סין, ארה"ב ומדינות המפרץ הפרסי הם השווקים הגדולים ביותר לרכבי פאר בעולם, ומרוכזים בהם אלפי מולטי־מיליונרים עם רעב שאינו יודע שובע למוצרי יוקרה. ישראל לא נכללת רשמית ברשימה המיוחסת הזו, אבל אם מביאים בחשבון שההגדרה המקובלת ללקוחות הפלח היא "אנשים פרטיים עם תקציב של כ־100 אלף דולר ומעלה לרכישת רכב פרטי", אין לנו במה להתבייש. בשנת 2023, שהייתה בעייתית לכלכלה הישראלית עוד לפני פרוץ המלחמה, נמכרו בישראל למעלה מ־7,000 כלי רכב פרטיים במחיר של מעל 100 אלף דולר "על הכביש". מתוכם למעלה מ־240 מכירות היו של כלי רכב ברבע מיליון דולר ומעלה. אמנם כמחצית מהעלות מקורה במיסוי רכב אגרסיבי, אך במונחים של כוח קנייה והכנסה חופשית, זהו הישג מקומי מרשים.
● מסקנדל לסקנדל: מי את קלודין גיי, נשיאת הרווארד המתפטרת
● אוניברסיטת העילית שפיצחה את המורכבות של ה-7 באוקטובר
לפיכך אין זה מפתיע, שכמעט כל דגם חדש מהעלית של רכבי הפאר מגיע גם אלינו זמן קצר לאחר השקתו. אחד מהם הוא ה־XM של ב.מ.וו, הקרוס־אובר הסדרתי הגדול, המתוחכם, החזק האגרסיבי ולבטח היקר ביותר שהשיקה החברה אי פעם.
עיצוב חיצוני
חיצונית, ה־XM החדש לא מותיר אנשים אדישים. גם מי שיצליח להתעלם מהממדים החריגים - אורך 5.15 מ', רוחב של 2 מ' וגובה 1.75 מ' - יתקשה להתעלם מקווי העיצוב הקשוחים והזוויתיים שלו, שכאילו מתריסים על המוסכמות האווירודינמיות בעולם עיצוב הרכב.
החרטום המסיבי מחצין גריל טרפזי כפול בגודל שולחן קפה ממוצע, תחום במסגרת מתכתית שמוארת בלילה ובחזית פסי תאורה דקיקים. פרופיל הצד מחצין קו שמשות זוויתי וצר, ואילו הגג הכמעט שטוח ממקד את תשומת הלב לאורך יוצא הדופן של הרכב. גם הזנב זקוף וזוויתי, כמעט כמו של מיניוואן, והוא מעוטר בשני צמדים של מפלטים טרפזיים גדולים הממוקמים לגובה כמו בלמבורגיני.
עם חישוקי 23 אינץ' בעיצוב ייחודי וחבילת עיטורי ברונזה, נוצצת כמו הגג של הטאג' מאהל, מקבלים עיצוב פוער פה. כזה שלא מנסה להיות נחמד אבל מעורר מיידית את "אינסטינקט הסלפי" אפילו אצל עוברי אורח שבשגרה אדישים לחלוטין למכוניות.
פנים הרכב
אחרי דילוג קל מעל לסף הכניסה הגבוה, הנהג ואורחיו, או הבוס ונהגו הפרטי, מוצאים את עצמם בתוך מה שנראה כמעבדה לעיצוב פנים חדשני. המרכיב החריג ביותר הוא דיפון הגג, המשובץ באלמנטים תלת־ממדיים עתירי זוויות שמשקפים את תאורת הפנים בלילה, ויוצרים אווירה של שמיים מלאים כוכבים או מועדון לילה בדובאי סיטי. המושבים כאילו עוצבו אצל מעצב־על ממילאנו והישיבה יוצרת תחושת ריחוף. הם תומכים היטב בגוף תחת כוחות הג'י הנכבדים שהרכב מייצר בפניות.
ריפוד העור בעל טקסטורה עשירה ותפירה מורכבת, ומכסה לא רק את המושבים אלא גם משובץ בלוח המחוונים. יש גם ידית הילוכים שקופה עם תאורה פנימית, שנראית כמו יהלום. כל העסק מפגין רמת גימור עילית שלא תבייש שום פנטהאוז מעוצב של האלפיון. יש מי שימצא את עיצוב הפנים "רועש" וחסר איפוק, אבל ספק אם המילה "איפוק" נמצאת בלקסיקון של הלקוחות הפוטנציאליים.
המרחב הפנימי עצום, כראוי לרכב שניצב על בסיס גלגלים באורך 3.1 מ' לחמישה נוסעים מיוחסים בלבד. מרחב הרגליים עצום ו"הבוס" יכול גם לקפל את המושב הקדמי שלפניו ולהפוך אותו להדום. תא המטען רחב אבל לא עמוק במיוחד ויכול להכיל 527 ליטר, לא נפח מרשים במיוחד עבור רכב בממדים כאלה.
