על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● פיננשל טיימס: ישראל מתקרבת למלחמה אזורית רחבה וזו הסיבה
● האקונומיסט במאמר חריף נגד נתניהו וחמינאי לא רוצה הסלמה מול ישראל
1 הישראליות החטופות שבשער של הדיילי מייל
הדיילי מייל הקדיש הבוקר את כתבת השער לארבע נשים שבנות ערובה בעזה, לצד תמונות שצולמו לאחר חטיפתן, ודברי הוריהן הכאובים. "התמונות הרודפות צולמו שעות ספורות לאחר שנחטפו לירי אלבג, קרינה ארייב, דניאלה גלבוע ואגם ברגר, ובהן הן נראות כצללים של עצמן", נכתב בעיתון. "כשהמשא ומתן נתקע בעקבות הפסקת האש שהתמוטטה, ההורים של בנות הערובה הצעירות ביותר משתפים היום את התמונות קורעות הלב כשהם דורשים את שחרורן המיידי", נכתב. "תאר לעצמך אם זו הייתה הבת שלך, הילדה הקטנה שלך בידיים שלהם", צוטטה אמה של דניאלה, אורלי. 'מה היית מדמיין?'
גם דבריו של אביה של לירי, אלי, בן 54 צוטטו: 'תחשוב ליום אחד שאין לך קשר עם הבת שלך ואתה יודע שהם נמצאים בידיים של אנשים רעים. אז תגיד לי מה היית אומר אחרי 90 יום. זה הורג אותנו. כל דקה היא כמו שעה'. בעיתון צוין כי כעת, "עם המתיחות הגוברת לאחר שישראל התנקשה במנהיג חמאס בלבנון, יש חשש שהן נשכחות".
מתוך הדיילי מייל, מאת נטלי ליסבונה, אנדי ג'רינג. לקריאת הכתבה המלאה.
2 "חושב עליהם כל הזמן" האזרח תאילנד שהיה שבוי עם הישראלים שנהרגו מאש צה"ל
"וויצ'יאן טמטונג התעורר בביתו שבתאילנד בשבת בבוקר בחודש שעבר להודעת טקסט שטלטלה אותו. היא הגיעה מישראל: "יותם, אלון וסאמר מתים". הבוקר הביא הפייננשיאל טיימס את סיפורו של השבוי התאילנדי שהיה יחד עם הישראלים שנהרגו מאש צה"ל.
במשך שבעה שבועות הוחזק ויצ'יאן, אזרח תאילנדי בן 37, כבן ערובה במנהרות עזה עם שלושה צעירים ישראלים, לאחר שנחטף מקיבוץ בו היה מהגר עבודה, דווח. ויצ'יאן שוחרר בנובמבר ונסע הביתה. "אבל שלושת חבריו בני הערובה נשארו: יותם חיים, אלון שמריז וסאמר טלאלקה", נכתב. ויצ'יאן היה העד האזרחי היחיד לימיהם האחרונים של שלושת הצעירים הישראלים. "אני חושב עליהם כל הזמן", אמר בשיחה עם הפייננשיאל טיימס. "אני ממש מתגעגע אליהם".
מתוך הפייננשיאל טיימס, מאת ורנה הולזל, פולינה איבנובה. לקריאת הכתבה המלאה.
3 בדר שפיגל דנים בשאלה: איך המלחמה שינתה את ישראל?
"האם שלושה חודשי מלחמה שינו את ישראל?", שואלת כותרת הכתבה. תור שרדר, כתב המלחמה של דר שפיגל שביקר בישראל ב-8 באוקטובר, ראה כיצד "יום הטרור שינה את כל ישראל, שלל מהמדינה את אשליית הביטחון, כשמאז משתוללת מלחמה, ללא תוכניות לסיים אותה". לדברי שרדר, "ה-7 באוקטובר שינה הכל ברחבי הארץ וגם בצפון. לפני כן, האנשים שם כבר חיו בהישג יד של האויב, אויב חזק בהרבה. ואנשים קיבלו את זה בהנחה שהאויב נרתע ושניתן לעצור צבא פולש", מסביר תור שרדר. "כל זה השתנה. אין חזרה ל-6 באוקטובר", אמר.
מתוך דר שפיגל, מאת תור שרדר ואולף האוזר. לקריאת הכתבה המלאה.
4 ביל אקמן מגיב להאשמות נגד אישתו
במשך חודשים הוביל המיליארדר היהודי, ביל אקמן את הקמפיין נגד אנטישמיות בקמפוסים בארה"ב, ואף האשים ברשתות החברתיות את נשיאת הרווארד היוצאת קלודין גיי, באוזלת ידה בטיפול בנושא. כעת, למול האשמות בדבר גניבה ספרותית, דומות לאלה שבגינן התפטרה גיי, שמגיעות לדלתה של אישתו, נרי אוקסמן, אקמן מגיב קצת אחרת, דווח בפורבס. לפי דוח של הביזנס אינסיידר, אוקסמן, פרופסור לשעבר ב-MIT, עשתה לכאורה פלגיאט ביותר משני תריסר מקרים בעבודות אקדמיות שנבדקו על ידי עמיתים ובעבודת הדוקטורט שלה. הפעם, לפי אקמן, מדובר בעצלות או חוסר מוטיבציה גרידא, ואלה אינן פשע.
"אקמן הגיב בפוסט של 5,000 מילים ב-X במוצאי שבת, והאשים את Business Insider בכך שלא נתן לאשתו מספיק זמן להגיב להאשמות", נכתב.
מתוך פורבס, מאת זכרי פולק. לקריאת הכתבה המלאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.