המתקפה הלילית: משפט אחד שהושמט מהודעת הבית הלבן מגלה מה באמת רוצה ארה״ב

יותר משלושה חודשים אחרי שישראל הכריזה מלחמה על חמאס בעזה, בעקבות התקפות הטרור של ה-7 באוקטובר, העימות האזורי שלנו הפך הלילה לקונפליקט גלובלי. מטוסי קרב אמריקאיים ובריטיים, וטילי שיוט ששוגרו מספינות קרב ומצוללות, פגעו בשורת יעדים של המורדים החות'ים בתימן, אחרי שבועות של אזהרות ושורת תקיפות בלתי-פוסקת של אוניות סוחר בים האדום.

● ״מחיר כבד״: החות'ים מאיימים להגיב על המתקפה נגדם. כך היא התבצעה 
● נסראללה מעדיף לשגר לישראל כלי טיס ולא טילים, וזו הסיבה 

החות'ים, ששבים ומצהירים כי הם פועלים "רק נגד ישראל" ומתוך סולידריות עם הפלסטינים בעזה, ידעו שהתקיפה תגיע. הם עשו הכל כדי לגרור את ארה"ב לעימות מזוין, כולל תקיפה ישירה של ספינות מלחמה בריטיות ואמריקאיות בימים האחרונים ורטוריקה לוחמנית שמבטיחה, גם כעת, "תגובה כואבת".

במצב העניינים הגלובלי הנוכחי, שבו ה"פאקס אמריקנה" עומד בפני איום קיומי, נראה כי לכל סכסוך מקומי יש את הפוטנציאל להפוך למלחמה מזוינת בין הצירים המתגבשים. אמש הפוטנציאל הזה התממש.

ארה"ב עושה הכל כדי להימנע מהסלמה בינלאומית של המלחמה בעזה

רוסיה, איראן וסין משתפות פעולה במלחמה נגד אוקראינה הפרו-מערבית. מוסקבה מקבלת בברכה משלחת חמאס ושוברת לכיוון הפלסטינים אחרי שנים של איזון יחסי. כך גם סין. רחפנים איראנים פוגעים במטרות מצפון ישראל דרך קייב ובסיסים של הצבא האמריקאי בעיראק - ועד לספינות בים האדום. טילים "מייד אין איראן" מופצים לארגוני החסות של טהרן ברחבי המזרח התיכון כדי לפגוע במטרות מערביות. שורה של מדינות מנצלות את המלחמה של ישראל בחמאס, כדי לנסות ולפגוע דרכה גם בארה"ב ובברית המדינות המערביות, שלא ברור לחלוטין מי היא, ומה היא מוכנה לעשות.

נראה שארה"ב עושה הכל דווקא כדי להימנע מהסלמה בינלאומית של המלחמה בעזה. את ההתקפות הלילה, שנעשו אחרי דיווחים כי החות'ים כבר פינו בסיסים והעבירו ציוד רב למקומות מוגנים, עשו בפועל שתי מדינות בלבד - ארה"ב ובריטניה. אמנם ההצטרפות הסמלית של אוסטרליה, הולנד, קנדה ובמיוחד בחריין ראויה לציון, אבל לא הרבה יותר מכך.

בפועל, ארה"ב אף טרחה להבהיר כי הפעולה לא נעשתה במסגרת הקואליציה הבינלאומית שהיא ניסתה לבנות בשבועות האחרונים - מבצע "שומר השגשוג" - שבו חברות כ-20 מדינות, אך רק תריסר מהן הודיעו על כך פומבית. היא הגיבה בכוח, אך גם הבהירה כי תפסיק את השימוש בו אם ייפסקו ההתקפות החות'יות.

סימן נוסף לרצון האמריקאי להימנע מהסלמה אזורית טמון בהודעה שפירסם הבית הלבן מיד אחרי ההתקפה, שבה מנמק הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן את הסיבות לה. בעוד בהודעות פיקוד המרכז האמריקאי החות'ים מוזכרים באופן קבוע כ"נתמכים על ידי איראן" (Iranian-Backed Houthis), הניסוח הזה הושמט כליל מהודעת הבית הלבן. למעשה, שמה של איראן - המדינה שבוחשת מאחורי הקלעים מתימן ועד לעיראק - לא מופיע בהודעה האמריקאית. ביידן מכנה אותם פשוט "חות'ים".

אבל מול הרצון האמריקאי להרגיע את השטח, נראה כי הצד השני רק רוצה להדליק אותו. העובדה כי אין מדינות רבות שהצטרפו להגן על נתיבי השיט, או למבצע הצבאי הנוכחי, מראה כי ארה"ב בודדה יחסית. אפילו אירופה, שתלויה בנתיב סחר זה ל-30%-40% מהסחר שלה עם אסיה, לא התנדבה להילחם עליו. צרפת אף הבהירה אתמול כי אינה חברה בשום קואליציה, וכי היא מלווה רק ספינות "בעלות אינטרס צרפתי" דרך מצרי באב אל מנדאב.

אי אפשר להשוות את החזית הנוכחית לקואליציה הגדולה שהתרקמה נגד דאעש, או אפילו לקואליציה הקטנה שהפציצה את כוחות קדאפי בלוב לפני יותר מעשור. הצד היריב, זה שמעוניין ליצור סדר עולמי חדש, רוצה להראות זאת. באמצעות המשך ההתקפות, המשך הצגת ארה"ב כמעצמה כמעט-יחידה במערכה, הדבר אולי יושג. החלשת מעמדה העולמי על ידי שחיקה של תדמיתה הבינלאומית ושל ההרתעה הצבאית אליה היא מסוגלת נמצאת על הפרק. קצת כמו בימי המלחמה הקרה, כל עימות הופך כעת למלחמת פרוקסי בין הצירים היריבים. הלילה נולדה למעשה חזית חדשה, בתימן.