הפנים החדשות של חמאס: בטורקיה תולים כרזות שלו, בתימן מתחפשים אליו

מאלג'יר עד פקיסטן ומטורקיה עד תימן, בעולם המוסלמי הכתירו מנהיג מעט מפתיע למלחמת 7 באוקטובר. אם נדמה היה לנו שהפנים המזוהות ביותר עם חמאס הן אלה של אסמאעיל הנייה, יחיא סינוואר או מוחמד דף, הרי שמדובר דווקא באיש שמסתיר את פניו וידוע בכינוי אבו עוביידה, דובר גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס.

● "אנשי אגף תקציבים נבזיים. הם אומרים שאני מנצל את ההזדמנות במלחמה לשיפור חברת החשמל"
● הישג שהיה שמור רק לבינה המלאכותית: נער בן 13 ניצח את טטריס
● "אנחנו באירוע של 15 אלף פצועים, לא כולל נפש. זו דרמה": שיחה עם עדי שטראוס

מאז פרוץ המלחמה ההערצה לאבו עוביידה, דמות ותיקה אשר לשאלת זהות עוד נחזור בהמשך, חוצה יבשות. כך למשל, "בית קפה אבו עוביידה" נפתח לאחרונה במחוז ג'לפה שבאלג'יר, ולפי דיווחים בחשבונות טוויטר ערביים על שלט הכניסה מופיעה תמונתו, כשהוא עטוי בכאפייה האדומה המפורסמת. בלוב השכנה, במהלך משחק כדורגל שהתקיים בחודש שעבר, אוהדים הניפו כרזות תמיכה בפלסטין, שבהן נראית דמותו המצוירת של אבו עוביידה על רקע מסגד אל־אקצא.

בתימן, הרחוקה משם כמה אלפי קילומטרים, סטודנט שנאם בטקס סיום באוניברסיטה עלה לדבר כשהוא מחופש אליו, גם כן עם הכאפייה האדומה. "אבו עוביידה הופך בימינו לאחד המומחים של אמנות הנאום והדיבור", אמר על הבמה. סרטון שרץ ברשתות החברתיות מתעד שלושה אמנים מציירים את דמותו של אבו עוביידה על חולות בפקיסטן. בטורקיה, הידועה כתומכת נלהבת של חמאס, נתלו בבירה אנקרה כרזות עם דמותו של הדובר המפורסם לרגל ביקורו של מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בתחילת נובמבר. אלה קישטו במכוון את הכבישים שבהם נסע. גם באיסטנבול נתלו שלטי הזדהות עם דמותו, ועל חומות העיר הוצגה כרזת ענק של אבו עוביידה.

 כרזות אבו עוביידה באיסטנבול / צילום: ויקיפדיה - Mahmoud al-turki

כשהמנהיג חלש, הדובר גיבור

אז איך זה שדווקא דובר הזרוע הצבאית של חמאס, האדם שאמור להיות בעיקר שופר ולא גורם משמעותי בהנעה ובקבלת ההחלטות, הפך למנהיג הנערץ? "בכל מלחמה יש את הגיבורים הלא מתוכננים", מסביר ד"ר רון שלייפר, מומחה ללוחמה פסיכולוגית מבית הספר לתקשורת אוניברסיטת אריאל. "במלחמת המפרץ לדוגמה קצין זוטר במרינס נתן תדריך לתקשורת, כי לא היה מישהו אחר שיעביר אותו. הוא נראה כל כך טוב על המסך ולכן זה הפך להיות התפקיד שלו במלחמה". לדבריו, עם אבו עוביידה קרה דבר דומה: "זה בעל תפקיד שההכרח והתנאים, ולעיתים גם המזל, הפכו אותו למי שהוא כיום".

 תמונות אבו עוביידה בהפגנה בביירות. ''חיילינו מנצחים'' / צילום: Reuters, Hussein Malla

אורית פרלוב, חוקרת מגמות שיח בעולם הערבי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), משווה את ההערצה כלפיו במידה מסוימת לזו שרוחשת ישראל כלפי דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי. "שניהם צעירים יחסית, ומגלמים דמות שמדברת אל הציבור ונותנת תחושת ביטחון. אבו עוביידה יודע לעשות שימוש מעולה במדיה, הוא היחיד שפונה באופן קבוע אל הקהל שלו, משהו שיטתי שקורה כל ערב. הוא מדבר בגובה העיניים, הציבור מאוד מעריך את זה".

