"אירועי הקיצון מתרבים וענף החקלאות הוא אחד הרגישים ביותר לשינויי אקלים"

בפאנל "התחממות גלובלית שינויי אקלים וביטחון תזונתי", שוחחו דורית קולטין, סמנכ"לית רגולציה איכות סביבה וקיימות מקבוצת חיפה; ד"ר חגית שוימר, מנהלת תחום האקלים והבריאות בחטיבת הזנק ברשות החדשנות; ליאור שליו, מנכ"ל סימפליגוד; ניר טרלובסקי, מייסד ושותף בקרן Firstime; וניר סתיו, מנכ"ל השירות המטאורולוגי, אודות מצב החקלאות בישראל. הפאנל התקיים בשיתוף עם קבוצת חיפה, המפתחת "חקלאות מקיימת", שכוללת פיתוח פתרונות הזנה מותאמת לצמחים, שתורמת להגברת הפריון החקלאי ולצמצום הפגיעה הסביבתית.

● מנכ"ל קבוצת חיפה: "מחויבים, במיוחד בעת הזו, לפתרונות יעילים לחקלאים"
● "עם כל הכבוד לגיימינג צריך עוד כסף לתעשיית האגרוטק, אחרת יהיה מאוחר מדי"
● מנכ"ל קבוצת חיפה: "משבר האקלים משפיע על כל היבט בחיינו, במיוחד על החקלאות"

משתתפי הפאנל התייחסו לשאלות בנוגע למצב הנוכחי של התעשייה הירוקה המקומית, בפרט שאלות הנוגעות לנוכחות או היעדר שיתוף פעולה ממשלתי. "מה שבעבר היה מעין שיח על תרחישים עתידיים נהפך לשיח על המצב בהווה", אמר ניר סתיו, מנכ"ל השירות המטאורולוגי הישראלי. "משבר האקלים כאן, והשינוי קורה לנגד עינינו. אנחנו רואים התחממות מאוד מובהקת, בייחוד בחצי הצפוני של כדור הארץ".

בשנים האחרונות הגשמים מתחזקים, וישנו שינוי כללי בתבניות מזג האוויר, שאף יוצר שינוי בדפוס העונות המוכר. אותה עלייה במקרי אירועי הקיצון וההתחממות הכללית פוגעות בתפוקות החקלאיות, מה שעלול להוביל בעתיד לאי-ביטחון תזונתי במונחים גלובליים. סתיו: "ענף החקלאות הוא אחד הענפים הרגישים ביותר לשינויי אקלים. חשוב להבין שהשינוי הוא לא רק שינוי הדרגתי, אלא מה שעוד אנחנו רואים זו בעצם התרבות של אירועי קיצון".

"חקלאות מדייקת", שבפיתוחה עוסקת בין היתר קבוצת חיפה, נוצרה בדיוק למענה על בעיה זו. "החקלאות המדייקת, הכוללת דשניים ייעודיים וטכנולוגיה מתאימה, בעצם מייצרת הזנה לצמח ופתרונות לצמח שנותנים לו בדיוק את מה שהוא צריך", אמרה קולטין.

נוסף על כך, היא ציינה, "קיימת בעיה של קרקעות; יש צמצום בכמות הקרקעות בעולם, ובעזרת החקלאות המדייקת אפשר, על אותה יחידת קרקע, לייצר יותר מזון. זאת ביחד עם שימוש מופחת במים וזיהום מועט יותר של אותן הקרקעות" .

"אדע להסתדר אם הממשלה לא תפריע לי"

שאלת המעורבות הממשלתית היא קריטית. לדברי קולטין, השוואה לתקציבים של מדינות אחרות משקפת תמונת מצב מקומית עגומה בנושא: "מלבד מענקים ותמריצים, אני מוסיפה את נושא הרגולציה במדינה, החל מסטטוטוריקה וכלה בכל מיני גורמים אחרים. פרויקט אקלימי של חברות טק לא צריך לקחת כחמש שנים כמו במצב הנוכחי".

ליאור שליו, מנכ"ל חברת סימפליגוד, שמייצרת חלבון מאצת הספירולינה, הצטרף לאותה קריאה השכמה לממשלה. לדבריו, "לא יכול להיות שבמדינות כמו איחוד האמירויות או ארה"ב, יש סבסוד כמעט מלא לחברות סטארט-אפ שרוצות להקים תשתית ששולטת על כל שרשרת הערך, מהצד החקלאי עד לצד התעשייתי ועד למחקר ופיתוח. הסבסוד בעולם יכול להגיע אפילו עד לרמה של 90%".

לדברי שליו, המיזמים המקומיים לא דורשים את אותה רמת סבסוד. לכל הפחות הם דורשים שהמדינה לא תפריע להם. "אם אני רוצה להקים פרויקט עם קבוצת חיפה, ואני צריך שטח חקלאי למטרה זו, אני צריך שלא יענו מטעם הממשלה שדבר שכזה ייקח חמש שנים. אני צריך שחוץ מחברות מסחריות שמזהות את הפוטנציאל לשיתופי פעולה מסחריים עם הסטארט-אפים, גם הממשלה תפשיל את השרוולים ותבין שהיא צריכה לשים את הפוקוס על האזורים האלה.

