הסדין האדום: מתחמם הקרב להקמת בית הספר החדש לרפואה

בשבועות הקרובים צפויה ועדה שהקימה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) לפרסם תנאי סף מעודכנים לפתיחת בתי ספר לרפואה. ההחלטה להשקיע דווקא עכשיו בחידוד תנאי הסף הללו התקבלה בהקשר מאוד ספציפי: הכוונה של אוניברסיטת רייכמן, המוסד הפרטי היחיד להשכלה גבוהה בישראל המוגדר אוניברסיטה, לפתוח בית ספר לרפואה. רוב בתי הספר לרפואה האחרים מתנגדים.

● תחקיר חדש חושף: האיש העשיר בעולם משתמש בקוקאין ופטריות הזיה, והמנהלים בחברות שלו מודאגים 
● כך תעברו בקלות מאנדרואיד לאייפון, ולהפך 

יו"ר המל"ג, שר החינוך יואב קיש, דווקא תומך במהלך, מה שמכניס את כל הדיון גם למישור הפוליטי, מאחר שבין קיש למל"ג ישנם חילוקי דעות עזים ופומביים בנושאים אחרים.

כולם מסכימים: חסרים הרבה רופאים

המאבק סביב הקמת בית הספר לרפואה מתחיל בנקודת מוצא שעליה כולם מסכימים: המחסור ברופאים צפוי להחמיר בשנים הקרובות. בישראל יש כ־30 אלף רופאים. 3.29 רופאים לאלף נפש, בהשוואה ל־3.49 בממוצע במדינות המפותחות.

כ־60% מהרופאים לומדים בחו"ל, ויותר ממחציתם לומדים במוסדות שצפויים להיפסל בקרוב לצורך קבלת רישיון רפואה ישראלי, במסגרת "רפורמת יציב". נוסיף לכך פרישה צפויה של רופאים רבים, גידול באוכלוסייה והשפעות המלחמה, ונגיע ל־2.9 רופאים לאלף איש. המטרה כעת היא להגיע ל־2,000 רופאים חדשים מדי שנה. זה לא המצב הרצוי, אך זה היעד של המדינה וגם הוא שאפתני.

פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל בית החולים איכילוב, שמגבש מטעם משרד הבריאות תוכנית להגדלת מספר הרופאים, צפוי לפרסם אותה בקרוב.

"המל"ג לא עומד ביעדים", אומר הדקאן המיועד של בית הספר ברייכמן, פרופ' ארנון אפק. "השנה התחילו את לימודיהם 1,030 סטודנטים. היו אמורים להיות 1154". ברייכמן רוצים להכשיר 80 סטודנטים עם פתיחת בית הספר ו־120 בשיא. מדובר במספר לא גבוה של רופאים, אבל ברייכמן אומרים שכל תוספת עוזרת.

סיבת הפסילה הרשמית: חסרה פקולטה לביולוגיה

ברייכמן נערכו להשקת בית הספר לרפואה בסתיו 2024, אך ככל שעוברים הימים, השנה הקרובה נדמית אבודה, וגורל המיזם כולו לוט בערפל.

אפק יצא נסער מדיון קודם במל"ג, שבו נדחתה לראשונה הבקשה להקמת בית הספר. "מעולם לא ביזו אותי בצורה כזאת", אמר לגלובס. "נפנפו אותי, לא עזר כל מה שאמרנו, הם לא הקשיבו בכלל והגיבו בזלזול. נכחו שם נציגי כל האוניברסיטאות ואגודת הסטודנטים. רק נציגי הסטודנטים הצביעו בעדנו. אם לא נגמור את האירוע הזה בתוך חודש־חודשיים, לא נוכל לפתוח מחזור ואז יעמוד מרכז סימולציה ריק, כיתות ריקות, סגל שלא עושה כלום, ו־80 תלמידים יטוסו ללמוד בחו"ל סתם".

העדר פקולטה לביולוגיה היה העילה הרשמית לפסילת תוכנית הלימודים של רייכמן במל"ג, אך כל הצדדים מודים שתנאי הסף היו לא לגמרי ברורים. האם באמת חייבים להתקיים לימודי ביולוגיה בבית ספר ארבע-שנתי שתלמידיו מגיעים אחרי תואר ראשון במוסד אחר, כמתוכנן ברייכמן? את זה תבחן הוועדה המיוחדת לקביעת תנאי הסף, בראשות פרופ' יונתן הלוי, נשיא בית החולים שערי צדק.

"זו גישה ישנה", אומר אפק. "יש לנו באוניברסיטה ביואתיקה, ביולוגיה סינתטית, ביג דאטה. רק ביולוגיה היא בסיס לרפואה?" לדבריו, מרכז הסימולציה החדשני ברייכמן חשוב יותר ממעבדות ללימודי רפואה.