מולטימדיה ומצלמות
מערך הפיקוד מקביל לזה שפגשנו בב.מ.וו סדרה 7 החדשה עם צמד מסכים אופקיים ענקיים וחדים, שמקיפים את הנהג בזווית. הוא לא דרמטי כמו בדגמים הבכירים של מרצדס אבל מתברך באחד ממערכי התפריטים הנוחים ביותר לזיהוי ותפעול בתעשייה. הנדסת האנוש מצוינת, כמקובל אצל ב.מ.וו, ותפריטי המגע מקבלים גיבוי ממתגים פיזיים לשליטה על מערכות חיוניות ומפיקוד קולי יעיל.
מנוע וצריכת דלק
רוב הלקוחות בפלח המיוחס הזה לא מוטרדים מסוגיות שוליות כמו רמת הפליטה וצריכת הדלק, אבל לב.מ.וו יש התחייבויות משלה ל"נראות סביבתית". לפיכך היא ציידה את הרכב בהנעת פלאג־אין , שמציגה על הנייר נתונים "ירוקים" ומטהרי מצפון בתוספת קריצה למביני דבר.
ההנעה משלבת מנוע V8 טורבו בנזין בנפח 4.4 ליטר, מנוע חשמלי שאחראי לכמעט 200 כ"ס מהספק של 653 כ"ס, וסוללה גדולה, שאמורה להספיק עד כ־88 ק"מ עם זיהום אפסי. זוהי "תעודת זהות סביבתית" מרשימה, ואכן יציאה רגועה מעמידה, כשהסוללה מלאה, מתבצעת בשקט מופתי. עם רגל מרחפת אולי אפשר להשיג כמה עשרות ק"מ על חשמל.
על הכביש
עם מומנט של 85 קג"מ, כמעט מעמידה, צריך לחיצה מעט יותר נחרצת או בחירה במצב תכנות ספורטיבי כדי לעבור מסטטוס של "פעיל סביבתי" למצב של "פורע חוק". אז בוקעת מהמפלטים יללה קולנית, שמזכירה את מכוניות המסלול של ב.מ.וו, והרכב מייצר תאוצות אלימות ומרגשות כמעט בכל מהירות. בנהיגה כזו צריכת הדלק יכולה להגיע בקלות ל־9 ק"מ לליטר, קצת שונה מהממוצע המוצהר של מעל 60 ק"מ לליטר.
על כיול השלדה של ה־XM חתומה חטיבת הספורט המוטורי של ב.מ.וו, המכונה M. עבור הטהרנים של עולם הרכב זו חותמת מחייבת מאוד, שהציגה כמה ממכוניות הנהיגה המרגשות ביותר בעשרות השנים האחרונות. האם ניתן לשכפל את הקסם גם בקרוס־אובר של 2.8 טון? התשובה היא בערך. מערך של מערכות אלקטרוניות מאפשרות תכנות של תחושת ההיגוי, כיול בולמי הזעזועים, היגוי הגלגלים האחוריים ואפילו את התחושה של דוושת הבלמים. הסיפור מזכיר סימולציית נהיגה ולעתים קרובות גם מרגיש כך בשל היגוי מנותק. מי שינבור לעומק האופציות יגלה "מצב סודי" שהופך את המפלצת הזו למכונת נהיגה חדה ומדויקת, בצורה, שכמעט קוראת תיגר על חוקי הפיזיקה. כמה מהלקוחות אכן יממשו את הפוטנציאל הזה? זו שאלה אחרת.
נוחות הנסיעה נוטה לנוקשה גם כשמתלי האוויר במצב נוחות. בהתחשב בפוטנציאל הביצועים, ספיגת הזעזועים בעיר סבירה בהחלט.
מחיר
ב.מ.וו XM עולה בישראל 1.355 מיליון שקל וכאמור בפתיחה, זה לא מספר שמרתיע לקוחות פוטנציאליים בישראל. בתמורה מקבלים רכב רב־תכליתי, שיכול גם להיות שימושי ומהנה לנהיגה נמרצת, אבל תכליתו העיקרית היא להותיר חותם על סביבתו ועל הנמצאים בתוכו. ואת זה הוא עושה בהצלחה רבה. מ־0 ל־100 קמ"ש
חלק מהמתחרות
פורשה קאיין טורבו הייבריד
שילוב בין מנוע טורבו למנוע חשמלי חזק מייצר הספק משולב של 739 כ"ס. המחיר: החל מ־1.59 מיליון שקל.
פורשה קאיין טורבו הייבריד / צילום: יח''צ
ריינג'רובר Sport P550 פלאג־אין
כ־1.49 מיליון שקל עולה גרסת הפלאג־אין הבכירה של ריינג'רובר ספורט. ההספק הכולל: 550 כ"ס.
ריינג'רובר Sport P550 פלאג־אין / צילום: יח''צ
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
