חיסולו בביירות של מספר 2 בחמאס, סגן ראש הלשכה המדינית של הארגון סאלח אל-עארורי, מבהיר עד כמה הפכה לבנון למוקד פעילות משמעותי של ארגון הטרור בשנים האחרונות.
● "ביצוע מהסרטים": איך חוסל בכיר חמאס אל-עארורי באמצע ביירות?
● פרשנות|המלכוד הכפול של חיזבאללה בעקבות חיסול אל־עארורי
● המומחה שמסביר: זה מה שמרוויחה ישראל מהחיסול של בכיר חמאס
אל-עארורי היה אמון במישרין על העוצמה שצבר חמאס בלבנון המרוסקת בשנים האחרונות. הוא הגיע אליה ב-2018, לאחר שפיתח את תשתית ארגון הטרור באיסטנבול, כשברקע עמדה הנורמליזציה בין ישראל לטורקיה - והכווין מאז את הפעילות של חמאס ביהודה ושומרון. עם זאת, השפעה בלתי מבוטלת הייתה לו על התבססות חמאס בלבנון, בעזרת בכירים נוספים שהגיעו מדוחא - בעקבות הבידוד שהטילו מדינות המפרץ המתונות על קטאר ב-2017.
סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, לצד בכירים כמו חליל אל-חיא, ניצל את הניסיון שנצבר במקומות אחרים כדי "להלביש" תשתית צבאית על הניסיון המדיני. מטרתם הייתה לנצל את קרוב לחצי מיליון הפלסטינים שמתגוררים בלבנון, התפוצה השנייה בהיקפה בעולם הערבי לאחר ירדן. את פעילות הגיוס מקיימים חמאס במחנות הפליטים ככלל ובמסגדים בפרט.
הצליחו לצבור פופולריות
המטרה של אל-עארורי ואנשיו בפעילות זו לא הייתה רק צבאית, או פנים-לבנונית. ברצונם לצבור כוח אלקטורלי פלסטיני בכל הגזרות, כולל לבנון, מול היריבים בפת"ח. הפעילות הזו, כפי שמשתקף מהשיגורים מלבנון גם של חמאס, ממחישה כי הם הצליחו לצבור פופולריות על אף אירועים מביכים כמו פיצוץ מחסן נשק במחנה בורג' א-שמאלי ב-2021.
בטווח הארוך, ברור כי השאיפה של סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס הייתה ליצור מעין גרסה מודרנית של "חמאסלנד", מעין הומאז' טרוריסטי לפתחלנד שיצר בשנות ה-80 יאסר ערפאת. גם אז, הטרוריסטים הפלסטינים ניצלו מדינה מרוסקת לפיתוח תשתיות טרור: אז בעקבות מלחמת האזרחים, כיום בשל כלכלה ופוליטיקה מרוסקות לחלוטין.
האתגר של חמאס נובע מכך שהשסעים החברתיים בלבנון לא פוסחים על החברה הפלסטינית שם, כאשר עד לפני כארבעה חודשים התרחשה לחימה בין פלגים פלסטיניים, כשחמאס והג'יהאד האסלאמי מנסים לפגוע בהגמוניה של פת"ח. המוקד היה סמוך לצידון, בעין אל-חילווה, אחד מבין 12 מחנות הפליטים בלבנון שמונה כ-54 אלף איש, שמתגוררים על פני 2 קמ"ר בלבד. חלק משמעותי מתושביו הם בני משפחות שהגיעו לשם ב-1948, בעקבות מלחמת העצמאות.
מה שאחיד לכל לבנון הוא העוני הרב, שכמובן לא פוסח על הפלסטינים. לפי האו"ם, יותר מ-800 אלף לבנונים, כ-540 אלף סורים וכ-65 אלף פלסטינים מתקשים להשיג די מזון. מתוך זאת, לפי הערכות, רבע מהילדים הפליטים עד גיל חמש סובלים ממחסור במזון, שמשמעותו כמה כפות דייסה ספורות וכוס חלב קטנה ביום.
בה בעת, בדיווחי אונר"א מצוין כי כ-93% מהפליטים הפלסטינים בלבנון חיים מתחת לקו העוני. חלק מהסיבה לכך היא שהפליטים הפלסטינים סובלים מהדרה בלבנון מ-70 מקצועות חשובים, כמו רפואה, רוקחות ועריכת דין. התוצאה של ההדרה היא שלפי ארגוני זכויות אדם, שיעור האבטלה בקרב הפלסטינים בלבנון עומד על כ-80%-90%.
כאן נכנס חמאס, שבדומה לפעולות חיזבאללה בחברה השיעית, ממנף את הסיטואציה לגיוס לשורותיו. הוא ממש לא ממציא את השיטה, שהרי יש מקרים ידועים של אסלאמיסטים פלסטינים שהתגייסו לשורות ארגוני ג'יהאד גלובלי.
"אל-עארורי היה מעורב בפיתוח חמאס במחנות הפליטים, והכווין את הפעילות", אומרת לגלובס סא"ל (בדימוס) אורנה מזרחי, לשעבר סגנית ראש המל"ל למדיניות חוץ וכיום חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אוניברסיטת תל אביב. "כבר בסבבים הקודמים עם הפלסטינים היה ירי מדרום לבנון, שבו אל-עארורי היה מעורב".
לאיים בכמה חזיתות
בניגוד לאותם ארגוני טרור שמעוניינים ליצור ישויות אסלאמיות גם בלבנון, המטרה של חמאס בפעילותו היא לאיים על ישראל בכמה חזיתות, כפי שהשתקף כבר בחג פסח, כשחמאס לבנון שיגרו עשרות רקטות לישראל. בדיעבד התגלה כי זה אפילו לא היה קדימון למה שציפה במלחמת חרבות ברזל, כולל מלבנון.
מנגד, במלחמה הזו הוכח לחמאס כי לא לעולם חוסן - בשום מקום. בנובמבר חוסל סגן מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם בלבנון, חליל חראז (אבו חאלד). החלק המעניין באותה תקיפה, מעבר למותו של אבו חאלד, הייתה זהות שני הרוגים נוספים: סייפוללה בילאל אוזטורק ויאקופ ארדאל. מדובר בשני ג'יהאדיסטים טורקים שהתגייסו לשורות חמאס, וסביר להניח כי אל-עארורי, שבשנים האחרונות חי על קו ביירות-איסטנבול-דוחא, היה מעורה בגיוס טורקים לשורות ארגון הטרור.
"אל-עארורי היה הנציג של חמאס אצל נסראללה", מציינת מזרחי. "לפני שבועות ספורים הייתה הכרזה של חמאס שהם מקימים גוף חדש, 'משמרות מבול אל-אקצא', במסגרת דרך לגייס גורמים חדשים לפעילות נגד ישראל", מסכמת מזרחי מ-INSS. "אין ספק כי אל-עארורי היא מעורב בנושא, וזה היה בחסות ובהכרה של נסראללה, שמעדיף לעתים שאחרים יעשו את העבודה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.