שר הביטחון יואב גלנט אמר שסדר הגודל והחומרה של המתקפה נגד ישראל ב־7 באוקטובר בידי חמאס ערער את תחושת הביטחון של הישראלים ושינה את תפיסת עולמם.
"ה־7 באוקטובר היה היום הקטלני ביותר לעם היהודי מאז 1945", אמר גלנט, איש צבא שהפך לפוליטיקאי, בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל". לדבריו, "העולם צריך להבין - הפעם זה שונה".
● המילואימניק שמגלה: "התיאוריות שהיו לי התנפצו. אזרחי עזה רוצים למחוק את המדינה היהודית"
● הלחימה, הפחדים והחיים שנשארו מאחור: מילואימניקים כותבים מעזה
●אהרן ברק יהיה השופט מטעם ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג
יותר מ־1,200 איש נרצחו, לאחר שמאות מחבלי חמאס פלשו דרך גבול רצועת עזה לדרום ישראל בפשיטה שכללה מתקפת טרור רצחנית במסיבת טבע, ביישובים ובקיבוצים של עוטף עזה. יותר מ־200 אזרחים וחיילים נחטפו. עשרות עדיין מוחזקים בידי ארגון הטרור.
"אנחנו נלחמים נגד ציר, לא אויב יחיד"
חומרת האיום, אמר גלנט, היא המפתח להבנת התגובה הישראלית החזקה והנחרצת של ישראל לא רק להשמיד את חמאס הנתמך על־ידי איראן, אלא לפעול בכוח מספיק חזק שירתיע יריבים פוטנציאליים אחרים הקשורים לטהרן, כולל חיזבאללה בלבנון.
שר הביטחון יואב גלנט / צילום: צילום מסך ממסיבת העיתונאים
בדברים שאמר, גלנט הגן בנחרצות על התנהגותה של ישראל במלחמה, הנכנסת לחודשה הרביעי, מציע הערכה מפוכחת של הסכנות שניצבו בפני ישראל, ומצביע על המשך הסכסוך בעזה שעלול להתמשך ולשנות את עמדתה הביטחונית של ישראל.
"הדעה הבסיסית שלי: אנחנו נלחמים נגד ציר, לא אויב יחיד", אמר גלנט. "איראן בונה כוחות צבאיים סביב ישראל במטרה להשתמש בהם".
לקראת ביקורו של מזכיר ארה"ב אנטוני בלינקן בישראל, ארה"ב דוחקת בישראל להימנע מפגיעה באזרחים. גלנט ציין כי כוחות צה"ל יעברו ממה שמוגדר כ"שלב של לחימה אינטנסיבית" לעבר "סוגים שונים של מבצעים מיוחדים".
אבל, הזהיר גלנט, הפרק הבא בסכסוך "יארך זמן רב יותר", והוא הדגיש כי ישראל לא תזנח את יעדיה להשמיד את הכוח הצבאי של חמאס, המוגדר כארגון טרור על־ידי ארה"ב ומדינות אחרות, לסיים את שליטתו בעזה ולהחזיר את כל החטופים.
היום שאחרי לפי גלנט: שליטה רב־לאומית בהובלת ארה"ב
גלנט - שלזמן קצר פוטר על־ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לאחר שהזהיר שההתנגדות לרפורמה המשפטית שקידמה הממשלה הציבה סכנות לביטחון הלאומי - ניסה לתאר גישה מעשית למלחמה ותוצאותיה.
שר הביטחון הוא אחד משלושה חברי קבינט המלחמה של ישראל, יחד עם נתניהו וראש המחנה הממלכתי בני גנץ.
לאחר הקריאות בשבוע שעבר של חברי כנסת מהימין הקיצוני בקואליציה של נתניהו להחזרת המתנחלים לעזה וכיבוש ישראלי של הרצועה, פרסם משרדו של גנץ חזון לאחר המלחמה של משילות עצמית פלסטינית לצד חופש צה"ל לפעול נגד איומים ביטחוניים.
כפי שרואה זאת גלנט, כח משימה רב־לאומי בהובלת ארה"ב, עם שותפים מאירופה ומדינות המזרח התיכון, צריך לפקח על "השיקום" של עזה.
הרשויות בעזה אומרות שיותר מ־22 אלף איש נהרגו במלחמה. המספר הזה לא מבחין בין מחבלים לאזרחים. חלקים נרחבים מהרצועה הוחרבו בלחימה, שגם גרמה למשבר הומניטרי, עם מחסור חמור במזון ובתרופות.
כל הדברים האלה גררו ביקורת מצד ארגוני סיוע וממשלות זרות, שקראו לישראל לעשות יותר כדי להגן על אזרחים ולהבטיח גישה לסיוע ולשירותי בריאות.
