מאז שהתנתקה מרצועת עזה לפני 20 שנה כמעט, שלטה ישראל בכל גבולות המובלעת למעט אחד. כעת רוצה ישראל להשתלט גם על הגבול הדרומי, עם מצרים.
מנהיגים ישראלים, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמרו שישראל חייבת שתהיה לה שליטה באזור הגבול, המכונה בעגה הצה"לית ציר פילדלפי, כדי לחסום את חמאס מהברחת כלי נשק אל תוך הרצועה. מדובר בחלק מהאסטרטגיה הישראלית להביס את ארגון הטרור ולמנוע חזרה על מתקפת 7 באוקטובר, שבה נרצחו יותר מ-1,200 ישראלים, רובם אזרחים.
● סין קוראת לשיחות שלום, והמלחמה גרמה לצניחה בטיסות הפנים בארה"ב
● "ציפורים זועמות": התשובה של ישראל לטרור הרחפנים ועוד כמה כלי נשק חדשים
"ציר פילדלפי חייב להיות בידינו וחייב להיות סגור", אמר נתניהו במסיבת עיתונאים לפני כשבועיים, "כל הסדר אחר לא יבטיח את הפירוז שאנו רוצים וחייבים להבטיח".
ישראל הודיעה למצרים שבכוונתה להורות על מבצע צבאי לאורך הצד העזתי של גבול רפיח, כך אומרים בכירים ישראליים ומצריים. המבצע כנראה יצריך הסרת פקידים פלסטינים מנקודת מפתח במעבר הגבול, והצבת כוחות ישראליים לאורך רצועת קרקע מהקצה הדרום-מזרחי של רצועת עזה, הגובל בישראל ובמצרים, לכיוון הים התיכון, כ-15 ק"מ צפון-מערבה משם, אמרו הבכירים.
סמל לנסיגה של הריבונות הפלסטינית
מבחינת ישראל, השתלטות מחדש על אזור הגבול תהווה מכה אסטרטגית לחמאס. הדבר יאפשר לישראל לסתום את מנהרות חמאס באזור, להגביל את הזרמת הנשק, למנוע מהמחבלים להימלט מרצועת עזה ולהסיר כל שליטה שיש לארגון על מעבר הגבול.
מבחינת הפלסטינים, שליטה ישראלית בציר תהיה סמל לנסיגה של הריבונות הפלסטינית, ויכולה גם לפתוח פתח לשליטה ישראלית בגבול לאחר המלחמה, ולשנות את הסדר הביטחון שהיה תקף לגבי רצועת עזה במשך שני עשורים כמעט.
"אין סיכוי שנרשה שמעבר הגבול הזה יפעל כפי שפעל בעבר", אמר מיכאל מילשטיין, לשעבר ראש הזירה הפלסטינית באגף המודיעין של צה"ל. אבל זה "מצב מאוד מאוד מורכב", יותר מאשר בצפון ומרכז עזה, בהם פעלו עד כה כוחות צה"ל, כך אמר.
מצרים חוששת שמבצע ישראלי עלול להפר את תנאי הסכם השלום מ-1979 בין המדינות, המטיל מגבלות על כמות החיילים שמותר לכל אחת מהן להחזיק בסמוך לגבול. בנוסף, מבצע צבאי ישראלי עלול לפגוע בטעות בתשתיות מצריות הנמצאות בשטח מצרים. פקידים ישראלים אומרים שהם פועלים להפיג חששות אלה על ידי תיאום התוכניות לתמרון קרקעי באיזור עם מצרים.
בימים האחרונים דחתה מצרים הצעה ישראלית שכללה הצבה של אנשי ביטחון מצרים בגבול, שיערכו סיורים משותפים עם חיילים ישראלים, באמירה שהדבר יפר את הריבונות המצרית. מצרים אמרה לישראל שהיא מחזקת את המכשול הפיזי בצד שלה של הגבול, ובונה עוד מגדלי תצפית ומצלמות אבטחה, אבל לא תשתף את פיד מצלמות האבטחה עם ישראל, אמרו בכירים מצריים.
הדרג המדיני בישראל לא נתן אור ירוק סופי למבצע לאורך הגבול, והתזמון של כל פעולה כזו יהיה תלוי בדיונים מול ממשלת מצרים, המנסה במקביל לתווך הסכם חדש להחזרת החטופים הישראלים המוחזקים בידי חמאס בתמורה לשחרור אסירים פלסטינים והפסקת הלחימה בעזה.
התקפה צבאית באזור תהיה מורכבת, בגלל נוכחות של יותר ממיליון אזרחים פלסטינים שנמלטו לאיזור מצפון ומרכז הרצועה; רובם מצטופפים ברפיח סמוך לגבול, או בשטחי אוהלים לאורכו.
אפילו מבצע צבאי מוגבל להשתלטות על רצועת קרקע ברוחב כמה מאות מטרים יצריך מצה"ל לעבור בתוך העיר רפיח, הפרושה משני צידי הגבול, וכן באזורים שבהם התקבצו פלסטינים במחנות אוהלים. ניתוחים של מומחי ביטחון מראים שמבצע כזה עלול להעמיק את המשבר ההומניטרי.
יותר מ-23 אלף פלסטינים נהרגו מאז תחילת המלחמה, על פי רשויות הבריאות העזתיות בשליטת חמאס - רובם נשים וילדים. בנתונים אין הבחנה בין מחבלים לאזרחים.
