המלחמה לא פגעה בהשקעות ההייטק? הדוח האופטימי של העמותה מת"א

אחרי שנה שהחלה עם הניסיון להעביר את החקיקה המשפטית והסתיימה עם מלחמה שכמוה לא הייתה כדוגמתה בישראל, ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל מתל אביב משדר אופטימיות וסובר כי המכה לענף ההייטק המקומי פחות כואבת ממה שנדמה. למעשה, על-פי הארגון שבראשו עומד ראש רשות החדשנות לשעבר אבי חסון, ישראל חזרה לרמת ההשקעות הנורמלית של טרום-הקורונה, אז החלו ההשקעות לנסוק בגלל הריבית האפסית והצרכים הטכנולוגיים שהתלוו לעבודה מרחוק. 

● החידושים המסקרנים שכדאי להכיר: סיקור מיוחד מתערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם
● הטרנד שהפך את מיקרוסופט לחברה המובילה בוול סטריט

על-פי סטארט-אפ ניישן סנטרל (Start-up Nation Central), ארגון ללא כוונת רווח הפועל מכספי תרומות (המרכזית שבהן הוא של פול סינגר, מייסד קרן הגידור אליוט מנג'מנט), היקף הגיוסים של כלל חברות ההייטק הפרטיות לשנה החולפת צפוי לעמוד על קרוב ל-10 מיליארד דולר בסך-הכול. נתון זה דומה בהיקפו לנתון שנרשם בתעשייה ב-2019. כלל הגיוסים לחברות הייטק פרטיות שדווחו עומד על כ-7.9 מיליארד דולר בלבד, אך בעמותה מגלים כי עוד 2 מיליארד דולר שטרם נחשפו ודווחו ייזקפו לטובת שנת 2023, נתון שישם את הנתון של היקף ההשקעות בסטארט-אפים ב-2023 על כ-300 מיליון דולר מעל לנתון שפורסם ב-2019.

שיטת המדידה של סטארט-אפ ניישן סנטרל שונה מזו של פירמות מחקר אחרות, כגון IVC, כיוון שהיא מתייחסת למועד שבו נחתמו הסכמי ההשקעות. IVC, מנגד, מתייחסת למועד ההכרזה הפומבית של הגיוס, אשר עשוי להתקיים גם חודשים רבים לאחר החתימה בפועל והעברת הכספים לקופת החברה.

הנתון לרבעון האחרון, על-פי העמותה, מוערך בכ-2.1 מיליארד דולר, ירידה של 27% ביחס לרבעון המקביל, שכבר נחשב אז לרבעון של תקופת משבר. מספר החברות המגייסות, עם זאת, ירד לשפל של 171 חברות ברבעון, נתון שלא ראה מאז הרבעון השלישי של 2017.

בנוסף, גם סך המימון שגייסו חברות ישראליות בבורסה נותר יציב. 54 חברות ישראליות בבורסות בניו יורק גייסו 1.9 מיליארד דולר ב-2023 - ירידה דרמטית ביחס לנתון השנתי בכל אחד משלוש השנים האחרונות (3.2 מיליארד דולר ב-2022), אך נתון גבוה ביחס להון שגייסו בין השנים 2017-2019.

אינסייט כבר לא המשקיעה הבולטת בישראל

הדוח מסמן את השינויים במפת המשקיעים הבולטים בשנה האחרונה, שהיתה אחת המאתגרות לקרנות הון סיכון: מועדון האנג'לים OurCrowd של ג'ון מדבד הפחית משמעותית את מספר סיבובי ההשקעה שבהם השתתף, מ-84 בשנת 2022 ל-21 בלבד בשנה שעברה; קרן אנטרי קפיטל שייסד אבי אייל הפכה למשקיעה הישראלית הבולטת של 2023, כשעלתה מ-16 השקעות ב-2022 ל-21 השקעות בשנה שעברה.

קרן וויולה של שלמה דוברת ואבי זאבי, שמגייסת כיום את קרן הצמיחה שלה, הפחיתה את מספר השקעותיה מ-47 ל-18 השקעות בכלל הקרנות שלה. פיטנגו ירדה מ-21 ל-20 השקעות, ורטקס נעלמה מצמרת הרשימה של המשקיעות הפעילות, ואת מקומה תפסו Team8 ו-Jibe עם 16 ו-11 השקעות בהתאמה, והקרנות אלף, גלילות, גרוב ו-TLV שהשקיעו ב-9 חברות כל אחת במהלך שנת 2023.

בקרב הקרנות הזרות חלה ירידה דרמטית בהיקף ההשקעות של אינסייט בישראל. הקרן הזרה - שהפכה בשנות הקורונה למשקיעה הזרה הגדולה ביותר בחברות ישראליות והביאה חברות רבות למעמד של חד-קרן - השתתפה בסך-הכול ב-11 סבבי השקעה חדשים ב-2023, זאת לעומת כ-40 בשנה שלפניה. אינסייט יצאה לגיוס של קרן חדשה, כך שהיא האטה את פעילות ההשקעה שלה גם מחוץ לישראל.

