לקראת הדרמה בהאג: האם בית הדין יכול לכפות על ישראל לעצור את הלחימה בעזה?

ביום חמישי ושישי השבוע תתייצב ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) לדיון בתלונה שהגישה דרום אפריקה נגדה על פשעי מלחמה ורצח עם ברצועת עזה. ישראל, שבדרך-כלל לא משתפת פעולה עם הליכים בינלאומיים נגדה, החליטה להתייצב להליך באופן חריג. דיוני בית הדין ישודרו בשידור חי ויחלו בשעה 11:00 (זמן ישראל). 

● דרום אפריקה מתגאה: שלחנו "צוות מובחר" לעתירה נגד ישראל בהאג
● באיזה בית דין בינלאומי נתבעת ישראל על "רצח עם", ולמה זה חשוב?
● עורך הדין שמודה: "טעיתי לגבי בית הדין בהאג, הייתי חלק מהקונספציה 23 שנה"
● "יכולים למנוע מכירת נשק": ישראל תתייצב בבית הדין בהאג. מה צפוי?

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג הוא המוסד השיפוטי העיקרי של האו"ם, והוא הוקם ב-1945. לבית הדין יש שני תפקידים: להכריע בסכסוכים בין מדינות ולתת חוות-דעת משפטיות לבקשת האו"ם. הוא עוסק במדינות - להבדיל מבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), הממוקם גם הוא בהאג ומנהל הליכים נגד אנשים. לבית הדין לצדק יש סמכות לדון בסוגיות מתוקף אמנות בינלאומיות שעליהן חתמו המדינות.

מה טוענת דרום אפריקה?

הטענה היא שישראל עושה "שימוש חסר הבחנה בכוח והרחקה בכוח של תושבים". התלונה מייחסת לישראל פשעי מלחמה ומעשים העולים כדי רצח עם. בתלונה מפורטים מספרים על כמות ההרוגים ברצועת עזה - 21 אלף, כולל מספרי הילדים ובעלי המקצועות האזרחיים שנהרגו - ופעילות צה"ל במוקדים אזרחיים.

כחלק מהראיות לכוונותיה של ישראל, ייחדה דרום אפריקה פרק העוסק בהתבטאויות בכירים בנוגע לפעילות הצבאית, בהם ראש הממשלה, שרים בכירים, חברי כנסת וקציני צה"ל. בין ההתבטאויות כאלה שמשתמעת מהם כוונה להתנקם ולפגוע בעזה ובתושביה, וההתבטאויות "למחוק" או "לשטח את עזה".

דרום אפריקה מבקשת מבית הדין להוציא בדחיפות צו ביניים לישראל שיורה לה להפסיק את הפעולות הצבאיות ברצועה, ולפעול נגד ההתבטאויות.

איך פועל בית הדין?

בבית הדין יושבים באופן קבוע 15 שופטים ממדינות שונות, בהן ארה"ב, לבנון, סין ורוסיה. השופטים נבחרים על-ידי העצרת הכללית של האו"ם, ומגוון המדינות נועד לאפשר ייצוג לשיטות המשפט השונות במדינות.

לכל צד לסכסוך יש זכות לצרף שופט מטעמו. ישראל החליטה לצרף את פרופ' אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, שיהיה השופט ה-16. השופט ה-17 יהיה מטעם דרום אפריקה. יתר השופטים נבחרים על-ידי העצרת הכללית ומועצת הביטחון לכהונה בת תשע שנים, וניתן לבחור בהם מחדש.

 השופט בדימוס אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר / צילום: איל יצהר

בדיון ייצגו את ישראל פרופ' מלקולם שואו הבריטי, יהודי-ציוני, מומחה למשפט בינלאומי, לצד המשלחת הישראלית הכוללת את המשנה ליועצת המשפטית לממשלה בתחום המשפט הבינלאומי, עו"ד גיל-עד נועם; ועו"ד טל בקר, היועץ המשפטי של משרד החוץ.

הדיון שייערך השבוע הוא שלב מקדמי בתביעה. פרופ' יובל שני, מומחה למשפט בינלאומי ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה מהאוניברסיטה העברית, מסביר על ההליך: "יש שלושה שלבים: בקשה לצווים זמניים, לאחר מכן שלב של טענות לגבי סמכות בית הדין לדון. זו שאלה דרמטית בהרבה תיקים. פה פחות; והשלב השלישי הוא לגופם של דברים".