"הממשלה צריכה לתמרץ כלכלית לא אותי או חברות שכמוני, אלא את החברות המקומיות, כדי שאלו בתורן ירצו לעבוד איתי. אני מצידי אדע להישאר כאן, אני אדע לבנות את התשתית ולהסתדר, בתנאי שהממשלה לא תפריע לי, ושתשנה את הדיסקט בנוגע להתייחסות שלה לתחום".

עוד לדברי שליו, התעשייה צריכה לשנות את האופן שבו היא מודדת את הרווחים, מבחינה זו שהיא צריכה להכניס לחישובים שלה גם נזקים עתידיים שעלולים לעלות ביוקר, אם נזקים בריאותיים, הנובעים מצריכת מוצרים מתועשים, או נזקים סביבתיים. כאשר מכניסים לחשבון את הסכום העתידי שיוצא כדי להתמודד עם בעיות אלו, הבנת הרווח וחישובו ישתנו, הסביר שליו.

ד"ר חגית שוימר מרשות החדשנות סיפרה על ריבוי בפניות של מיזמים וחברות סטארט-אפ שמחפשות לייצר פתרונות למגוון הבעיות הנוצרות עקב משבר האקלים. לדבריה, "טכנולוגיה חייבת להיות חלק משמעותי מהתמודדות עם משבר האקלים. מה עוד שהמשבר הזה הוא אתגר עולמי".

עוד לדבריה, "גם לאיחוד האירופי וגם לארצות הברית יש תוכניות מאוד גדולות וחדשות כדי לתמוך ולעודד חברות ומיזמים בתחום הזה, וגם מדינת ישראל צריכה לחשוב איך היא מיישרת קו עם כל המעצמות הגדולות בעולם ונדרשת לבעיה הזאת".

מלבד בעיית היעדר תקצוב ממשלתי נאות והסדרה רגולטורית מתאימה, עולה גם שאלת היקף ההשקעות בתחום. גיוס השקעות הון סיכון הוא קשה משמעותית באקלים הכלכלי הנוכחי, לא כל שכן בתחומי האקלים טק, פוד טק וקלין וטק, שבהם פעמים רבות התשואה מגיעה רק מספר שנים קדימה.

ניר טרלובסקי, שותף מייסד בקרן Firstime, התייחס לשוק ההשקעות המקומי, והסביר כי "ישראל הייתה ידועה כל השנים בהשקעות בחברות תוכנה, ובעיית האקלים היא בעיית חומרה. המימון עובר דרך השקעה גדולה בתשתיות, ובנקודה הזאת עולם ההשקעות הישראלי צריך לעבור איזשהו שינוי". לדבריו, ״באופן מסורתי ישנו פחד מחומרה ומפרויקטים שמצריכים השקעה מאוד גבוהה לפני שהם מניבים תשואות". גם טרלובסקי הדגיש את החשיבות של המעורבות הממשלתית ביצירת מינוף כלכלי בתחום.

עם זאת, לדבריו, כבר היום "ישנו עניין גדול גם מבחינת המשקיעים וגם מבחינת היזמים, ואני חושב שנראה גל גדול של חברות חדשות שיקומו בשנים הקרובות. מתפתחת תעשייה ענקית שהולכת להיות התעשייה הגדולה ביותר בעולם ב-20 השנים הקרובות, וקיימות בישראל הזדמנויות אדירות, לצד הרבה מאוד ידע וחדשנות״.

כך משפיעה המלחמה על החקלאות

המלחמה השפיעה לרעה על כל ענפים רבים בישראל, בהם ענף החקלאות. "המלחמה קטעה בצורה קיצונית הרבה מתהליכי הפיתוח והטמעת חדשנות. מאמצים מופנים לבטחון, וגם לצרכים המיידיים, כמו הקריאה למתנדבים שיחליפו עובדים זרים חסרים", אמרה שוימר. "עם זאת, המלחמה גם יוצרת תנאים שניתן אולי למנף לטובת פתרונות חדשניים. מחסור בכוח אדם למשל, יוצר ביקוש לפתרונות חדשניים של רובוטיקה".

ליאור שליו הוסיף כי ענף החקלאות קיבל מכה קשה מאוד מאז 7 באוקטובר. לדבריו, "עדיין, עוד שנה מהיום הענף הזה יהיה חלק מהתקומה הכל כך משמעותית שתהיה כאן. הבסיס לתקומה המחודשת הזו תהיה החדשנות הישראלית שמבוססת על חברות כמו שלנו, חברות פודטק, אגריטק וביוטק שידעו להפריח מחדש את האזור שנפגע ולהקים מחדש מודל חקלאי טוב יותר, חזק יותר ומשמעותי יותר".

דורית קולטין: "מהרגע הראשון הבנו שיש משבר גדול של החקלאות הישראלית. הענף מבוסס על הרבה עובדים זרים, שעזבו. לא רק באזורי העימות, אלא בכל ישראל. צריכה להיות להיות עצמאות תזונתית, ושהחקלאות תמשיך לתפקד גם בזמן מלחמה. זה התעורר בקורונה והתעורר ביתר שאת עכשיו".

*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף קבוצת חיפה