בינתיים, טייגר גלובל נעלמה כליל ממפת המשקיעים הבולטים של סטארט-אפ ניישן סנטרל - זאת לאחר שב-2022 השקיעה ב-26 חברות. קרן NFX של גיגי לוי ומשקיעים אמריקאים נוספים ירדה מ-20 השקעות ל-7 בלבד ב-2023, בסמר ירדה מ-16 ל-5 השקעות, ואילו לייטספיד ירדה מ-15 ל-12 השקעות בלבד, אך הנתון הציב אותה במקום השני בטבלת המשקיעים הזרים הפעילים בישאל, לאחר סמסונג נקסט שהשתתפה ב-13 סבבי השקעה.

למרות המלחמה, שיעור ההשתתפות של המשקיעים הישראליים בהשקעות בחברות הישראליות דווקא ירד בשנה שעברה. שיעור סבבי הגיוס ללא משקיעים ישראלים עלה מ-30.2% ל-43.8%, ככל הנראה בשל המצוקה הייחודית של קרנות ישראליות, שמצבן קשה יותר מזה של המשקיעים האמריקאים ביכולתן לגייס הון חדש. נוסף על כך, קרנות רבות העדיפו "לשבת על הגדר" ולא לבצע השקעות חדשות, על-מנת שלא לצאת לגייס קרן נוספת ולהיתקל בתשובה שלילית. הן העדיפו לדחות את הקץ ל-2024, מתוך ציפייה שנתוני המאקרו העולמיים ישתפרו.

"עדיין לא ראינו בישראל את ההשפעה של ירידת השווי בחברות הפרטיות, ה"דאון ראונדס", אומר לגלובס אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל. "אין מנוס, והדבר ככל הנראה יקרה השנה. יש המון כסף בכיסים של הקרנות הישראליות, שביצעו מעט מאוד השקעות בשנה שעברה - הן מפחדות לסיים את הכסף וללכת לגייס קרן המשך, לכן אפשר לומר שהתעשייה המקומית נמצאת לפחות שני רבעונים בפער מהתעשייה המקבילה בארה"ב. וכפי שקרה שם, אני סבור שנראה יותר השקעות בשנה הקרובה, ונהיה עדים לגל של חדשנות בעולמות תוכן שחלקם מתייחסים למלחמה, כמו תחום הטכנולוגיות הצבאיות או שיקום רפואי".

אופטימיות זהירה

בסך-הכול מביעים בסטארט-אפ ניישן סנטרל אופטימיות זהירה: במחקר מצוינת עמידות גבוהה יחסית של השקעות בשלב הסיד - סבב הגיוס הראשון לחברה עם הקמתה - שמצביעה על עניין רב של משקיעים בחברות בתחילת דרכן, למרות שכסף רב הופנה על-ידי אנג'לים ומשקיעים פרטיים לתרומות בזמן המלחמה; יציבות במימון הציבורי של חברות ישראליות נסחרות בחו"ל, "נתון המצביע על אמון מתמשך מצד המשקיעים ועל שוק המסוגל לשרוד גאות ושפל פיננסיים. סקטור טכנולוגיות הבריאות שהכפיל את המימון הציבורי ביחס לשנה שעברה, הוא ציון דרך שמעיד על ההתאוששות של הסקטור והתעניינות המשקיעים"; חיזוק האמון של המשקיעים הזרים בישראל עם ירידת ההשתתפות של המשקיעים המקומיים; וסימנים להתאוששות בפעילות המיזוגים והרכישות ברבעון הרביעי, בין השאר בזכות מכירת שתי חברות סייבר בכמיליארד דולר.

"כדי להמשיך ולמשוך משקיעים עלינו להוכיח רציפות עסקית", אומר חסון, "כי בסוף הסיפור של ישראל הוא הטאלנט שלה: אם נצליח להוכיח שהתעשייה הישראלית ממשיכה לפתח ולייצר, עם עשרות אלפי אנשי מילואים שמשתחררים ועוד אלפים שעולים לישראל מארה"ב וקנדה כדי להשתתף בכוח העבודה המקומי - יש מקום לאופטימיות".

מהצד השני, חסון מזהה גם סכנות: "הממשלה עדיין 'לא באירוע'", הוא מסכם. "היא צריכה לשדר לא רק במילים אלא גם בהקצאת תקציבים שברצונה לסייע לתחום, במיוחד כשמדברים על הפריפריה. האם החוקרים ממכוני המחקר שבפריפריה - מיגל בקריית שמונה, למשל - יוכלו לחזור למעבדות שלהם? ומה יהיה עם החברות שנמצאות בחממות ובמרכזי חדשנות בכנרת, בתל חי, בפקולטה לרפואה בצפת? גם התשתית האקדמית שלנו איננה מספיקה, וכדי להוביל בבינה מלאכותית אי-אפשר להסתפק ב-8200, הפעם זה גם משחק של מעבדות ותקציבי מחקר. לצערי, תקציבי הבינה המלאכותית שהממשלה הקצתה לא מגיעים לאקדמיה".