במסגרת הדיון המקדמי השבוע צפויים הצדדים לטעון בעל-פה. בית הדין הקציב שעתיים בכל יום בלבד לכל צד, וניתן להציג סרטונים ומסמכים. בשלב הזה לא נשמעים עדים. "יש נאומים, שאלות של השופטים, ואז מתקבלת החלטה. ההחלטה מתקבל בתוך סדר גודל של מספר ימים. במקרה של אוקראינה ורוסיה, לקח להם תשעה ימים מהדיון לקבל את ההחלטה".

האם בית הדין פוליטי?

לדברי פרופ' שני, "השופטים הם בעלי אזרחויות לפי הפיזור של מועצת הביטחון. הם נבחרים על סמך השיוך הלאומי ועל סמך המקצועיות. יש שופטים עצמאיים המכריעים נטו על בסיס המומחיות ויש שופטים שמגיעים ממסורת פחות עצמאית". יחד עם זאת, שני מציין כי שיקול נוסף של המדינות עשוי להיות האינטרס שלהם בהרחבה או בצמצום האמנה לרצח עם. כך למשל, לרוסיה אין אינטרס להוריד את רף ההגדרה של העבירה. 

מדוע החליטה ישראל להצטרף לדיון?

תנאי לפתיחת ההליך בבית הדין הבינלאומי הוא שהצדדים לתלונה קיבלו על עצמם את סמכות בית הדין. במקרה הנוכחי, הסמכות שאובה מהאמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם משנת 1948, המעניקה סמכות לבית הדין, עליה חתומות ישראל ודרום אפריקה.

ישראל החליטה להצטרף לדיון, ראשית מאחר שהיא מכירה בסמכות שיש לבית הדין לגביה, בשל החתימה על האמנה. שנית, מאחר שההחלטה של בית הדין מחייבת, ובקהילה הבינלאומית נהוג לקיים פסקי דין של בית הדין. להחלטה עשויות להיות השלכות מדיניות וכלכליות על ישראל.

מהן האפשרויות לסיום ההליך?

בית הדין יכול לקבל את הבקשה לצו ביניים ולקבוע כי על ישראל להפסיק את הלחימה בחמאס ברצועה, או להגביל את פעולותיה. למשל, לקבוע כי עליה לאפשר מסדרון הומניטרי.

פרופ' איל גרוס, מומחה למשפט בינלאומי מאוניברסיטת תל אביב, מסביר כי הרף הנדרש בהליך הביניים הוא נמוך ביחס לתביעה. "בשביל לתת צו ביניים, בית הדין לא צריך לקבוע שיש רצח עם, אלא שיש בסיס לטענות. אם עשוי להיגרם נזק, אז יכולים לתת את הצו. לא יחכו לפסק הדין הסופי כדי לעצור את הפעילות".

בית הדין לא אוכף את החלטותיו, אך להחלטה יש משמעות בהיבט המדיני והכלכלי, והיא עשויה להביא לבידודה של ישראל בזירה הבינלאומית. נוסף על כך, מועצת הביטחון של האו"ם רשאית לנקוט צעדים נגד מדינה שלא מצייתת לפסק הדין. שם יש לארה"ב זכות וטו, בניגוד לבית הדין.

האם היו מקרים בעבר שבית הדין נתן צווים נגד מדינות?

בית הדין הבינלאומי הוציא צווים נגד מדינות בכמה סכסוכים. במרץ 22 בית הדין נתן צו המורה לרוסיה להשהות לאלתר את פעולותיה הצבאיות בשטח אוקראינה. רוסיה לא צייתה לצו. גם במקרה של התלונה של גמביה נגד מיאנמר, בית הדין הוציא צו כדי למנוע רצח עם נוסף.

פרופ' שני מסביר כי הצווים למיאנמר יחסית חלשים, ואינם אומרים הרבה. מדובר בצווים גנריים האוסרים לבצע רצח עם ולהבטיח שימור ראיות למעשי עבר. שני מוסיף כי במקרה של התלונה של ארמניה ואזרבייג'ן הוצאו צווים שהתייחסו למסדרון הומניטרי, ויש אפשרות שכך ייקבע במקרה של ישראל.