"יכול להיות שיוחלט שכל מוסד שמלמד לתואר שני יכול להציע תואר ארבע-שנתי ברפואה, ואז תיאורטית יכולה להיות הצפה של בקשות", אומר גורם המקורב לוועדה המתכנסת. "יכול להיות שיוחלט שזו יכולה להיות רק אוניברסיטה, ואז תוכל להצטרף רק רייכמן. כך או כך, מה שייקבע ישפיע על לימודי הרפואה שנים קדימה".

לדברי אותו גורם, ברייכמן יכולים גם להקים פקולטה לביולוגיה, אם כך ידרשו תנאי הסף, אלא שזה ייקח להם לכל הפחות עוד שנתיים והם יצטרכו לגייס מסות של חוקרים טובים מחו"ל, לבנות מעבדות ולהשקיע בזה הון.

הסדין האדום למערכת: כניסה של גורם פרטי

מעבר לעילה הרשמית לפסילה, נדמה שהיותו של רייכמן מוסד פרטי הוא סדין אדום למערכת. באוניברסיטאות חוששים שלימודי רפואה פרטיים יעמיקו את המחסור ברופאים בפריפריה. ידוע שמי שעובדים בפריפריה הם בדרך כלל מי שגדלו שם. האם סטודנט לרפואה שיכול לשלם שכר לימוד של 90 אלף שקל בשנה יגיע ליישובים האלה בתום לימודיו? ברייכמן בנו תוכנית מענקים שנועדה לעודד זאת, אבל באוניברסיטאות האחרות לא מאמינים שזה יעזור.

באוניברסיטאות חוששים גם שבית ספר פרטי יוכל לשלם למרצים שכר גבוה יותר וזה יהיה על חשבונן. ברייכמן טוענים שיש להם פתרונות, המבוססים על העסקת פנסיונרים ומרצים שטרם נקלטו בבתי הספר הקיימים.

בלב המחלוקת: תחרות על שעות הוראה בשטח

המחלוקת המרכזית היא על שעות ההוראה היישומית בבתי החולים (המכונות שדות קליניים), הנחשבות צוואר הבקבוק של המערכת בגלל העומס על רופאים. ברייכמן מתגאים בתוכנית ליצירת שדות קליניים חדשים בקהילה, בשיתוף פעולה עם קופות החולים, אבל בבתי הספר לרפואה טוענים שאם אפשר להרחיב את השדות הקליניים, הם ישמחו להגדיל את הפקולטות שלהם, ואין צורך בפקולטות חדשות.

"ראיתי מה זה כניסה של רפואה פרטית לתוך מערכת הבריאות הציבורית, זה שינה אותה לגמרי. מה שאנחנו צריכים באמת הוא שינוי מבני", אומר פרופ' גמזו בשיחה עם גלובס, וחושף חלקים מהתוכנית החדשה שהוא מגבש.

גמזו מציע להפחית את מספר השבועות הקליניים הדרושים כדי לקבל את התואר ולתת תמריצים חדשים למערכת כדי שתפנה רופאים להוראה. מבחינתו, הפתרון טמון בשינוי יחסי הכוחות בין דיקני הפקולטות לרפואה לבתי החולים. "היום בתי החולים עובדים מול כמה פקולטות לרפואה, ואני מציע שכל בית חולים יעבוד מול דיקן אחד עיקרי, כך שיוכל להפעיל יותר לחץ על בתי החולים לתת שעות הוראה.

"אפשר לעגן זאת גם בתקנות ולקבוע לדוגמה שלכל מיטה מקושרות כך וכך שעות הוראה, או להתנות קבלת תשתיות ומכשירים חדשים בשעות הוראה. אפשר להוסיף כך 20%-25% שדות קליניים ולהתקרב מאוד ליעד".

לפי גורם המקורב לוועדה, האזורים בארץ שניתן להוסיף בהם שדות קליניים הם תל אביב וחיפה. השאר רוויים. "חיפה תפתח כנראה תוך שנתיים בית ספר לרפואה, ויחד עם הרחבת בתי הספר הקיימים, ניתן להגיע ל-1,600 סטודנטים", הוא אומר.

אם להיות ציניים, אפשר למנף את התוכנית של רייכמן כאמצעי לחץ על בתי החולים להגדיל את מספר השדות הקליניים, אומר גורם אחר במערכת הבריאות. "אפשר להגיד, 'לא הגענו בחמש שנים ל-2,000 סטודנטים? אז נפתח את רייכמן ועוד כמה רייכמן".