מעמדה של ישראל הפך לשנוי במחלוקת מאז מתקפת הפתע הרצחנית של מחבלי ארגון הטרור חמאס. כדי להתמודד עם הנושא נקראה גם תעשיית ההייטק לדגל - יזמים ומנהלים פנו לקולגות ברחבי העולם, ומשקיעים פעלו כדי לוודא שהרציפות העסקית תימשך.
בשבוע שעבר התקיימה תערוכת הטכנולוגיה הגדולה ביותר בעולם CES בלאס וגאס, ארה"ב. מעל ל־4,000 חברות מרחבי העולם הגיעו כדי להציג את הטכנולוגיות חדשניות ולמצוא את שיתופי־הפעולה העסקיים הטובים ביותר. מדי שנה מגיעות גם חברות ישראליות, מסטארט־אפים ועד החברות הגדולות.
● החידושים המסקרנים שכדאי להכיר: סיקור מיוחד מתערוכת הטכנולוגיה CES
● פריצות דרך או צעידה במקום? מה אפשר ללמוד מכנס הטכנולוגיה הגדול בעולם
השנה נרשמה התלבטות בחברות האם נכון לצאת לתערוכה. מצד אחד, ברור שתערוכת הטכנולוגיה הגדולה ביותר בעולם יכולה לסייע בעסקים; ומצד שני, ברקע, המלחמה מתנהלת. זה מוביל לשתי מורכבויות: הראשונה - כשמדובר בסטארט־אפ קטן, אין מספיק כוח־אדם בשל גיוס המילואים, כך שטיסה לחו"ל ו"עצירת" העסקים יכולות להיות הרות־גורל. המורכבות השנייה נוגעת לאפשרות שיתרחשו מקרים אנטישמיים, או שבמקום לדבר על עסקים, נושא השיחה יהיה המצב הביטחוני או הפוליטי בישראל.
בסופו של דבר, מכון היצוא, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה ורשות החדשנות הוציאו משלחת של 11 חברות ישראליות שהציגו בדוכן הרשמי של ישראל בתערוכה, לעומת 23 בשנה שעברה. לאורך הכנס לא נרשמו אירועים בולטים במיוחד מול הדוכן. היו כאלה שהביעו אמפתיה עמוקה למה שקורה בישראל, אחרים הפגינו רחמים, והיו גם כאלה שהופתעו והעריכו את העובדה שחברות ישראליות הגיעו למרות המלחמה.
500 פגישות עסקיות
החשש של הישראלים ב־CES לא נבע רק מאירוע קיצוני או צעקות לא נעימות, אלא מכך שהעסקים ייפגעו, ולא יגיעו מספיק מבקרים. החשש הזה לא נולד בחלל ריק: שלושה שבועות אחרי פתיחת המלחמה, בכנס אבטחת מולדת מיליפול בצרפת, אף משלחת רשמית לא הגיעה לדוכן הישראלי.
כדי שדבר כזה לא יקרה שוב, לחברות בכנס נקבעו מראש פגישות עסקיות, כאשר 12 נספחויות כלכליות נרתמו כדי לסייע בנושא. "ייצרנו 500 פגישות עסקיות חדשות עם משקיעים וחברות מכל העולם", מספר עומר פיין, ראש הנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בסן פרנסיסקו. "מדובר בכמות גבוהה יותר משמעותית משנה שעברה".
לימור רוטמן, מנהלת מחלקת חדשנות ואקוסיסטם במכון היצוא, מסבירה את חשיבות ההשתתפות בתערוכה למרות המלחמה. "מלחמות, ובכלל תקופות של משבר, מביאות איתן חוסר ודאות - מה שמעודד יזמים לחשוב מחוץ לקופסה.
"אנחנו עדיין אומת הסטארט־אפ, ולא רצינו לבטל פעילויות. זה מראה את החוסן שלנו, וזה חשוב גם ללוחמים בשטח - כשהם יחזרו הביתה, הם יראו שהכול המשיך כרגיל, ומי שעובד בסטארט־אפים יראה שיש לו מקום עבודה לחזור אליו וימשיך לצמוח".
