דרום אפריקה מתגאה: שלחנו "צוות מובחר" לעתירה נגד ישראל בהאג

בדרום אפריקה חוגגים את עצם הגשת התביעה התקדימית נגד ישראל, בדרישה שבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) יוציא צו להפסקת הפעילות בעזה בשל הצורך למנוע "ג'נוסייד" (רצח עם), לפי טענתה. המדינה, שמקיימת יחסים חמים עם גורמים פלסטיניים - מהרשות הפלסטינית ועד לחמאס - היא היחידה בשלב זה שהחליטה להגיש עתירה נגד ישראל, למרות שמדינות נוספות הצהירו על תמיכה בה. "הטיעונים שלנו חזקים, ואנחנו צופים ניצחון", אמר בימים האחרונים שר המשפטים של דרום אפריקה, רונאלד למולה. 

● לקראת הדרמה בהאג: האם בית הדין יכול לכפות על ישראל לעצור את הלחימה בעזה
● באיזה בית דין בינלאומי נתבעת ישראל על "רצח עם", ולמה זה חשוב?
● עורך הדין שמודה: "טעיתי לגבי בית הדין בהאג, הייתי חלק מהקונספציה 23 שנה"
● "יכולים למנוע מכירת נשק": ישראל תתייצב בבית הדין בהאג. מה צפוי?

"הצוות המשפטי של דרום אפריקה יבקש מבית הדין לצדק להוציא צו ביניים... שימנע את המשך הג'נוסייד שמבצעת מדינת ישראל בעזה", אמר השר. "אנחנו בטוחים כי מבחינת תוכן העתירה וכן הפרטים הטכניים שלה, אנחנו עומדים על רגליים איתנות, ומדובר בתיק מוצק".

את דרום אפריקה מייצג צוות משפטי גדול, לפי הדיווחים בתקשורת המקומית. מי שמוזכר כאחד המובילים הוא המשפטן ג'ון דוגארד, בן 86, הפעיל במשך שנים רבות למען הפלסטינים. פרופ' דוגארד הוא מומחה בחוק בינלאומי, שותף במשרד העוסק בתחום זה בהולנד, מקום מושבו של ה-ICJ.

בחודש שעבר אמר דוגארד בראיון לתקשורת הטורקית כי יש "להעמיד לדין על פשעי מלחמה" את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת "כל קבינט המלחמה שלו". הוא יצא נגד מועצת הביטחון של האו"ם, בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) וארה"ב, ש"כשלו", לדבריו, בהגנה על הפלסטינים. בראיון ב-2015 הוא השתלח בישראל ואמר כי "איני מהסס לומר שהפשעים של ישראל גרועים הרבה יותר מאלה שבוצעו על-ידי משטר האפרטהייד".

דוגארד כיהן בעבר כנציג מיוחד של האו"ם לזכויות אדם ברשות הפלסטינית (2001-2008), ולפני כן פעל במשך כשלושה עשורים כפרופסור למשפט באוניברסיטה ביוהנסבורג ובליידן. למרות שסייע לנסח את החוקה הדרום-אפריקאית שאחרי משטר האפרטהייד, מעולם לא נבחר לתפקידים רשמיים במנגנון המשפטי של המדינה. הוא חבר בארגון הלא-ממשלתי "Law for Palestine" ונמצא בחבר הנאמנים שלו.

עוד בצוות המשפטי כמה נציגים בכירים של משרד עורכי דין Thulamela Chambers, המתמחה בזכויות אדם ובמשפט בינלאומי, וממוקם ביוהנסבורג. ביניהם אדילה האסים, עורכת דין המתמחה בתחומים אלה בשני העשורים האחרונים; ומקס דו-פלסיס, עורך דין ומומחה משפטי הנע על הקו בין דרום אפריקה לבריטניה, שהיה חלק בעבר מהסגל בצ'טהאם האוס שבלונדון. דו-פלסיס ייעץ בעבר בנושאים הקשורים לבית הדין הפלילי הבינלאומי ובאפריקה. הוא גם היה מעורב בעתירה שדרשה מדרום אפריקה לעצור במידת האפשר את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אם זה יגיע לדרום אפריקה, לפי פסיקת ה-ICC.

עורך דין נוסף שהוזכר רבות בעיתונות הדרום-אפריקאית ובכלי תקשורת פרו-פלסטיניים בימים האחרונים, כחלק מהצוות שתשגר המדינה לדיון שיתקיים ביום חמישי בהאג, הוא טמבקה אנגקוקאיטובי, שהיה מעורב במשפט השחיתות שהתנהל נגד ג'ייקוב זומה, לשעבר נשיא המדינה. הוא היה מעורב בהליכים משפטיים ופוליטיים במדינה ושימש כיועץ לנשיא סיריל רמפוזה, שהחליף את זומה בתפקיד. הוא מונה על-ידי רמפוזה לשורת תפקידים רשמיים במנגנון המשפטי הדרום-אפריקאי. דרום אפריקה גם תשלח את השופט דקאנג מוסנקה כ"שופט אד-הוק", שיצטרף לפאנל שבו 15 שופטים קבועים והנציג הישראלי פרופ' אהרן ברק, שיישלח על-ידי ישראל. מדובר בסגן נשיא לשעבר בבית המשפט העליון של דרום אפריקה.