"בעולם שבו דימויים ונרטיבים הופכים להיות חזקים מהמציאות העובדתית, מי שמייצג את הנרטיבים הופך להיות דמות נערצת", אומרת פרלוב. לדבריה, בשונה מהפגנות העבר שבהן מוחמד דף שימש כסמל, כיום עוביידה מקבל מקום משמעותי יותר. "הסופרמן שמדבר אליך עם מדי צבא, שמדבר גם ברשתות החברתיות - מקבל כוח רב. היום אנחנו רואים דווקא את הגיבור הצבאי נחלש ואת הדוברים מתחזקים, הציבור מחפש גיבורים בעולם שבו המנהיגים די חלשים.

"סינוואר לא מראה את פניו, לא רואים שום מנהיג פלסטיני שמתקשר עם הציבור כי הם יודעים שהם מסכנים את עצמם. מעריכים את אבו עוביידה גם על ההסתכנות. מה שהוא עושה זה מה שהציבור צריך כרגע, כל צד רוצה לשמוע שהוא הצד המנצח, והוא האדם שמספר לפלסטינים שהם מנצחים. הוא משתמש באמירות כגון 'אנחנו נביס אותם', ו'אנחנו מנצחים'. הוא מקפיד להתייחס לשיח הציבורי ולהתכתב עם האירועים האחרונים, בכל פעם שיש החלטה על סוגיה מסוימת הוא מוציא הודעה".

"סינוואר מעריך את היכולת המניפולטיבית שלו", אומר יוני בן מנחם, חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ולשעבר פרשן קול ישראל לעולם הערבי. "הוא לא בדיוק דובר כמו שאנחנו מכירים. הוא אמנם הדובר של הזרוע הצבאית, אבל ככל הנראה אין לו רקע צבאי. רוב העיסוק שלו הוא לוחמה פסיכולוגית. הוא מפיץ הרבה שקרים, יש פה מערכת מאוד משומנת מהבחינה הזאת. בהפגנות תמיכה שמתקיימות בשטחים ובעולם הערבי צועקים לו קריאות עידוד. חמאס מנצל את הפופולריות שלו".

בן מנחם מצביע על עוד נקודה שמבדילה את אבו עוביידה משאר ההנהגה, ומגבירה את כוחו בקרב העולם הערבי. "כל אלה שחיים במלונות פאר בקטאר ומחזיקים במיליונים, חאלד משעל, אבו מרזוק וחבריהם, שנואים מאוד בקרב העזתים. הם נחשבים כמושחתים, שנהנים מהעושר בזמן שבעזה סובלים".

האיש במסכה

הופעתו הפומבית הראשונה של אבו עוביידה הייתה בשנת 2002, כאחד מבכירי השטח של גדודי אל־קסאם, ומאז הוא תמיד נראה כשהוא רעול פנים כדי להגן על זהותו ועל חייו. לאחר הנסיגה הישראלית מעזה ב־2005 הוא מונה רשמית לדובר אל־קסאם. שנה מאוחר יותר הגיב על חטיפת גלעד שליט, ובמהלך מבצע צוק איתן בקיץ 2014 הוא שהודיע על חטיפתו של אורון שאול, וכבר אז הצליח להפוך לאייקון בקרב הפלסטינים.

זה גם היה הזמן שבו צה"ל חשף את זהותו, אדם בשם ח'דיפה כחלות, שהתגורר בג'באליה שבצפון הרצועה, ואת תמונתו. גדודי אל־קסאם הכחישו אז כי זה האיש. ביתו של כחלות הופצץ לא פעם, גם במלחמה הנוכחית, שבה צה"ל פועל נגדו כיעד לחיסול וגם במישור התודעתי. בחודש הראשון ללחימה דובר צה"ל בערבית אביחי אדרעי פרסם שוב את זהותו של כחלות, בעמוד הטוויטר שלו: "נחשפת, ח'דיפה כחלות", הוא כתב, "הגיע הזמן להפסיק להתכסות. המסכה והכאפיה שלך לא יעזרו לך ולארגון שלך להסתיר את המכות שאתם סופגים".

