שתי מניות ישראליות בלטו בשבוע שעבר בוול סטריט: מניית חברת הספנות צים השלימה עלייה של כמעט 50% (והכפילה את ערכה מתחילת חודש דצמבר האחרון), ומנגד מניית מפתחת החיישנים לרכב מובילאיי מחקה ביום חמישי כרבע מערכה.
● מחקה רבע משוויה: החברה הישראלית שרשמה את היום ״הגרוע בתולדותיה״
● מנהלי ההשקעות הגדולים נזהרים מהבורסה בת"א: "הבור התקציבי עמוק ממנהרות חמאס"
● זאת המניה בוול סטריט שהשורטיסים הפסידו עליה 12 מיליארד דולר ב-2023
ועדיין, מי שהשקיע בשנה האחרונה במניית צים, שאותה מנהל אלי גליקמן, איבד כ־15% מהשקעתו, בעוד מי שהשקיע במובילאיי שמוביל פרופ' אמנון שעשוע, רשם תשואה שלילית של 3% בלבד. זאת ועוד: גם אחרי הנפילה היומית במניה, מובילאיי היא החברה בעלת השווי הגבוה בישראל - כ־24.6 מיליארד דולר, בשעה שצים נסחרת כעת בשווי 1.75 מיליארד דולר "בלבד" - מרחק של 80% מהשיא שרשמה לפני שנתיים.
המזל משחק לצים, אבל האופק מעונן
לצים היו לכאורה סיבות לעלייה במניה בשנה האחרונה: החברה שבשליטת עידן עופר נסחרת עמוק מתחת למזומן (יש לה כ־3 מיליארד דולר בקופה), והיא חידשה את צי הספינות שלה כך שיהיו מונעות בגז טבעי ולכן זולות יותר לתפעול. אבל זה לא הרשים את המשקיעים שהסתכלו על העתיד - והם ראו את מחירי התובלה בעולם צונחים בשנה שעברה, את הגידול בהיצע הספינות בשנים האחרונות, כשמנגד הביקוש נמצא בירידה. וכשהעתיד נראה רע, גם אין הווה.
אלא שבחודש האחרון, בדומה לימים שלאחר הקורונה, המזל פתאום האיר לה שוב פנים, לפחות באופן זמני. בתקופת המגפה הוביל שילוב של שיבושים בשרשרת האספקה עם גאות בביקוש לשינוע ימי, לזינוק במחירי התובלה. הזינוק הנוכחי במניית צים מגיע בעקבות מתקפות החות'ים על כלי שיט במיצר באב אל־מנדב, שער הכניסה לים האדום.
מדובר בנקודה קריטית במעבר הסחורות העולמי, כאשר בתעלת סואץ מתבצעים 12% מכלל הסחר העולמי ו־30% מתנועת המכולות הבינלאומית, או כ־30 אלף ספינות בשנה.
כעת נוצר מחסור בפועל בספינות, כיוון שהן נאלצות להקיף את כל יבשת אפריקה מדרום ולהאריך את המסע שלהן בשלושה שבועות, ובהתאם מחירי התובלה הימית שוב מזנקים, עובדה שממנה נהנית גם צים (שככל הידוע הכפילה את מחירי המכולות).
אלא שזו כנראה נחמה לטווח קצר, שכן מומחים מעריכים שמדובר בעניין זמני. צים נסחרת כעת במחיר מניה של 14.6 דולר, כמעט כפול ממחיר היעד הממוצע של האנליסטים (שעומד על 8.3 דולר למניה בלבד). לפי אתר יאהו פייננס, אין אף אנליסט שנותן המלצת "קנייה" למניית צים.
אנליסט בכיר בשוק ההון אומר לגלובס כי מדובר ב"תעשייה קשה שנכנסה ב־2008 למשבר ויצאה ממנו רק בקורונה. הענף היה נראה רע מאוד לפני הקורונה, עם היצע גדול בהרבה מהביקוש, וזה גם מה שצפוי אחרי המלחמה, כשמחירי התובלה יירדו".
הזינוק במחירי התובלה הוא בינתיים בחוזים לטווח קצר, חוזי הספוט. צים מתחילה כעת במו"מ מול הלקוחות שלה, בניסיון לקבע לשנה הקרובה מחירי תובלה גבוהים ככל הניתן, אבל האינטרס של הלקוחות שלה הפוך - להמתין ולראות האם המחירים יירדו.
יואב בורגן, אנליסט בכיר בבית ההשקעות פסגות, מסכים כי "פוטנציאל ה'דאונסייד' במניה גבוה משמעותית מפוטנציאל ה'אפסייד', ההשקעה בצים מסוכנת, אפילו מפחידה. המניה הפכה להימור על המצב הגיאופוליטי, ולשחק על האיום החות'י זה מסוכן. הניסיון מלמד שלא צריך הרבה בשביל להוציא את האוויר מהבלון הזה".
