מנכ"ל דוראל סוגר עשור: "היתה למלחמה השפעה של פחות מאחוז על ההכנסות"

יקי נוימן, מנכ"ל חברת האנרגיה הסולארית דוראל מזה עשור, הבין עם פרוץ המלחמה כי בשלב הראשון עליו לקבל החלטה על פרויקטים שיושפעו מיידית מהמצב. "עשינו הערכות מצב כיצד להתנהל, במיוחד בגבול הצפון ובעוטף עזה. מבחינת מתקנים בהפעלה מסחרית אנחנו עובדים רגיל. מספר מינורי של מתקנים סמוך לעוטף נפגעו, וטופלו תוך ימים בודדים. ביחס להכנסות החברה ב־2023, היתה לכך השפעה של פחות מאחוז".

אבל כמובן שזה לא נגמר בכך. "הרבה השתנה בעקבות המלחמה. שליש מכוח האדם של החברה גויס ב־7 באוקטובר. הקמנו חמ"לים שיחברו את הקיבוצים בעוטף לארגונים שרצו לסייע, ותרמנו בעצמנו".

ישראל מסתמכת על תחנות כוח, שלשמחתנו לא נפגעו עד כה במלחמה. האם יכלה לבזר סיכונים?
"אנרגיה מתחדשת בפריסה ארצית, מתוך תפיסת עולם של ייצור מבוזר וקרוב ליצרנים, הוא נכון יותר מתחנות כוח נקודתיות. העולם עובר
מהפכה אנרגטית, וזה תהליך שילווה אותנו עד שנגיע לשיעורים גדולים".

בשלושת החודשים האחרונים פעלה דוראל להתאים תוכניות למציאות. "כרגע כל הפרויקטים מתקדמים, למעט אלה שממש סמוכים לגבול".

דוראל, מחלוצות האנרגיה הסולארית בישראל, יצאה להנפקה ב־2020 לפי שווי חברה של 575 מיליון שקל לפני הכסף. זהו שווי נמוך ב־12% מהשווי של 650 מיליון שקל, שלפיו שאפו בחברה לבצע את המהלך. מאז השווי שלה נסק לכ-1.5 מיליארד שקל. החברה שלחה זרועות לאירופה וביססה את עצמה עם צבר פרויקטים של כ־15.5 ג'יגה־וואט בארה"ב - יותר מפי שלושה מכלל ההספק בישראל. על הפרק כרגע פרויקט ענק באינדיאנה שבסיומו יספק כ־1.6 ג'יגה־וואט ל־275 אלף בתי אב.

בראיון מיוחד לגלובס אחרי עשור בתפקיד מספר נוימן על השפעות המלחמה, מדבר גלויות על הנקודות שהיה רוצה לשפר בחברה וגם מסגיר מי לא טרח להיפגש איתו חרף תפקידו.

השר לא התפנה

נתוני המאקרו נמצאים בימים אלה לצד דוראל. סנוניות ראשונות של שיפור בסביבת הריבית מקנות לחברות האנרגיות המתחדשות הוזלה משמעותית במחירי הציוד, ומחירי הפאנלים הסולאריים ירדו. היום הם עומדים על כ־0.26 דולר לוואט, זול פי שתיים לעומת המחיר ב־2017 ופי עשרה לעומת 2010. גם מחירי הליתיום - רכיב מהותי לצורכי אגירת אנרגיה - ירדו השנה, לראשונה מאז 2021, מתחת ל־100 אלף יואן לטונה, והצפי הוא שהירידה תימשך לאור הגדלת ההיצע.

האנרגיה המתחדשת מספקת עשירית מהחשמל בישראל, וזו הסולארית מהווה רוב כמעט מוחלט (כ־95%) ממנה. לאפיק הזה יש מגבלות - תלות בשעות האור ויעילות פחותה כשמעונן או אביך. לשם כך מקודמים פתרונות אגירה, המאפשרים לשמור עודפי ייצור משעות האור לשעות צריכת השיא, 21:00-17:00, ומקלים על שימוש באנרגיות מתחדשות במוקדי צריכה, במיוחד בגוש דן.

"2023 הייתה השנה שבה האגירה פרצה בישראל", מסביר נוימן. "הקמנו אגירה של כ־500 מגה־וואט מתוך תוכנית של 2,300. ישראל יחסית מתקדמת בתחום, הודות למכרז של סולאר ואגירה שמקדים את מרבית מדינות אירופה. הקרדיט על כך מגיע לרשות החשמל, שם זיהו זאת ב־2020 ויצאו עם אסדרות רלבנטיות. לנו כחברה זה יצר יתרונות, כי תשתית אגירה לא קל ליצור כמו הכנסת מערכת סולארית. לוקח שנתיים-שלוש לפני שמצליחים לשלב אגירה באופן אופטימלי. אנחנו אחרי זה".

בטרם עזב את משרד האנרגיה והתשתיות לטובת משרד החוץ, אישר ישראל כ"ץ בנובמבר את תוכנית הפיתוח לרשת הולכת החשמל ל־2030-2023 ביותר מ־17 מיליארד שקל, לאחר שזו הייתה תקועה במשרד האוצר מאז חודש יוני. התוכנית קריטית להטמעת האנרגיות המתחדשות בארץ, כדי לאפשר לחבר את מיזמי הסולאר לרשת החשמל, אך בעת מלחמה קשה לראות כיצד יתקבל המקור התקציבי לכך.