 מפגינים עם כרזות של אבו עוביידה / צילום: Reuters, ALAA AL SUKHNI

מאז 7 באוקטובר אבו עוביידה הקפיד להופיע על המסכים מדי ערב בנאומים מצולמים, שהתפרסמו בטלגרם ובערוץ הטלוויזיה של חמאס אל־אקצא, עד שב־23 בנובמבר נעלם לימים ארוכים. השמועות על חיסולו החלו להתפשט, וכעבור כשבועיים עלה חשש לחייו ברשתות הפלסטיניות, ודווח כי ייתכן שנהרג בתקיפת צה"ל בשכונת סג'עייה. אלה הופרכו כאשר שידר דרך מסגדים הקלטות שבהן הוא מבהיר לפלסטינים כי הוא עוד חי. אלא שמאז לא הופיע בסרטון והוא נשמע רק בקולו ואינו מתבטא באופן קבוע, כפי שנהג באופן שיטתי מאז פרוץ המלחמה. על פי הערכות, הוא פצוע קשה.

הפחדות וקביעת סדר יום

אבו עוביידה יודע היטב שמחכים להודעותיו גם בצד הישראלי. בעמוד הטלגרם שלו הוא מקפיד להוציא טיזרים לקראת ההצהרות המתוכננות, שהן חלק בלתי נפרד מהלוחמה הפסיכולוגית שהוא מוביל. יש לכך שני צדדים, זה המופנה כלפי ישראל וזה הפנים־פלסטיני. חלק מהמלחמה הזאת הוא הנרטיב, ואבו עוביידה מציג נרטיב של פגיעה בכוחות צה"ל. "לאחרונה בחמאס מקפידים לפרסם את הפגיעות בצה"ל. מלבד העובדה שהם שמים את אבו עוביידה בפרונט, הם מראים את הפגיעות בחיילים ובכלים הצבאיים. דובר צה"ל בערבית מראה מה המקומות הבטוחים שבהם האזרחים יכולים לשהות, ואבו עוביידה מראה את הצד ההפוך, ההתקפי", אומרת פרלוב.

כך למשל, בין משפטיו שזכו תהודה רבה ניתן למצוא את "העולם נחלק לפושעים חסרי מצפון וצופים חסרי אונים"; "אלה ששותקים למול דיכוי צריכים לדעת שהם אינם ראויים בעיניי האל לניצחון הזה"; ו"כל ציוני שהגיע לעזה או שהוא ייהרג, או שהוא ייפצע, או שהוא ישתגע, או שהוא יישבה, או שהוא ימות".

המציאות מקבלת מקום משני, מסביר ד"ר שלייפר. "במערב אסור לשקר. אבל בצד השני ההישרדות היא כל כך קשה, שאם מישהו משקר זה לא נתפס באותה הצורה. האמת האולטימטיבית היא שהאסלאם צריך לשרוד בעולם, לכן כל היתר הרבה פחות חשוב. יש מטרה והכול צריך לשרת אותה".

פרלוב מייחסת לו גם את אחד הכלים הכי מפורסמים של חמאס בהקשר ללוחמה התודעתית. "הוא מפעיל טרור באמצעות סרטוני חטופים, שמראים איך היו כשנתפסו בחיים, לפעמים מה מצבם היום או שאנחנו אחראים להרג שלהם. הוא מקפיד לשים סימן שאלה".

ואכן, לסימני השאלה חלק חשוב, גם במסתורין באשר לדמותו שלו. "הדובר במסכה התחיל כאילוץ ביטחוני ודי מהר הפך לגימיק יחצני", אומר ד"ר שלייפר. העובדה שהוא מסתתר מאחורי כאפייה אולי זוכה ללעג בישראל, אך מייצרת הילה בקרב המעריצים.

ואולם, לצד ההצלחה מומחים מסבירים כי אין הרבה חדש באסטרטגיות של אבו עוביידה. "מה שרואים מחמאס זה בדיוק מה שרואים מחיזבאללה בצפון", אומר ד"ר ברק בוקס, חוקר בכיר במכון אירופה ומרצה בבית הספר לתקשורת והמחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן. "אני מזהה את אותן טכניקות צילום, שרואים גם באתר של החות'ים. הם אוהבים להשתמש בקליפים, עמודי טוויטר, פייסבוק ואינסטגרם. נראה שאולי הם קיבלו הדרכה מסוימת.

"רשת אלמיידין של חיזבאללה מעבירה תכנים של חמאס וכך גם רשת אל־אקצא של חמאס. השיטה דומה: מדובר בסיסמאות מפחידות, לעיתים מתורגמות לאנגלית ולעברית. הם משתמשים במוזיקה מפחידה של סרט מתח, קליפים קצרים שמעבירים מסר. מבחינת התעמולה הם מנסים להראות שישראל לא מפחידה אותם, אבל אם ישראל לא מפחידה אותם למה הם מדברים עליה? צריך לקרוא מעבר למילים".