כאמור, כלי התקשורת במדינה דיווחו בהרחבה בימים האחרונים על התביעה ועל "הצוות המובחר" ("A-Team", לפי ה"טיימס" הדרום-אפריקאי) שנשלח להאג במטרה לקדם את העתירה של המדינה, כחלק מתמיכה כמעט חד-צדדית בפלסטינים.

"הדרום-אפריקאים בחרו צד, ומדובר באופן נחרץ בצד הפלסטיני", אומר לגלובס ארתור לנק, לשעבר שגריר ישראל בדרום אפריקה, "אם לישראל יש את ארה"ב בתור 'הידידה הגדולה', הרי שדרום אפריקה שואפת להיות הידידה הגדולה של הפלסטינים".

"הריחוק מישראל נובע בעיקר מההיסטוריה של המפלגה ששולטת בדרום אפריקה מאז תום משטר האפרטהייד, ה-ANC (הקונגרס הלאומי האפריקאי), ומהקשרים שהיא רקמה כבר בשנת ה-60 וה-70 עם 'תנועות התנגדות' אחרות, ביניהן אלה הפלסטיניות", אומר לנק. לדבריו, התחושות האנטי-ישראליות והפרו-פלסטיניות מאפיינות את הממשלה ואת המערכת הפוליטית, ופחות את האוכלוסייה במדינה. היחסים התפתחו בשנים האחרונות לכלול גם קשר ישיר עם חמאס. "שרת החוץ הדרום-אפריקאית דיברה בטלפון עם ראשי חמאס שבועיים בלבד אחרי מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר, ומשלחת חמאס התארחה במדינה כחודש לאחר מכן", הוא מציין.

הסולידריות ההיסטורית עם הפלסטינים היא הסיבה המרכזית, אומר לנק, לכך שהמדינה התייצבה בחזית כדי להגיש את התביעה שככל הנראה נוסחה על-ידי עורכי דין ומומחים משפטיים מקואליציה של ארגונים פרו-פלסטיניים. אך תרמה לה הצטרפותה של דרום אפריקה בעשור האחרון לגוש מדינות ה-BRICS (ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה), השואף לערער על הסדר הבינלאומי שבראשו ניצבת ארה"ב. "יש אולי גם מניע גאו-פוליטי, והוא הרצון לפגוע בגוש האמריקאי, שישראל חברה בו", אומר לנק.

מבחינה זו, יש מי שמזהירים את דרום אפריקה מפני נזק דיפלומטי וכלכלי אפשרי, בשל הצעד התקדימי שלה. לישראל אין מנופי לחץ רבים על דרום אפריקה, ישירות או באפריקה, אולם ארה"ב היא אחת המממנות הגדולות של המאמץ הדרום-אפריקאי להילחם במגפת האיידס ולסייע למדינה. "עד עכשיו, ארה"ב לא הפעילה שום סנקציות על ההתנהלות של דרום אפריקה, גם בנושא התמיכה ברוסיה במלחמה באוקראינה", מציין לנק.

המדינות שמביעות תמיכה בעתירה הדרום-אפריקאית

שורה של מדינות וארגונים על-לאומיים הביעו תמיכה בימים האחרונים בדרישה של דרום אפריקה להפסיק את המלחמה שישראל מנהלת בעזה, בנימוק שמדובר ב"ג'נוסייד" לפי אמנת האו"ם. מדובר בעיקר במדינות מוסלמיות וכאלה שלא מקיימות קשרים עם ישראל, אך גם באירופה נשמעות קריאות לעמוד לצד דרום אפריקה - הליך אפשרי מבחינה חוקית לכל המדינות החתומות על האמנה.

משרד החוץ הדרום-אפריקאי מעדכן בימים האחרונים ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר) על כל מדינה התומכת פומבית במדינה. מלזיה הייתה האחרונה שבהן, ולפני כן הודיע ארגון המדינות האיסלאמיות, שבו חברות 57 מדינות, כי הוא "מקבל בברכה את התביעה הדרום-אפריקאית". הארגון, שמקום מושבו בג'דה שבסעודיה, כותב כי הצבא הישראלי "מכוון בעיקר על נשים וילדים". גם טורקיה הביעה תמיכה רשמית בתביעה בהאג, ובהודעה רשמית כתבה כי אסור שישראל "תצא ללא עונש, ואלה האחראים צריכים לעמוד לדין בינלאומי".

אל מול שורת המדינות המביעות תמיכה, ישראל מנסה לגייס התנגדות אירופית פומבית להליך, שעשויה להבשיל בהמשך השבוע ולקראת הדיונים עצמם, בימים חמישי ושישי. בינתיים, מפלגת ה"שין פיין" שבאופוזיציה האירית קראה לממשלה להצטרף לעתירה הדרום-אפריקאית, וגם קולות פרו-פלסטיניים בניו זילנד ובאוסטרליה קראו לממשלותיהם לעשות כן.