משרד האוצר פרסם את המלצותיו למספר רפורמות מרחיקות לכת בתקציב המדינה לשנת 2024 הנוגע לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בישראל, ובו גם קיצוץ רוחבי של פעילות המדענים הראשיים במשרדי הממשלה.
הבעיה העיקרית עם המהלך היא לא בהכרח פירוק הפונקציות, שבעבר אוישו על ידי מדענים ובשנים האחרונות יותר ויותר בידי מקורבים ואף זכו לביקורת על תפוקה נמוכה, אלא שהאוצר לא הגדיר אלטרנטיבה מתוקצבת.
● רשות המסים מחזירה לשולחן מהלך שנוי במחלוקת: מעקב אחר חשבונות הבנק שלכם
● פרשנות | המדינה מקווה להרוויח מיליארדים מביטול הטבות המס לבעלי יותר מדירה אחת. האם זה יעבוד?
הקיצוץ המדובר הוא של 236 מיליון שקל בתקציבי המדענים הראשיים בתשעה משרדי ממשלה, לאורך ארבע שנים, עד שנת 2027, ובמסגרתו יקוצצו גם 83 תקנים. כמחצית מהתקציב, 120 מיליון שקל, יקוצצו מתקציב המדען הראשי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, המתקצב מחקרים אקדמאיים.
משרדים נוספים שצפויים לספוג את הקיצוץ הם משרד החקלאות, המשרד לאיכות הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות, משרד החינוך, משרד התחבורה, המשרד לביטחון לאומי, משרד הבריאות ומשרד הרווחה.
החלופה שמציע משרד האוצר: קרן עצמאית
במקביל, פירט האוצר בהצעה מספר הצעות החדשות להשקעה בהייטק ובמדע, אותו מתקצב האוצר ב-1.2 מיליארד שקל, אך ההצעה איננה כוללת פירוט לגבי מקור התקציב.
בין היתר, במשרד האוצר מקווים להקים קרן מחקר יישומית שתחליף את תקציבי המחקר במשרדי הממשלה השונים, ותפעל ביעילות רבה יותר וללא משוא פנים: לעומת המצב היום, בו המדענים הראשיים במשרדים נוטים להעדיף יחידות סמך הקשורות בהן בהחלטת מימון המחקרים, לעבוד בנפרד ממדענים ראשיים במשרדים אחרים ועם היקף תקציב לא קבוע.
הפיתרון של משרד האוצר הוא להקים קרן מחקר יישומי קבוע במודל של הקרן הלאומית למדע, שלא תוכפף למשרדים ממשלתיים על מנת לשמור על עצמאות פוליטית והתקציבית. לפי ההצעה ישבו בוועד המנהל שלה מדענים ראשיים של משרדים, אך ההחלטות יתקבלו במשותף עם בכירים בתעשייה ובאקדמיה שיצטרפו לצוותים.
היקף התקציב של הקרן עוד לא נקבע, ובמשרד האוצר שוקלים להעמידו בהתאם לקיצוצים שייאושרו בתקציבי המדענים הראשיים במשרדים השונים. לדוגמא, אם מלוא הקיצוץ שיושג יעמוד על 236 מיליון שקל בדומה להצעה המקורית, גודל הקרן ייגזר בהתאם. אולם הדבר לא מתואר בהצעת התקציב שתוגש מחר (ה') על שולחן הממשלה. במשרד האוצר סבורים שיש אפשרות להתייעל גם בתחום זה, ולכן מעריכים כי היקף הקרן ינוע בין 100 ל-200 מיליון שקל לכל היותר.
שובה של קרן יוזמה
הצעה נוספת שהוגשה על ידי משרד האוצר לתקציב 2024 היא הקמת קרן שתתמוך בגופים מוסדיים ישראלים להשקעה בקרנות הון סיכון ישראליות - המהוות כיום את מנוע הזרמת הכספים המרכזי להייטק הישראלי, לצד קרנות ההון סיכון הזרות. היקף הקרן לא צוין בהצעה, אך הוא מוערך בכ-850 מיליון שקל לשנתיים. לפי ההצעה, תשקיע הממשלה 30 סנט על כל דולר ממוסד פרטי, כך שרף ההשקעות העליון שעשוי להכנס להייטק הישראלי, בצירוף ההון המוסדי, עשוי לעמוד על 3.7 מיליארד שקל, או כמיליארד דולר.