ד"ר בוקס מצביע על דפוס נוסף שמשתמש בו אבו עוביידה: אולטימטומים עם הצבת שעה. "במהומות הר הבית הוא היה אומר דברים בסגנון 'אם עד שש בערב לא מוציאים את המשטרה מאל־אקצא, תראו מה יהיה'. הרבה פעמים זה היה עמום. הוא לא היה אומר בדיוק מה יעשה כדי למתוח את הצד השני". אולטימטומים אמנם לא יעילים בהגברת האמינות, במיוחד כשלא ממשים אותם, אך הם בהחלט עלולים לקבוע סדר יום אצל האויב. "איומים שלא עומדים בהם מורידים את האמינות והערך של מי שמציב אותם. מבחינת אבו עוביידה, אם אנשים משנים את התוכניות שלהם בהתאם לאיומים שלו, הוא קובע סדר יום, וזאת הצלחה מבחינתו".

גם ד"ר שלייפר מבהיר כי אין בלוחמה הפסיכולוגית של חמאס שום בשורה. "אנחנו רואים את הטקטיקות האלה בדאעש, באירועים הקודמים מול חמאס, אירועי הגדר, חומת מגן. המסרים חוזרים על עצמם, 'האל איתנו ולא אתכם, הניצחון הוא שלנו, אנחנו מוכנים למות'. קצת שקרים, הרבה מניפולציות, דרך שונה לפרש את האמת, התקפת מסרים לפני שלב של משא ומתן. הדבר היחיד שהשתנה הוא שהם משתפרים במישור הטכנולוגי, הסרטונים שלהם יותר איכותיים, הציוד יותר עדכני".

עדיין על הכוונת

האם הכול מתוכנן או שמדובר באכזריות מקרית שעובדת עלינו? ד"ר שלייפר טוען ששתי התשובות נכונות. "צבא מסודר מכין מסרים מראש, אני מניח שגם הם התכוננו משום שהם ישקיעו יותר בלוחמה פסיכולוגית בגלל הפרשי העוצמה בינינו לבינם. אבל הרבה פעמים הם מאלתרים תוך כדי תנועה. אי אפשר להתכונן מראש לכל דבר, כי המציאות משתנה והאמינות יכולה להיפגע.

"המזל הגדול מבחינתו הוא שזה לא מצריך טכנולוגיה מסובכת או יקרה ואפשר להפיק תוכן מהר מאוד. היתרון הגדול של חמאס הוא שאין לו שרשרת פיקוד ארוכה כמו צה"ל, במיוחד בתחום הלוחמה הפסיכולוגית. אין לו אילוצים, אין לו מרווח טעות, אין חשש להיתפס בשקר. התכנים שלהם ממשיכים להעסיק אותנו בעיקר כי אנחנו מתחרים על דעת הקהל".

בינתיים גם בעולם הערבי יש מי שמשמיעים קול שונה. העיתונאי והבלוגר הסעודי רוואף א־סעין הוציא לאחרונה סרטון ויראלי באורך של עשר דקות שבו הוא תוקף את אבו עוביידה ולא חוסך גם בקללות. "הכינוי אבו עוביידה שייך למלווי הנביא מוחמד, ולא בן החסות של איראן הזה שנקרא אבו עוביידה. לכל אלה שמהללים אותו, אתם עוקבים אחרי מישהו שאינכם מכירים! אינכם יודעים מה שמו ואיך פניו נראות. הוא מכסה את פניו, כיסוי פנים אינו נועד לגברים".

בהיותו בכיר בחמאס, שככל הנראה פצוע מכדי להופיע בסרטוני תעמולה, ניתן לשער כי בצה"ל ינסו שוב לפגוע באבו עוביידה בקרוב. "חיסול שלו הוא חובה, זה יהיה פיגוע תודעתי, אבל יהיו לכך תגובות בעולם הערבי", אומרת פרלוב. "סביר להניח שיוכרז יום זעם, כיוון שהוא סמל. זה בהחלט יכול לייצר געוואלד כמו שהיה עם שירין אבו עק'אלה (עיתונאית אל־ג'זירה שנהרגה בעת סיקור בג'נין - ס"ל). אני בטוחה שהוא מכין את המחליף שלו".