ארוכים. זאת, תוך שימוש מושכל בתשומות השונות, מים, דישון וכולי".

הוא הוסיף כי "לצד הפלטפורמה הזאת אפשר להוסיף פיצ'רים מסוגים שונים של השקיה והגנת הצומח, ולהפוך את הסמארטפון למקום שממנו מנוהל כל המשק החקלאי בצורה אופטימלית, כולל מחשבונים לחישוב החסכונות בפליטות פחמניות, ולבסוף גם להפוך את זה לפלטפורמה שתהיה חלק מהמסחר בחסרונות בקארבון". לדבריו, דוגמה זו "אמורה לפתוח את העיניים לכל מקבלי ההחלטות, ולהפוך את התחום של אגריטק לתחום מוטה חדשנות ופורץ דרך".

בסיום דבריו אמר לוין כי "המלחמה שבעיצומה אנחנו נמצאים היא מקרה בוחן לא רק לכוחות הביטחון ולחוסן של אזרחי ישראל - יש לנו פה הזדמנות לקחת את אחת היכולות היותר משמעותיות של הטכנולוגיה והאגרונומיה הישראלית, ולהביא אותם כאור לגוייים בכל מה שקשור לביטחון תזונתי, לשמירה על הגבולות וגם לביטחון של המדינה".

*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף קבוצת חיפה