מנכ"ל קבוצת חיפה: "משבר האקלים משפיע על כל היבט בחיינו, במיוחד על החקלאות"

"אני רוצה לפתוח את השולחן העגול בכמה מילים על 7 באוקטובר", כך אמר מוטי לוין, מנכ"ל קבוצת חיפה, בפתח כנס "חדשנות בצמיחה" של גלובס. "ליבנו עם הלוחמים בשטח, תנחומינו לאנשים שנפלו בקרב ובאירועים. אנחנו עם הפצועים ובעיקר עם החטופים, שאנחנו מייחלים שיחזרו אלינו במהרה. "העולם משתנה לנגד עינינו, ולא לטובה", אמר לוין. "נתוני האו"ם לשנת 2050, עוד בתקופת חיינו וחיי ילדינו, ממש מעבר לפינה, מראים שאנחנו הולכים לחיות בעולם שיש בו 40% יותר בני אדם, צריכת המזון תגדל ב־70% ולעומת זאת הזמינות של אדמה הראויה לעיבוד תקטן ב־13%".

● מנכ"ל קבוצת חיפה: "מחויבים, במיוחד בעת הזו, לפתרונות יעילים לחקלאים"
● "עם כל הכבוד לגיימינג צריך עוד כסף לתעשיית האגרוטק, אחרת יהיה מאוחר מדי"
● "אירועי הקיצון מתרבים וענף החקלאות הוא אחד הרגישים ביותר לשינויי אקלים" 

"חקלאות זה מושג רומנטי", הוסיף לוין. "מה מצטייר יפה יותר מאשר יד מסוקסת שאוחזת ברגבי אדמה חומים. הקשר בין אדם לאדמה הופך להיות משהו שמראים בסרטים, כותבים בספרים, אבל האמת היא שלאורך שנים החקלאות המסורתית שהתפתחה היא בסופו של דבר חקלאות מזהמת. המושג של לדשן את האדמה, שהוא מושג מאוד רומנטי, כשמו כן הוא - מדשנים את האדמה, פחות נוגעים בצמח, פחות מייצרים דיוקים שנוגעים לצמח עצמו - שהוא מה שמעניין אותנו באמת".

"דישון האדמה מחייב שימוש גובר במים"

לדברי לוין, עדיין מרבית החקלאות בעולם היא מסורתית, ולכן כדי לייצר לכאורה אופטימיזציות של השטחים החקלאיים, שופכים דשנים מכל מיני סוגים, מדשנים את האדמה, וזאת בעיה גדולה מאוד, מכיוון שדישון האדמה מחייב אחר כך שימוש גובר במים.

"השילוב בין הרבה מים להרבה דשנים מייצר זיהומים - של קרקע, של מקורות מים - ותהליכי איוד מאוד בעיתיים. הדישון הפך להיות מקור בעיית האוזון השני אחרי התחבורה. כולם מחפשים לייצר יותר בפחות, אבל הדישון העודף הוא לא פחות, ובוודאי לא מייצר תפוקות גדולות יותר", אמר.

"פעמים רבות, מגדלים עוקבים אחרי ההורים שלהם או הסבים שלהם; יש להם נטייה ללכת לאותן מתודות ולכן אנחנו חייבים להפנים את מודל החקלאות המדייקת. זה מודל קיים ומוכר, שהמשמעות שלו היא טיפול בצמח ולא באדמה, בדיוק כמו שאנחנו מגדלים את הילדים שלנו.

"לי יש שלושה ילדים, כל ילד הוא שונה, עם צרכים אחרים, וכל ילד מקבל טיפול שונה. אותו כלל חל גם על הפלפל. אם פלפל גדל בקליפורניה הוא לא גדל באותם תנאים כמו פלפל בישראל או בהולנד. לכן הפתרונות של החקלאות המדייקת, שחיפה היא נושאת הדגל שלה, זה בעצם טיפול פרטני בהתאם לצרכים של הצמח, באשר הוא גדל. החקלאות המדייקת איננה דבר חדש. היא נוצרה בשנות ה-60 בישראל, כאשר שתי חבורת שהוקמו - נטיפים וחיפה - יצרו מודל חדש שנקרא הדשייה. שילוב של דישון באמצעות מערכות השקיה, עם דשנים מסיסים באיכויות גבוהות".

"מובילים תהליכים של כלכלה מעגלית"

ועדיין, לדבריו, "מרבית החקלאות בעולם נשענת על המתודות המסורתיות. החקלאות המדייקת לא תמיד פוגשת את האינטרסים של היצרנים או של הממשלות. ברמת המגדלים חסר הידע וחסרים התמריצים כדי להפוך את החקלאות הקונסרבטיבית שלהם למדייקת.

"על הממשלות לנקוט עמדה מאוד ברורה, ללכת ולתמרץ ולבנות מרכזי הדרכה לעולמות של חדשנות באגריטק. המטרה בסופו של דבר היא לייצר פתרון הוליסטי שיצמצם את השימוש במקורות, תוך יישום פתרונות טכנולוגיים, כפי שקבוצת חיפה נוהגת.

"אני רוצה להציג לכם שקף של תהליך שקבוצת חיפה מובילה בתחום הכלכלה המעגלית. מה שאנחנו רואים זה איך חיפה, ממצב שבו היא קולטת אנרגיה מהשמש, משתמשת באנרגיה הזו לצורך הפעלת מפעל לייצור אמוניה כחולה, פרויקט שאמור להסתיים בעוד שנה מהיום. לאמוניה הכחולה שימושים רבים, גם לתהליכי ייצור של תשומות מסוגים שונים, וגם תעשיית הדשנים נשענת על אמוניה, ובמקביל אפשר גם לאחוז את הפחמן הדו-חמצני שיוצא מתהליך מיצוי האמוניה. זהו גז חשוב ביותר גם לחקלאות, גם למתקני התפלת מי ים, גם לתעשיית המזון והמשקאות וגם לחקלאות ימית, כמו גידול אצות".

"בסופו של דבר", אמר, "יש לנו תהליך שמתחיל בשמש ונגמר בחממה שאליה מזרימים את הפחמן הדו-חמצני כדי לשפר את תהליכי הפוטוסינתזה, והנה דוגמה לכלכלה מעגלית. אני קורא לכל הקולגות שלי בתעשייה ליישם את המודלים האלה. בסופו של דבר אנחנו פה לא רק כדי להשיג רווחים, אנחנו פה בשביל לדאוג שכדור הארץ יהיה מקום שגם הדורות הבאים יוכלו לחיות בו ברווחה כפי שהיה עד היום.

"התפקיד שלנו הוא לייצר מציאות שונה שבה מדינת ישראל הופכת להיות אור לגויים בכל הקשור לביטחון התזונתי. את הדבר הזה אפשר לקיים, יש לנו כל הכלים, וגם הגבולות שלנו יהיו חזקים יותר כשהמגדלים שלנו יחזרו לעבד את האדמה".

*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף קבוצת חיפה