על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● ה-BBC נאלץ להתנצל שוב, ואיך מסקרים בלבנון את החיסולים
● פרשנות | מדוע דרום אפריקה גוררת את ישראל להאג? טינה, שנאה ומרירות בנות 50 שנה
1"ארה"ב מנסה לגבש לישראל יציאת חירום מהדרך למלחמה"
פרשן הוושינגטון פוסט דייוויד איגנשיוס משרטט לקוראי העיתון את המאמץ הדיפלומטי האמריקאי הנוכחי למנוע מלחמה נרחבת במזרח התיכון, ובאופן ספציפי, למנוע מלחמה בצפון מול חיזבאללה. "פתגם ערבי אומר כי יש לחשוב על הדרך החוצה לפני שאתה נכנס למקום כלשהו", מסביר איגנשיוס, שמאבחן כי לישראל "אין כרגע אסטרטגיית יציאה קוהרנטית מרצועת עזה".
לדבריו, ארה"ב מנסה לסייע לישראל לגבש אחת, באמצעות שיתוף פעולה עם המדינות הערביות המתונות, וקיבוץ הבטחות לשיקום הרצועה תמורת הקמה עתידית של מדינה פלסטינית. "יציאת החירום מסומנת היטב, אך נתניהו מסרב להעניק את ההתחייבות המתבקשת", כותב הפרשן האמריקאי הוותיק. לדבריו, גם האיראנים משחקים "משחק כפול", ו"בסופה של הדרך החשוכה הזו נמצא עימות חזיתי שמתבשל כבר 45 שנה בין איראן המהפכנית ליריביה הגדולים ביותר, ישראל וארה"ב".
מאת דייוויד איגנשיוס. מתוך הושינגטון פוסט. לקריאת הכתבה המלאה.
2באיטליה מודאגים מהשלכות תקיפות החות'ים על הכלכלה המקומית
40% מהסחר האיטלקי עובר דרך הים האדום ומצרי באב-אל-מנדאב, והשיתוק החלקי שנכפה על התחבורה הימית בעורק חשוב זה "מאיים משמעותית על עסקים קטנים ובינוניים" במדינה; כך מדווח הבוקר הקוריירה דלה סרה. "מצב היצוא מנמלים כמו גנואה, טרייסט ונאפולי מידרדר במהירות", ציין העיתון, על רקע המחירים המאמירים של השילוח הימי לאסיה בנתיבים החדשים, עוקפי הים האדום. במקום 400 ספינות ביום, כעת שטות בים האדום 250 ספינות בלבד. לפי מכון היצוא האיטלקי הדבר מהווה איום על הסחר לסין ולאסיה, והוכחה לכך ש"נתיבי סחר הופכים לכלי נשק בניסיון להשיג מטרות פוליטיות".
מאת פדריקו פוביני. מתוך הקוריירה דלה-סרה. לקריאת הכתבה המלאה.
3המלחמה בעזה יוצרת פילוג פנימי בפיליפינים
שלושה חודשים אחרי שהחלה, המלחמה בין ישראל לחמאס בעזה מפלגת את הציבור בפיליפינים, ומשרטטת הבדלים עמוקים בין דעות המיעוט המוסלמי (כ-7% מהאוכלוסייה) לרוב הנוצרי, הרואה בישראל "אדמה מובטחת" ליהודים בשל אמונה דתית עזה; כך מדווח הבוקר הסאות' צ'יינה מורנינג פוסט האסיאתי.
בעוד הממשלה במנילה מפגינה מדיניות פרו-ישראלית באו"ם, לפי הדיווח, ורוב הציבור תומך בזכותם של יהודים להתגורר בארץ ישראל, בדרום המדינה המוסלמי ישנן הפגנות תמיכה בפלסטינים. העיתון מדווח כי לפחות 30 אלף פיליפינים עובדים בישראל, בעיקר בתחום הטיפול, וכי הם "תומכים במאות אלפי פיליפינים" מבחינה כספית אך לעומתם יש מספר גבוה יותר של פיליפינים העובדים במדינות ערביות ומוסלמיות, "מהן הם שואבים עמדות יותר פרו-פלסטיניות", לפי מומחה שהתראיין לעיתון. אחת מקורבנות הטבח של חמאס ב-7 באוקטובר היתה אנג'לין אגירה, עובדת מהפיליפינים, שנרצחה בכפר עזה, מצוין בדיווח, וארבעה פיליפינים נוספים נרצחו במתקפת הטרור.
מאת ראיסה רובלס. מתוך ה-SCMP. לקריאת הכתבה המלאה.
4ברלין תדרוש מאמנים לחתום על הצהרה נגד אנטישמיות אם יקבלו מימון מהעיר
הרוחות בסצינת התרבות הברלינאית סוערות בימים האחרונים, מדווח העיתון הברלינאי המקומי TAZ, בשל צעד של הסנאט המקומי המחייב כל אמן שיקבל מימון מהעיר (שמממנת אמנות ותרבות ביד נדיבה), לחתום על הצהרה נגד אנטישמיות. הבעייתיות עם הצעד, מסביר העיתון, היא העובדה שהסנאט בחר את הגדרת האנטישמיות של כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה (IHRA), שקובעת בין היתר כי גם התנגדות לקיום מדינת ישראל, בין היתר, היא אנטישמית. עצומה של אלפי אנשי תרבות בברלין מבקרת את היוזמה, שמאחוריה עומד הסנאטור לענייני תרבות ג'ו צ'יאלו, ושנכנסה לתקוף כבר ב-21 בדצמבר, ומגדירה אותה כצנזורה שתפגע בחופש האמנות.
מאת אוטה שליירמאכר. מתוך TAZ. לקריאת הכתבה המלאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.