בתגובה לשאלות לגבי תוכניות על מבצע צבאי ברפיח, דו"צ אמר שצה"ל "יכה בחמאס בכל מקום שצריך", אבל סירב להגיב מעבר לכך על תכנון מבצעי. קצינים בצה"ל אמרו שיימנעו ככל הניתן מפינוי אזרחים גדול, כמו זה שנעשה בצפון רצועת עזה.
ב-2005 ישראל ויתרה על השליטה במעבר הגבול ברפיח
למרות פינוי החיילים והאזרחים הישראלים מעזה ב-2005, ישראל שמרה על השליטה במרחב האווירי של עזה, במים הטריטוריאליים שלה וברוב מעברי הגבול - למעט המעבר ברפיח. ישראל ויתרה על השליטה במעבר הגבול הזה לטובת מצרים, הרשות הפלסטינית ומשלחת פיקוח מטעם האיחוד האירופי. המפקחים האירופים עזבו כשחמאס השתלט על רצועת עזה ב-2007, אם כי לישראל נותרה מידה של השפעה על מה שמתרחש במעבר הגבול, בגלל היחסים שלה עם מצרים.
מאז ההתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר, מילאה ישראל תפקיד גדול יותר בסינון כניסת האנשים והסחורות דרך מעבר רפיח, כולל אישור התכולה של משאיות הסיוע ההומניטרי הנכנסות לעזה. אבל פקידים ישראלים אומרים שהם רוצים פיקוח הדוק יותר. הם אומרים שמצרים לא הגבילה מספיק את יכולת ארגון הטרור להעביר אנשים וכמות כלשהי של כלי נשק מעבר לגבול, על ידי שימוש בנתיבי מבריחים או אפילו דרך מעבר הגבול עצמו.
"ישראל לא רוצה להיות אחראית על עזה בטווח הארוך, אבל השאלה היא איך אתה מבטיח שעזה תישאר מפורזת?" אמר קצין ישראלי בכיר. "זו דילמה אמיתית. הדרך היחידה לשלוט באזור גיאוגרפי היא לשלוט במה שנכנס ומה שיוצא ממנו.
"לפחות בטווח הקצר, בעשורים הקרובים, ישראל צריכה לשלוט בגבולות - בגלל הנושא הביטחוני", אמר הקצין.
מצרים מצידה טוענת שהצבא ושירותי הביטחון שלה שומרים על שליטה הדוקה על אזור הגבול. על ידי שימוש בערוצים ביטחוניים ודיפלומטיים, מצרים מתנגדת לתוכניות הישראליות, מתוך תקווה שישראל תוותר עליהן, אמרו בכירים מצריים.
חלק מהבכירים והמומחים הישראליים אומרים שסיום השליטה הפלסטינית בגבול רפיח הוא חלק חיוני מהחזון של ישראל לעתיד של עזה, שבו ישות פלסטינית לא חמושה עם כוחות מוגבלים תחליף את חמאס ותקבל אחריות על העניינים האזרחיים ברצועה.
לב המתיחות בין ישראל, מצרים והפלסטינים
אחת מהתוכניות הצבאיות שהממשלה שוקלת קוראת לכך שמנהיגי חמולות ושבטים פלסטיניים יקימו רשויות שליטה מקומיות, כך אמרו בכירים ישראליים. פתרון נוסף שהוצע הוא כוח ביטחון אזורי או בינלאומי שייכנס לעזה, אבל שום מדינה לא הודיעה בינתיים שתהיה מוכנה להקצות חיילים לשירות בכוח כזה.
הצעה אמריקאית, שממשלת ישראל מתנגדת לה, קוראת להעברת השליטה לרשות הפלסטינית. תוכנית מצרית קוראת להקמת ממשלה פלסטינית חדשה שתכלול את חמאס, אך זהו פתרון נוסף שישראל אמרה שלא תסכים לקבל.
גבול רפיח נמצא בלב המתיחות בין ישראל, הפלסטינים ומצרים כבר כמה עשרות שנים. ב-2003 ו-2004 הרסה ישראל מאות בתים פלסטיניים לאורך קו הגבול, במבצע שנועד לסיים את פעילות ההברחה והטרור בגבול.
לאחר שישראל יצאה מעזה ב-2005, והשתלטות החמאס שנתיים אחר כך, מנהרות מתחת לגבול עזה-מצרים הפכו לחבל ההצלה הכלכלי של עזה, ומבריחים העבירו בהן כל דבר, ממכוניות וכלי נשק ועד משלוחי מזון מהיר ממצרים. בשנים האחרונות, מבצע צבאי מצרי שנועד למגר את דאע"ש, יחד עם חומה תת-קרקעית שמצרים בנתה מתחת לגבול, הגבילו את השימוש במנהרות אלה, כך אמרו פקידים ישראליים ומצריים. אבל לדברי פקידים ישראליים, מצרים לא מונעת לגמרי הכנסת כלי נשק לעזה, כולל כאלה שלטענת ישראל הגיעו על גבי רכבים דרך מעבר הגבול הרשמי ברפיח.
מומחי ביטחון אומרים שכל נוכחות ממושכת של צה"ל בעזה, כולל לאורך הגבול ברפיח, מסכנת חזרה להתקוממות פלסטינית, כולל פנייה לאלימות.
"האם העזתים יסכימו לכך?" שואלת טהאני מוסטפה, אנליסטית פלסטינית בכירה ב-International Crisis Group. "במיוחד כשמדברים על אוכלוסייה שאיבדה כמעט הכול בנקודה, זו ואין לה עוד מה להפסיד".
קארי קלר-לין השתתפה בהכנת הכתבה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.