למה דווקא דרום אפריקה יוצאת נגד ישראל?

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● הישראליות החטופות שבשער של הדיילי מייל 
● גלנט בראיון מיוחד ל-WSJ: "איראן בונה כוחות צבאיים סביב ישראל" 

1ספנים מספרים על הסכנות של הים האדום

"רוב צוות הספינה אכל ארוחת צהריים כאשר הקליע התפוצץ", נכתב הבוקר (ג') בבלומברג בכתבה המספרת את סיפורם של עובדי ספינות ששטו לאחרונה בים האדום, וששוחחו עם העיתון. על אף היותם קריטיים להנעת הסחר העולמי, בבלומברג מציינים כי עובדי ספינות נוטים להעלם מן העין. בשיחה עם העיתון הם פירטו את הסכנות החדשות וחסרות התקדים באחד מנתיבי הים החיוניים ביותר בעולם, נכתב.

"ארטם היה אחד משלושה אנשים שהיו במרכז הפיקוד של הספינה באותו אחר הצהריים, בתחילת דצמבר, שניווטו את ספינת המשא הענקית דרך דרום הים האדום, המוגדר כאזור סכנה מאז סוף נובמבר", נכתב. ארטם מעריך שהפיצוץ אירע כ-10 מטרים מעל הספינה. רוחות חזקות באותו יום מנעו ככל הנראה פגיעה ישירה ואובדן חיים, סיפר לעיתון. הצוות הורה להיכנס לחדר בטוח, הספינה הועברה מאוטומט לשליטה ידנית, ונשלחו אותות מצוקה. "זו לא בדיחה: אנחנו יכולים למות", אמר ארטם. כמה מחבריו לצוות היו עם דמעות, סיפר. "הם יושבים על כיסא וממש בוכים, כי זה מאוד מאוד מפחיד".

בנוסף, בבלומברג ציינו כי שלושה יורדי ים, שכולם עברו לאחרונה באזור, ביקשו להימנע מזיהוי בשל חשש ביטחוני ומחשש לפעולות תגמול מצד מעסיקיהם על כך שדיברו בפומבי. צוין כי תעשיית הספנות הרחבה יותר "פרנואידית לגבי עשיית כל דבר שעלול למשוך תשומת לב לציי שלהם ולפיכך להחמיר את הסיכונים". 

מתוך בלומברג, מאת אהרון קלארק, ג'ק וויטלס. לקריאת הכתבה המלאה. 

2הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא ייפתר בקרוב

מדוע ישראלים ופלסטינים לא הצליחו ליישב את המחלוקות ביניהם, שואלת כתבה שפורסמה אמש בפורן פוליסי, ומעריכה שהסכסוך לא צפוי להיפתר בקרוב. "אמריקה השלימה עם גרמניה ויפן לאחר מלחמת העולם השנייה, והיחסים בין ארה"ב לווייטנאם הם ידידותיים כיום. אפילו חברות בעייתיות כמו דרום אפריקה וצפון אירלנד התקדמו לעבר שלום. אז מדוע נכשלו המאמצים לסיים את הסכסוך הזה?", שואל סטפן מ. וולט, כותב בפורן פוליסי ופרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד. וולט מפרט חמש סיבות. הראשונה היא "יעדים בלתי ניתנים לחלוקה", והיא שקשה יותר ליישב מחלוקת אם לא ניתן לחלק את הנושאים העומדים על הפרק באופן שמקובל על שני הצדדים.

סיבה אחרת נוגעת להתערבותם של צדדים שלישיים שמזינים את הסכסוך, החל מניהול לא נכון של בריטניה את המנדט שלה במהלך התקופה שבין המלחמות, ומאוחר יותר "כשארה"ב חימשה את ישראל וברה"מ חימשה כמה מדינות ערביות במהלך המלחמה הקרה מסיבות אינטרסנטיות משלהן, כשאף אחת ממעצמות העל לא הקדישה תשומת לב מספקת לסוגיה הפלסטינית המתדרדרת, או להחלטתה של ישראל לבנות התנחלויות ברחבי הגדה המערבית", כתב. 