לקחת בחשבון את חיי האזרחים
"אנו קרובים לשלב הבא בצפון, כולל בעיר עזה", שם כוחות ישראליים בגדול ביססו שליטה, לפחות מעל פני הקרקע, אמר גלנט. קציני ישראלים אומרים שהם עדיין עובדים להשמיד רשת ענפה של מנהרות תת קרקעיות שמחבלי חמאס השתמשו בה.
כשהמלחמה - שכעת ממוקדת בח'אן יונס - תנוע דרומה, יפעל צה"ל בשדה קרב צפוף מאוד. רוב 2.2 מיליון תושבי הרצועה מקובצים כיום בקצה הדרומי שלה, מה שמגביר את הסיכון לאובדן חיי אזרחים בגלל לחימה שם.
"אנחנו צריכים לקחת בחשבון את המספר העצום של אזרחים", אמר גלנט, והוסיף כי הצבא יצטרך לשנות את הטקטיקות שלו. "זה ייקח זמן", אמר גלנט, "אבל אנחנו לא מתכוונים לוותר".
בכירים ישראלים אמרו כי המעבר לפעילות בעצימות נמוכה יותר יהיה הדרגתי ויקרה בזמנים שונים בחלקים שונים של הרצועה.
פעילות כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל
קצינים ישראלים אמרו כי השלב הרגיש ביותר בלחימה כנראה יהיה באזור רפיח, עיר ברצועת עזה על הגבול עם ישראל ומצרים שכיום יש בה עקורים שנמלטו מאזורי לחימה אחרים. הם אמרו כי גם לוחמי חמאס כנראה מסתתרים שם ומקבלים אספקה חדשה דרך המנהרות בגבול עם מצרים.
ישראל מקיימת מגעים עם מצרים לגבי שליטה במסדרון החשוב לאורך הגבול, שעל־פי ישראל חמאס השתמש בו להברחת כלי נשק ואנשים. ישראל אומרת כי ההרס שהיא מחוללת חיוני לפירוז רצועת עזה.
בכירים ישראלים אמרו גם כי הם חושבים ששיפור הסיוע ההומניטרי הוא מרכזי למאמץ המלחמה. ככל שהמצב נעשה קשה יותר לאזרחים - כך הלחץ הציבורי על ישראל מצד בנות בריתה לסיים את הלחימה גובר.
"אנו רואים סיוע הומניטרי כצורך אסטרטגי", אמר קצין ישראלי אחד. "זה יאפשר לנו לרדוף את המחבלים ולהפריד אותם מהאזרחים".
החשש מהאיום הצפוני: "אנחנו יכולים לעשות קופי־פייסט לביירות"
גלנט אמר כי חשש מיידי אחר הוא הגבול הצפוני של ישראל, שם כוחות גדולים של חיילי צה"ל הוצבו לקראת אפשרות של עימות עם חיזבאללה. עשרות אלפי אזרחים ישראלים פונו מבתיהם בצפון המדינה.
ארה"ב ומדינות אחרות עוסקות בדיפלומטיה בהולה שנועדה להשיג הסדר בין ישראל לחיזבאללה. ישראל רוצה שכוחות חיזבאללה ייסוגו מאזורי הגבול פנימה לתוך לבנון.
ביום שישי אמר מנהיג חיזבאללה חסאן נסראללה שתהיה תגובה צבאית לחיסול הבכיר בחמאס סאלח על־ערורי בביירות, חיסול המיוחס לישראל.
"העדיפות היא לא להיכנס למלחמה" עם חיזבאללה, אמר גלנט. אבל, הוא הוסיף, "80 אלף איש צריכים להיות מסוגלים לחזור לבתיהם בבטחה", אם לא יושג הסדר בהסכמה שיביא לזה, אמר, ישראל לא תהסס להפעיל כוח צבאי.
"אנחנו מוכנים להקריב", אמר. "הם רואים מה קורה בעזה. הם יודעים שאנחנו יכולים לעשות קופי־פייסט לביירות", בירת לבנון.
מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה / צילום: ap, Hussein Malla
גלנט הודה כי מתקפת ה-7 באוקטובר מהווה כישלון אדיר של ההרתעה הישראלית. הוא אמר כי המודיעין הראה שמנהיגי חמאס לא ציפו שישראל תצא למערכה קרקעית נרחבת בתגובה למתקפה.
"הם לא לקחו את זה ברצינות, אפילו אחרי שהתחלנו להיכנס", אמר גלנט. הוא אמר כי המטרה הסופית של ישראל היא לשכנע את אויביה שכל התקפה עתידית תוביל להשלכות הרסניות.
"האם חמאס, חיזבאללה ואיראן צריכות להחליט איך אנחנו חיים את החיים שלנו כאן בישראל?" שאל גלנט. "זה משהו שאנחנו לא יכולים לקבל".
ענת פלד וקארי קלר־לין השתתפו בהכנת הכתבה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.