כ"ץ התפאר לאורך הקדנציה בת השנה שלו בקידום הגדלת היתרי יצוא הגז מישראל. במסגרת זאת הוא נפגש בין היתר עם מנכ"לי השותפות במאגר לוויתן. במדינה כמו ישראל, שנכשלת באופן שיטתי ביעדי האנרגיות המתחדשות, ניתן היה לצפות כי השר היה מוצא לנכון להיפגש עם בכיר בענף כמו נוימן. עם זאת, מנכ"ל דוראל מספר כי "לא נפגשתי עם שר האנרגיה. יש לנו צוות רגולציה בחברה שנמצא בקשר שוטף עם הצוות המקצועי במשרד האנרגיה ועם רשות החשמל, שעם היו"ר שלה אני נפגש. אנחנו שותפים בקביעת מדיניות. בכל פעם שמשרד האנרגיה רוצה להתייעץ, רשות החשמל מוציאה שימוע, וככל הנדרש באים להסביר".

מדוע ישראל לא מצליחה לעמוד ביעדי האנרגיות הירוקות שהציבה?
"אם לוקחים גוף־גוף, רשות החשמל עושה את המיטב כדי לעמוד ביעדים, וכך גם משרד האנרגיה. הרצון נמצא. הנקודה המרכזית היא היעדר גורם מתכלל שיודע לקחת את כל המשרדים ולהסיר את החסמים. גורם אחד שיודע לזהות קונפליקט בין המשרדים, היה מאפשר להתקדם. ישראל קטנה ואין הרבה קרקעות רלבנטיות. על כל קרקע יש כמה יוזמות. מסתמן שהפתרון הוא דו־שימוש".

דו־שימוש הוא היכולת לקחת יישומים קיימים, דוגמת גגות בניינים או שבילים לא מוצלים, ולהטמיע בהם אמצעי ייצור מאנרגיה סולארית. אגרו־וולטאי הוא תת־תחום שבמסגרתו משתמשים במשאבי הקרקע של שדות, כדי לשלב חקלאות עם פריסת לוחות סולאריים. בישראל, נעדרת יכולת הגיוון באנרגיות המתחדשות, כל פיסת קרקע שניתן להניח בה לוחות סולאריים היא קריטית.

האם התלות של ישראל בסולאר תישאר בעינה?
"אני חושב שכן. פוטנציאל הרוח לא גבוה. את מיזמי הרוח שיקומו מפתחים כבר הרבה זמן. ייזום של רוח בישראל נמשך יותר מעשר שנים".

אחרי עשור, יש לך עוד הישגים שהצבת בדוראל?
"את החלק הקשה עברנו. בעשור הבא אני רוצה לייצר חברת אנרגיה מהחזקות לא רק בישראל, אלא גם בעולם".

מהי ההצלחה הגדולה ביותר שלך בעשור בחברה?
"אני לא רואה זאת כהצלחה שלי, אלא שלנו. הצלחנו לקחת חברה עם הון עצמי אפס לחברה עם הון עצמי של 2 מיליארד שקל".

מה היית משפר?
"הצד שכבר במגמת שיפור זה שלוש שנים הוא היכולת התפעולית, להקמות בהיקפים גדולים".

הסכמות חדשות

לחברות האנרגיות המתחדשות יש שתי סיבות לאופטימיות בימים אלה. הראשונה, הודעת משרד האנרגיה, רשות החשמל, חברת נגה (ניהול
מערכת החשמל) וחברת החשמל כי הצליחו להגיע להסכמה שתאפשר בקרוב הזרמה נוספת של יותר מ־2,000 מגה־וואט מאנרגיות מתחדשות לרשת החשמל הקיימת.

השנייה היא היציאה לדרך החודש של מודל אסדרת השוק, המאפשר כניסת ספקי חשמל פרטיים לצרכנים. עד היום התמקדה דוראל במכירה ללקוחות מסחריים גדולים. לדברי נוימן, ההסכם של דוראל עם מליסרון שווה ל־80 אלף לקוחות פרטיים.

"חשמל מאנרגיה מתחדשת הוא אמצעי ייצור החשמל הזול במשק, הביקוש עולה על ההיצע - וזה משפיע על המחיר", מציין נוימן.

דוראל פעילה מאוד גם בתחום המימן הירוק, שהוא קריטי למטרה העולמית של אפס פליטות פחמן נטו. בזמן שאנרגיות מתחדשות לא מהוות פתרון לדלקים, המימן הירוק יכול להחליף סולר, והוא מיוצר באמצעות אלקטרוליזה (פירוק ליסודות באמצעות זרם חשמלי) של מים. זה נשמע פשוט, אבל התהליך דורש כמויות אנרגיה גדולות, והמימן ייחשב "ירוק" אך ורק אם התהליך יתבסס על אנרגיות מתחדשות.

"בענף התחבורה יש ביצה ותרנגולת", מסביר נוימן. "טויוטה ו־BMW מציעות כלי רכב המונעים על מימן, אבל אין איפה לתדלק. איך נקנה רכבים אם אין תחנות? צריך לעשות צעד. הקמנו עם סונול מיזם של שלוש תחנות מימן, מתוכן אחת פועלת עם מימן ירוק ויש תחנות נוספות בבנייה ל־2024. דוראל גם השקיעה בחברה שמקימה רשת תחנות מימן ירוק בהולנד, שם יצאו בתוכנית סבסוד ומענקים לרוכשי משאיות מימן. המדינה תשקיע את הפער. לטובת המימן הירוק נדרשת התערבות של רגולטור. אם רגולטור יסבסד, כפי שסובסדו אנרגיות מתחדשות בתחילת הדרך, הענף יתקדם".