גם השדולה הישראלית מציבה מכשולים רציניים להתקדמות, מסביר וולט, כמו גם קיומם של קיצוניים, ותמיכתו של רה"מ נתניהו בחמאס במטרה מפורשת של החלשת הרשות הפלסטינית המתונה. "התוצאות הטרגיות של מדיניות זו נחשפו ב-7 באוקטובר", כתב.

מתוך פורן פוליסי, מאת סטפן מ. וולט. לקריאת הכתבה המלאה. 

3מה קרה ביחסים בין ישראל לדרום אפריקה?

בעקבות התביעה של דרום אפריקה את ישראל בהאג, בגארדיאן ניסו להסביר את הרקע ההיסטורי של היחסים בין שתי המדינות שהוביל למהלך. התביעה של דרא"פ מגיעה לאחר שנים של הידרדרות היחסים, "ששורשיה בתמיכה בת עשרות השנים של ה-ANC (הקונגרס הלאומי האפריקני) בעניין הפלסטיני, ובברית הצבאית ההדוקה של ישראל עם משטר האפרטהייד במהלך כמה מהשנים המדכאות ביותר של שלטון לבן", נכתב.

● שאלות ותשובות | לקראת הדרמה בהאג: האם בית הדין יכול לכפות על ישראל לעצור את הלחימה בעזה?
● דרום אפריקה מתגאה: שלחנו "צוות מובחר" לעתירה נגד ישראל בהאג  

לפי אנדרו פיינשטיין, יהודי וחבר פרלמנט לשעבר של ה-ANC, "הקהילה היהודית המאורגנת בדרום אפריקה התקשתה בצורה יוצאת דופן לבקר את האפרטהייד עד אמצע שנות ה-80". פיינשטיין אמר כי "יש דברים מסוימים שנמצאים עמוק מאוד ב-ANC והתמיכה שלו בעם הפלסטיני היא אחד מהם. יש זיקה למאבק הפלסטיני שנתפס כמקורב מאוד למאבק הדרום אפריקאי".

מתוך הגארדיאן, מאת כריס מקגיל. לקריאת הכתבה המלאה. 

4באל ג'זירה מבקרים את התמיכה הגרמנית בישראל

"מדוע גרמניה היא אנטי-פלסטינית באופן מרושע כל כך?", שואלת הכותרת של כתבה הבוקר בגוף התקשורת מקטר, אל ג'זירה. "ב-12 באוקטובר הכריז הקנצלר אולף שולץ כי 'יש רק מקום אחד לגרמניה' שהוא "צד לצד עם ישראל" ואכן הוא לא זז מעמדה זו", נכתב. עוד נכתב כי "האליטה הפוליטית הגרמנית הצדיקה את עמדתה בתחושת האשמה לכאורה על השואה ובצורך לחפר על ידי תמיכה בישראל". אבל לפי הדברים, "בחסות של 'כפרה על פשעיה' פוליטיקאים ופקידים גרמנים למעשה מבקשים לנרמל עוד יותר את הגזענות האנטי-ערבית והאנטי-מוסלמית, להצדיק מדיניות אנטי-הגירה דרקונית יותר ולהצניע את האנטישמיות המתמשכת בקרב גרמנים לבנים".

נכתב כי למעשה עבור גרמניה "אנטי-פלסטיניות היא בגדר מדיניות", וכי "דחיקה לשוליים של פלסטינים בתוך החברה הגרמנית ודיכוי האקטיביזם הפרו-פלסטיני אינם תופעה חדשה בגרמניה". צוין כי "השלטונות הגרמניים זיהו בבירור את האנטי-פלסטיניות כאינטרס לאומי ומדיניות מדינה".

מתוך אל ג'זירה, מאת דניז'ל ג'דיק. לקריאת הכתבה המלאה.