חוק הנבצרות נדחה לכנסת הבאה: האם כהונת נתניהו תושפע?

בג"ץ קבע בהרכב של 11 שופטים כי החוק הקובע מתי ראש ממשלה ייצא לנבצרות חוקק לטובת בנימין נתניהו, הוא פרסונלי ומהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת. לכן, נקבע כי החוק החדש ייכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה. מה קובע החוק, מה חשיבות ההחלטה, ואיך הדחייה תשפיע על כהונת נתניהו? 

● שאלות ותשובות | באיזה רוב באמת נפסל חוק הסבירות, ומה הממשלה תעשה כעת?
● "יכולים למנוע מכירת נשק": ישראל תתייצב בבית הדין בהאג. מה צפוי?

מה קובע התיקון לחוק החדש, ומה היה הנוסח הקודם?

התיקון קובע כי נבצרות ראש ממשלה תהיה רק מטעמים של אי־מסוגלות פיזית או נפשית, על־פי הודעה של ראש הממשלה עצמו או של הממשלה שהתקבלה ברוב של 75% מחבריה, ובהמשך הסכמה של 80 חברי כנסת.

התיקון שינה את הניסוח העמום שהיה קיים קודם, שלא הגדיר את הנסיבות שעשויות להביא לנבצרות ומי רשאי ליזום הכרזה. לפי פסיקת בג"ץ, הפרשנות לנוסח הקודם הייתה שניתן לקבוע נבצרות לא רק מטעמי בריאות אלא גם במצבים חריגים וקיצוניים נוספים.

מה הוביל לחקיקת התיקון בכנסת?

הצעת החוק לתיקון הגדרת הנבצרות הונחה על שולחן הכנסת, לאחר שהוגשו בפברואר 2023 עתירות הדורשות להוציא את נתניהו לנבצרות בטענה כי הוא מפר את הסכם ניגוד העניינים. היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, הודיעה לנתניהו לאחר ההכרזה על הרפורמה המשפטית בינואר 2023 כי הוא מנוע מלעסוק בה. חוות־דעת זו הובילה להגשת העתירות נגד נתניהו. בתוך כחודש מרגע שהונחה הצעת החוק, התיקון אושר במהירות בזק.

השופטים קבעו כי החוק נועד לקדם את האינטרסים האישיים של ראש הממשלה נתניהו ולהסיר מעליו מגבלות משפטיות. השופטים הגיעו למסקנה זו מאמירותיהם המפורשות של חברי הכנסת בהליך חקיקת התיקון, ומכך שהתיקון הונח על שולחן הכנסת מיד לאחר שהוגשו העתירות להוצאתו לנבצרות של ראש הממשלה, וחקיקתו הסתיימה זמן קצר לפני מועד הגשת התגובה לעתירות אלה.

במקביל, לדבריו המפורשים של נתניהו זמן קצר לאחר שאושר התיקון בכנסת ניתנה משמעות רבה. שעות ספורות לאחר אישורו אמר נתניהו בנאום: "עד היום ידיי היו כבולות. הגענו למצב אבסורדי, שאם הייתי נכנס לאירוע הזה, כפי שהתפקיד שלי מחייב, איימו להוציא אותי כראש הממשלה לנבצרות".

נשיאת העליון בדימוס אסתר חיות כתבה כי "מקום שבו הרוב הפוליטי ברשות המכוננת מתגייס לתקן חוק יסוד לצורך מתן מענה נקודתי לעניינו של אדם ספציפי, טמונה בכך חומרה מיוחדת". בכך, לגישתה, יש משום "פגיעה קשה וחריגה בהיקפה בעיקרון לפיו כולם שווים בפני החוק".

האם דחייה תשפיע על הדיון בעניין נתניהו?

נתניהו וחברי הקואליציה פעלו לתיקון החוק כי הם חששו מהוצאתו לנבצרות. זאת אף שהיועצת המשפטית לממשלה הבהירה כי הפרת הסדר ניגוד העניינים אינה עילה להוצאתו לנבצרות.

בפסק הדין הבהירו שופטי בג"ץ כי הוא אינו עוסק בשאלת קיומה של עילה להכרזה על נבצרות ראש הממשלה המכהן או בהסדר ניגוד העניינים שלו, ולא הכריעו האם הפרת הסדר ניגוד העניינים עשויה להוביל לנבצרותו.

במהלך הדיונים, ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות, עו"ד ענר הלמן, הבהיר כי עמדת היועמ"שית היא כאמור כי אין מקום להוציא את נתניהו לנבצרות על רקע הפרת הסכם ניגוד העניינים, בשל עיסוקו ברפורמה המשפטית. "אני לא יכול להגיד שלעתירה (להוצאת נתניהו לנבצרות - נ.ש.) לא היה סיכוי. התוצאה יכולה הייתה להיות שבית המשפט יחשוב שנבצר ממנו לכהן, למרות עמדת היועמ"שית. בסוף בית המשפט קובע", אמר הלמן בתגובה לשאלות השופטים בדיון. הנשיאה חיות הקשתה על הלמן בדיון ושאלה: "העמדה שלכם הייתה שאם ראש הממשלה מפר את הסדר ניגוד העניינים - זו לא עילה להוציא אותו לנבצרות, נכון?". הלמן השיב בחיוב והוסיף: "אבל עמדתנו לא קובעת, אלא בית המשפט".

קושי נוסף להוצאתו לנבצרות של נתניהו יהיה בפסיקה הקיימת. בשנת 2008 נדחו עתירות להוצאתו של אהוד אולמרט לנבצרות בשל חקירות המשטרה נגדו. בג"ץ קבע אז כי יש להותיר את סוגיית נבצרותו של ראש הממשלה במישור הציבורי־פוליטי.

עד היום נעשה שימוש ב"נבצרות זמנית" ארבע פעמים בלבד: כאשר שר ביקש לסעוד בן משפחה חולה; שני מקרים בהם שר ביקש לצאת חופשה בשל חקירה שנפתחה נגדו; ונבצרותו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון מטעמי בריאות.

העובדה כי החוק נותר בעת הזו מאפשרת לשוב לעתור להוצאתו של נתניהו לנבצרות. יחד עם זאת, נוכח עמדת היועמש"ית ונוכח תקדימיות הטענה, הסיכוי להתערבות בית המשפט בכהונתו של נתניהו הוא קטן מאוד.

מה חשיבותה של ההחלטה?

השופטים מבהירים לממשלה ולעומד בראשה כי הם לא יכולים לחוקק חוקים פרסונליים שנועדו להיטיב עם אדם מסוים. במקרה הנוכחי - כדי לשרת את האינטרסים של נתניהו.

ההחלטה מגיעה בהמשך לדחיית "חוק טבריה" לבחירות הבאות, לאחר שנקבע כי החוק פרסונלי ונועד לאפשר למקורבו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, בועז יוסף, להתמודד בבחירות לראשות עיריית טבריה; ובהמשך להחלטת בג"ץ להותיר את עילת הסבירות כדי שניתן יהיה להעביר ביקורת שיפוטית ושיקולי סבירות על החלטות הממשלה.

החשיבות היא במניעת חקיקה פרסונלית עתידית, וכאלה היו על הפרק בשנה האחרונה. בין היתר "חוק המתנות" שנועד לאפשר גיוס תרומות לכיסוי הוצאות משפטיות של ראש הממשלה ומשפחתו, שקידומו נבלם.