מלחמה בצפון עלולה להוביל למחסור בביצים, אך למדינה אין תוכנית

החיכוך הגובר בצפון, כולל הירי לעבר בסיס חיל האוויר במירון, ממחיש את הסיכון למלחמה בעצימות מלאה מול חיזבאללה. במקרה כזה, תוצרת הביצים הארצית עשויה להיפגע, שכן 70% ממנה מגיעים מאזור הצפון. למעשה, 43% מייצור הביצים בישראל מקורם בלולים הנמצאים עד חמישה ק"מ מהגבול עם לבנון. לדברי גורמים המעורים בנושא, מלחמה בעצימות מלאה בצפון עלולה להביא למחסור לאומי בביצים.

● מבקר המדינה: נוסחת חישוב המחיר המפוקח לא התעדכנה כמעט עשור
● מחירי הסחורות יורדים והשקל התחזק. אז למה המחירים עולים?

משרד החקלאות נערך בימים אלו לתרחיש של מלחמה, אך על פי גורמים בענף, הפתרונות שהוא מציע לא תמיד תואמים את המציאות, והאופי הריכוזי של ענף הביצים לטענתם, מקשה עליו להתגמש במקרי קיצון כמו מלחמה.

"לא משטר צנע, אבל הגבלת הקנייה"

על פי גורמים שונים בענף, בשלב זה אין מחסור בביצים. גם שעה שמתנהלת לחימה בעצימות נמוכה יחסית, שחייבה את הישובים צמודי הגדר להתפנות עד להודעה חדשה, הלולנים נאלצים להמרות את צו הפינוי ולעבוד.

"המצב של הלולנים במושבים סמוכי הגדר קטסטרופלי, המגדלים אובדי עצות", אומר מוטי אלקבץ, מזכיר ארגון מגדלי העופות ולולן מספסופה. "מתחילת המלחמה אנו פונים שוב ושוב ומתריעים על סכנת החיים של הלולנים אשר מגדלים תרנגולות במושבים סמוכי הגדר תוך כדי סיכון ממשי של חייהם".

גם במשרד החקלאות מאשרים ש"רוב הלולנים בחרו להישאר למרות הפינוי ביישובם, כדי לטפל בלולים". השבוע נפגע מירי נ"ט הלול של איתן דוידי ממרגליות - מהגדולים במדינה.

במשרד מציינים במפורש ש"תרחיש מניעת הטיפול בבעלי חיים לאורך זמן או פגיעה בחוות והלולים, תקטין דרמטית את יכולת הייצור לציבור".

למעשה, גם במקרה של פגיעה ביכולת הייבוא של ישראל דרך נמלי הים תפגע בייצור המקומי. על פי משרד החקלאות, כל הגרעינים המשמשים כמזון לבעלי חיים מיובאים, ובכללם אלו המשמשים אוכל לתרנגולות. כך שאפילו במקרה של חוסר יכולת לייבא, הייצור המקומי יתקשה לפצות על כך.

אלקבץ מנסה לצנן מעט את החששות. לדבריו, "במלחמה בעצימות מלאה גם מרכז הארץ יחטוף, ואני מודאג יותר מהמרכזים העירוניים והפגיעה בחוסן החברתי של מדינת ישראל. אבל כן, בעצימות גבוהה יאכלו פחות ביצים, יהיו על המדפים כמויות יותר קטנות. יהיה מחסור. כמה? אני לא יודע. אבל כנראה לא ברמה של משטר צנע. אולי יגבילו מכירה של ביצים, לא יותר מתבנית בקנייה". מבחינתו, התוכנית היא להמשיך לייצר תחת אש.

"לזה קוראים ביטחון תזונתי?"

זמן קצר אחרי מתקפת ה־7 באוקטובר והפגיעה שנגרמה לענפי החקלאות בעוטף עזה, מחירי הגידולים עלו דרמטית, עד כדי 24 שקלים לק"ג עגבניות. גם כיום, משרד החקלאות מזהיר - יש עדיין חשש למחסורים ועליות מחירים. אך ענף הביצים שונה מהותית מהחקלאות מן הצומח, בכך שהוא נמצא תחת פיקוח מחירים. פיקוח כזה לא מאפשר עליות מחירים, ובכך מדכא את מנגנון השוק המווסת את הביקוש ומגביר את ההיצע. זה, בתורו, עלול להתגלגל למחסור במדפים.

איך משרד החקלאות מתכוון להתמודד עם סכנת המחסור? על פי המשרד "נבחנות חלופות שיבטיחו שמירה על חיי החקלאים וביטחון המזון, תוך שמירה על רציפות תפקודית באמצעות הסרת חסמים בתהליכי בנייה ושדרוג לולים, העומדים בדרישות הבטיחות הביולוגיות והרווחה בכל אזורי הארץ", כלומר מתוכננת בניית לולים נוספת גם מחוץ לאזור הצפון.

 שר החקלאות, אבי דיכטר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אך הלולנים חשדנים כלפי המהלך, ואלקבץ טוען שבלאו הכי זה לא צעד פרקטי: "להתחיל היום לנייד את הענף למרכז הארץ זה תהליך של חצי שנה לפחות", הוא אומר. גורמים המעורים בנושא מוסיפים שהסיבה היא צינית יותר: "למה לא מעבירים ייצור למקומות אחרים? כי ענף הלול נשלט בידי מגדלי הצפון, והם לא יתנו לזה לקרות - בכל מחיר".

פתרון נוסף ששוקלים במשרד החקלאות הוא "יבוא ביצים להשלמה בלבד או תחליפי ביצים". אך גם כאן, לא ברור כמה הדבר בר מימוש. על פי גורמים המעורים בנושא, "לא ברור כמה מקורות יבוא יש. גם באירופה משתוללת שפעת העופות, ולא בטוח כמה ביצים אפשר לייבא - בטח שלא במחיר סביר". אלקבץ מסכים שנכון לעכשיו הביצים באירופה יקרות יחסית - כך שגם אם ייפתח יבוא, הוא ידרוש שבירה של מנגנון הפיקוח על המחירים. בינתיים, משרד החקלאות כבר אישר מכסת יבוא פטורה ממכס של 50 מיליון ביצים, אותן יוכלו היבואנים לנצל אם יהיה בכך צורך.

חמור מכך, אחת הסיבות שמשק הביצים בישראל לא גמיש היא שהוא מתנהל בשיטה של תכנון ריכוזי. משרד החקלאות קובע בכל שנה כמה ביצים מותר לייצר, ומועצת הלול (המורכבת משני נציגי מגדלים ונציג ממשלה) מחלקת אותן.

המגדלים יכולים לייצר רק את המכסות שהוקצו להם, זאת במטרה להגביל את הייצור כדי להעלות את המחיר - ובכך לסבסד את גידול הביצים בישראל דרך העלאת המחיר לצרכן. זה אומר שכמות הייצור נמוכה יחסית מלכתחילה, וכל פתיחה של לול חדש דורשת חלוקת מכסות.

כבר היום, יש לולנים שנוטשים את התרנגולות שלהם וממיתים אותן. מה יקרה אם תפרוץ בקרוב מלחמה בעצימות מלאה? מלבד הבטחות ואמירות כלליות, אין למשרד החקלאות תוכנית מסודרת. ולטענת גורמים המעורים בנושא, כבר מאוחר מכדי לבנות אחת. "לזה קוראים ביטחון תזונתי?", מעירים אותם גורמים. "זה לשים את כל הביצים בסל אחד, באחד המקומות הכי רגישים במדינה. משק הביצים בישראל תקוע בעבר, ואנחנו עלולים לשלם על זה מחיר יקר".