אם תאושר ההצעה, היא תחזיר לחיים את "קרן יוזמה" שהוקמה בשנות התשעים על ידי המדען הראשי דאז יגאל ארליך, שעודדה גופים מוסדיים להשקיע בקרנות הון סיכון ישראליות והיה אחראי על הקמת הקרנות החלוצות של תעשיית ההייטק הישראלית - בהן JVP, ג'מיני וג'נסיס, חלקן כבר אינן פעילות.
היוזמה פעלה במודל של מינוף ממשלתי וצברה הצלחה: היא אפשרה בסופו של דבר לגופים המוסדיים לרכוש את אחזקות הממשלה ולהנות מרווח על השקעותיהם. הקרן החדשה שתקום, אם תאושר, תאפשר למדינה להרוויח עד 4% תשואה מכל השקעה, כאשר כל נתון גבוה מזה יוסט לקופת המוסדיים המשקיעים.
הצעה זו סותמת את הגולל על תכנית התמריצים הקודמת שפרסם האוצר כדי לעודד את המוסדיים - חברות הביטוח וקופות הגמל - להשקיע בהייטק, ועיקרה כלל שיפוי על הפסדים בהשקעה ישירה בחברות הייטק. במסגרת התכנית השקיעו חברות ביטוח רבות ישירות בחדי קרן ששוויין ירד בחדות במהלך השנים 2022-2023. המסלול פג בשנה שעברה ולא הוארך, למרות שעבור משרד האוצר מדובר בפתרון קל יותר: הוא איננו דורש להוציא כסף מזומן מקופת האוצר אלא במקרה של צבירת הפסדים ולאחר מספר שנים מרגע ההשקעה.
השקעה ב"טכנולוגיה עמוקה" - תחום פחות פופולרי בקרב משקיעים פרטיים
תכנית נוספת שמציע האוצר כוללת הסטת חלק מהתקציבים ברשות החדשנות לקרן שתתמקד בהשקעה בחברות בתחום הטכנולוגיה העמוקה, תחום שדורש משאבים רבים וזוכה לפחות השקעות מצדם של המשקיעים הפרטיים, בקטגוריות כגון ביוטק, מכשור רפואי, פארמה, אנרגיה, חקלאות, קוואנטום, שבבים, חומרים מתקדמים, טכנולוגיות בנייה, מיכון ורובוטיקה. יחד עם זאת, הצעת המחליטים לא כללה סכום אותו ניתן לגזור מתקציב המדינה עבור הקרן.
כמו כן מוצע בתכנית להפעיל גם בשנת 2024 את הערוץ המהיר לתמיכה בחברות צעירות בעלות יתרת מזומנים של שישה חודשים ובעלות נכסים משמעותיים שזקוקות לסיוע בשל המלחמה, כך שלפי ההערכה מדובר בדרישה ל-200 מיליון שקל נוספים על אלה שאושרו ב-2023.
מאחר והצעות האוצר לא ככלו מקור תקציבי, לא ברור כרגע אם מדובר בהסטות תקציבים קיימים מרשות החדשות לקרנות החדשות או בתוספת תקציבית על הקיים. כזכור, משרד האוצר קיצץ 100 מיליון שקל מתקציב רשות החדשנות לשנה זו. אם כל ההצעות המדוברות מגיעות בנוסף לפעילות הקיימת, הרי שמדובר בתוספת של מאות מיליוני שקלים ואולי אף של מיליארד ויותר להייטק הישראלי. ככל הנראה רק בליל חמישי יוכלו בכירי ענף ההייטק להבין עד כמה רצינית הממשלה בכוונתה לתמוך בענף המכניס ביותר לישראל, בשעתו הקשה ביותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
