רשות המסים מחזירה לשולחן מהלך שנוי במחלוקת: מעקב אחר חשבונות הבנק שלכם

טיוטת הצעת המחליטים לתקציב 2024 שהודלפה לציבור לא כוללת בשורות גדולות בתחום המיסוי ואין בה מנגנונים חדשים שיסייעו להביא יש מאין את עשרות המיליארדים החסרים למדינה. יש בה כמה גזרות מס, בהן העלאת המס על מוצרי טבק וגם החלת מס פחמן שקידם שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן, ויש גם הוראה לביטול הפטור ממס שבח לחלק מהשחקנים בשוק הנדל"ן, כפי שנחשף אתמול בגלובס. אבל אחת הדרמות הגדולות בתחום המס בחקיקת התקציב מצויה דווקא בניסיון של רשות המסים ומשרד האוצר לחדש יוזמה ישנה מאוד שנבלמת כבר עשור: הדרישה לקבל מידע ישירות מהבנקים, ללא מידע ספציפי על ביצוע עבירות מצד בעלי החשבונות. 

● שאלות ותשובות | טווח מוגדל ודיוק כירורגי: כך פועל טיל הנ"ט המחודש של חיזבאללה 
● רגע לפני אישור תקציב 2024, האוצר וראש הממשלה חלוקים על העלאת המע"מ 

מדובר בדרישה להעברת מידע לרשות המסים ישירות מהגופים הפיננסיים במדינה אשר הייתה כלולה בהצעת חוק ההסדרים לשנים 2023-204, אך פוצלה מהחוק לטובת מסלול חקיקתי רגיל. הצעת החוק כולל הוראה המחייבת העברת מידע, באופן מקוון, של כל הגופים הפיננסיים בישראל לרשות המסים בנוגע לפעילות לקוחותיהם פעמיים בשנה באופן אוטומטי. זאת, בכלל החשבונות המנוהלים על־ידם: עו"ש, תכניות חיסכון, קרנות נאמנות, פיקדונות, חשבונות מט"ח וכדומה. זאת, בניגוד למצב הקיים כיום שבו רשות המסים יכולה לקבל מידע מהגופים הפיננסים רק בעקבות חשד ספציפי ובצו ביהמ"ש. ההוראה מתייחסת לבנקים, לחברות כרטיסי אשראי, לחברות ביטוח, לחברות סליקה, לחברות להעברת תשלומים דיגיטליים ולחברות המרת מט"ח. 

מעקב אחר פעילות באפליקציות תשלומים

אחת המטרות של רשות המסים היא, בין היתר, לקבל מידע שוטף מאפליקציות התשלומים, בהם ביט, פיי ופייבוקס כדי לבחון את הפעילות של עוסקים זעירים (בהם קוסמטיקאיות, מדריכי כושר ועוד) ואת ההצהרות שלהם לרשות אל מול ההעברות הכספיות אליהם. נכון להיום הרשות עיוורת בנוגע להרבה מאוד העברות כספיות שמתבצעות באפליקציות התשלומים, והיא משתמשת באמצעי אכיפה שונים כדי לנסות להאיר את האזורים הפחות חשופים הללו. 

מדובר ביוזמת חקיקה שנויה במחלוקת, אשר עוררה סערה בקרב הגופים הפיננסיים בישראל ונתקלה בהתנגדות עזה מצד חברי ועדת החוקה לאורך השנים, לשכת רואי החשבון, לשכת עורכי הדין וגורמים נוספים במשק. בין היתר טוענים המתנגדים לפגיעה לא מידתית בפרטיות של בעלי חשבונות הבנק, אשר אין כל חשד לגביהם כי ביצעו עבירות מס. 

כבר ב־2016 ביקשה רשות המסים לקדם חקיקה שתחייב את הגופים הפיננסיים להעביר מידע על חשבונות עסקיים שמנוהלים אצלם, ובהמשך בחוק ההסדרים לשנת 2021־2022 היא כללה דרישה רחבה יותר לקבל מידע על כל חשבון, של כל אדם, גם פרטי.

הופכים את כולם למעלימי מס פוטנציאלים

מאז פיצול החקיקה מחוק ההסדרים לשנים 2024-2023 למסלול חקיקה רגיל, ההצעה לא קודמה, ואף נבלמה על ידי ועדת חוק חוקה ומשפט שוב. בדיון שהתקיים באפריל אשתקד בוועדה, בראשות ח"כ שמחה רוטמן, מתחו חברי הוועדה ביקורת על החקיקה והביעו חשש בנוגע לפגיעה לא מידתית בפרטיות של האזרחים. 

כעת מנסים האוצר ורשות המסים להחזיר את החקיקה בדרך העקיפה בצמוד לתקציב, כאשר בין היתר צוין בטיוטת המחליטים לתקציב 2024 כי צפוי גידול בסך של כ-250 מיליון שקל בהכנסות המדינה החל משנת 2025 ואילך באם ההצעה תעבור.

לדברי מומחה המס עו"ד איתי ברכה, "מדובר בפגיעה חמורה בפרטיות שאין לה כל הצדקה. פגיעה בפרטיות ובחיסיון הבנקאי משמעותה פגיעה בזכויות אדם בסיסיות ועל מנת להצדיק פגיעה שכזו יש להוכיח צורך קונקרטי וממשי.

● התקציב והמצב הביטחוני: הסיבות לכך שהדולר מזנק מול השקל
● "נושאת מטוסים": בשוק ההון מזהים הזדמנויות בתחום מפתיע במיוחד

חקיקה זו מעמידה למעשה את כלל תושבי מדינת ישראל כמעלימי מס פוטנציאליים ואינה מוצדקת. האמירה של רשות המיסים כי 'למי שאינו מעלים מס אין ממה לפחד ממעבר המידע' היא אמירה המתעלמת מהמציאות ותוביל לקיום דיונים רבים ומיותרים ברשות המיסים, להוצאת שומות וגביית מס שאינו אמת".

נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, רו"ח חן שרייבר טוען, כי "מדובר בניסיון נוסף של היד הארוכה של האוצר לפגוע באמינות של 95% מהציבור. חבל שמתייחסים לכלל ציבור העסקים בישראל כמי שרוצים להונות, ואת המדינה ואת הבנקים לזרוע של רשות המסים. מדובר בפגיעה חסרת תקדים באמון הצבור על ידי שלטונות המדינה. שוב מחפשים את הדרך הקלה להשיג כספים במקום להילחם בהון השחור באמת ששם נמצאים המיליארדים. שר האוצר סמוטריץ צריך להפסיק לחפש דרכים קלות ודרקונית המפחידות את הציבור בכדי להביא הכסף ולמצוא דרכים אחרות בשביל להילחם בכספי הפשיעה". 

עו"ד עמית גוטליב, מומחה במיסוי ושותף במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות' מוסיף כי "זהו ניסיון נוסף של רשות המסים להפוך ל'אח הגדול'. ההצעה הזו מבקשת למעשה להפוך את כל תושבי ישראל לחשודים תמידית או בעלי פוטנציאל להעלמת מס. עם כל הכבוד למאבק הצודק בהון השחור לא כל האמצעים כשרים. וכאן מדובר בסמכות רחבה הנוגדת את זכותו של אדם לפרטיות, ומשולה לכך שהמשטרה תבצע חיפוש בביתו של אדם ללא צו או חשד".