לדבריו "הרבעונים הבאים של צים הולכים להיות קשים, התחזיות שלה לקדימה לא טובות ומהר מאוד להערכתי היא תציג הפסדים משמעותיים. גם התנודתיות במניה גבוהה הרבה יותר מאצל המתחרות".
מובילאיי: תחזית קשה, והשאלה היא מה הלאה
במקרה של מובילאיי הסיפור שונה לגמרי. המניה התרסקה כאמור ביום חמישי לאחר שהחברה דיווחה, במפתיע, על הצטברות גדולה של מלאים בידי הלקוחות שלה, ספקיות ליצרניות הרכב בעולם. לטענתה מדובר על כ־6-7 מיליון יחידות מוצר, ולכן ההזמנות שלה בשנה הקרובה יירדו בכמה מיליונים ל־31 עד 33 מיליון יחידות. לפיך היא צופה שההכנסות שלה ברבעון הראשון יפלו ב־50% לכ־229 מיליון דולר, ובשנה כולה יירדו ב־9% לעומת 2023, לרמה של 1.86 עד 1.93 מיליארד דולר. מדובר בפספוס של 27% מתחת לצפי האנליסטים.
בתגובה, אנליסטים החלו לחתוך את מחירי היעד למובילאיי, כשבבנק אוף אמריקה אפילו ממליצים על מכירת המניה (המלצת "תשואת חסר"). רגע לפני אזהרת הרווח החמורה, מובילאיי עדיין קיבלה מהם המלצות חיוביות למדי, עם אפסייד של יותר מ־60% על מחיר השוק טרם הנפילה. כלומר, הפוטנציאל בתחום עדיין קיים.
"השאלה החשובה היא האם מדובר בבעיה ספציפית של מובילאיי, או בבעיה רוחבית בענף. אזהרת הרווח הייתה קשוחה, בהחלט ירידה מאוד משמעותית בהיקף ההכנסות ביחס לציפיות", אומר שחר כרמי, אנליסט הטכנולוגיה של בית ההשקעות פסגות. "אבל החברות האחרות טרם דיווחו ולכן צריך לעקוב ולראות מה יקרה אצלן.
"הלקוחות של מובילאיי צברו מלאים כהפקת לקחים מימי הקורונה. הן לא רצו להיתפס בלי שבבים, וכעת יש להן עודף. אם זה אירוע כלל ענפי, אז תהיה התאמת מלאים ברבעון הראשון, אולי גם בשני, ונחזור לקצבי צמיחה. אם מדובר בבעיה רק של מובילאיי - יהיה לה מאתגר קדימה".
כרמי גם מדגיש את בעיית התמחור של מובילאיי, שנסחרת כחברת צמיחה בעוד שהמתחרות שלה כבר לא. "שאר חברות השבבים לרכב נסחרות במכפילים הרבה יותר מתונים, כך שהשוק מצפה לשנה חלשה, כך שגם מובילאיי יכולה להמשיך לרדת.
"הבעיה הגדולה מבחינתה תהיה אם מדובר בשינוי שוק, והיא מתחילה לאבד נתחי שוק לחברות אחרות. תחום שבבי הרכב בכלל ועזרי נהיגה (ADAS) בפרט מגלם פוטנציאל צמיחה יפה לשנים הקרובות, ולכן סביר להניח שנראה יותר חברות מנסות להיכנס לשם".
בין החברות הבולטות שמנסות להיכנס לתחום נמצאות קוואלקום וגם אנבידיה. קוואלקום עדיין מוטה מדי למכשירי מובייל ואצל אנבידיה מדובר עדיין בחלק קטן מאוד מהפעילות, אבל "לא מן הנמנע שגם חברות שבבי רכב אחרות ינסו להתקדם לכיוון הזה, ככל שיילך ויצמח", מציין כרמי.
עם זאת הוא מסכם כי "בסך הכול החברה טובה, הביצועים שלה לאורך השנים האחרונות די יפים. היא מוכרת ב־2 מיליארד דולר בשנה ויש פוטנציאל גם לעתיד. אבל יכול להיות שהתמחור יצטרך לעבור חיתוך משמעותי, בהינתן החולשה הנוכחית".
דבר אחד בטוח - ענקית הטכנולוגיה אינטל, שמחזיקה ב־88% ממניות מובילאיי, קיוותה לחלוב הרבה יותר מזומנים מהחברה הישראלית. בעקבות נפילת המניה כעת, יהיה לה קשה יותר למכור מניות של החברה הבת ולייצר לעצמה תזרים ממנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.