"תורמים לכלכלה"
למרות מספר הפגישות הגבוה, התגובה הרווחת הייתה התעלמות. רוב החברות, המשלחות ובאי הכנס התעלמו מהמצב המורכב בישראל - בין אם מתוך בורות, ובין אם מכיוון שמדובר בהזדמנות לעשות עסקים, ולא להתעסק בשום דבר אחר.
בין החברות הישראליות, היו כאלה שהבינו כי העולם ימשיך, עם או בלי החדשנות הישראלית. אבנר וילן, מנכ"ל Arti, שפיתחה תוכנה שמשפרת מצגות ושיחות וידאו בעזרת אלמנטים במציאות רבודה, מחדד: "החיים צריכים להמשיך, והחיים בשבילנו זה סטארט־אפ. הביזנס לא מחכה לאף אחד". הוא עצמו שירת במילואים חודשיים, וחלק מעובדיו עדיין מגויסים. "ציונות זה גם ללכת למילואים, וגם לתרום לכלכלה", הוא מסכם.
מצגת משולבת AR של Arti / צילום: יח''צ
חברה נוספת שהציגה בתערוכה היא Nimble Beauty, שפיתחה את הרובוט הביתי הראשון בעולם ששם לק על ציפורניים. החברה משכה תשומת־לב רבה לאורך כל הכנס וזכתה בשני פרסים - קיקסטארטר ופרס החדשנות של CES.
איך זה עובד? מכניסים ארבע אצבעות לתוך המכשיר ולוחצים על כפתור ההפעלה. בינה מלאכותית סורקת את גודל וצורת הציפורניים שלכם. לאחר מכן, זרוע רובוטית עם לק מורחת את הלק בצורה חלקה, חכמה ומדויקת. בתהליך המלא, כשהאצבעות יוצאות מהמכונה, הלק יבש. המכשיר מגיע עם אפליקציה ייעודית, שמדגימה כיצד להשתמש בו.
עומרי מורן, מנכ"ל נימבל ביוטי, התלבט האם בכלל להגיע לתערוכה. "מצד אחד, ראינו מה קורה בשטח, ויש לנו חיילים במילואים. מצד שני, אמרתי לצוותים שאנחנו חייבים להתקדם. הניצחון הגדול ביותר של החמאס יהיה למוטט לנו את הכלכלה. בתמונה הכוללת, העולם ממשיך ומתקדם. נכון, לנו מאוד קשה, אבל חובה להתגבר על זה כדי לבנות עסקים טובים ואיתנים".
רובוט הלק על הציפורניים של נימבל / צילום: יח''צ
חברת Water.io מתמחה באריזות חכמות, כשמוצר הדגל הוא בקבוק מים חכם שמנטר ועוקב אחר השתייה בעזרת אלגוריתם ייחודי, מציג תזכורות לצרכנים, מציע תוכנית הידרציה מותאמת אישית ומייצר אקוסיסטם שלם סביב נושא שתיית המים.
בחברה החליטו להגיע ל־CES בדקה ה־90, כפי שמספרת לגלובס מנהלת הפיתוח העסקי, שרי כהן. "נרשמנו לתערוכה שבועיים לפני שנפתחה. כל הצוות שלי מגויס למילואים מ־7 באוקטובר. עם זאת, הצלחנו לגייס את האנשים ואת המשאבים, והיה חשוב לנו להיות בתערוכה, כי הבנו שהמופע חייב להמשיך. אנחנו משיקים את הבקבוק בארה"ב, וראינו שיש המון הזדמנויות ולקוחות שרק בתערוכה נוכל לפגוש".
בקבוקי המים החכמים של water.io / צילום: דני גולן
התפקיד של המדינה
מארגני CES היו מודעים למצב הייחודי שבו נמצאת ישראל, והיו קשובים לבעיות. לדברי קינסי פבריציו, סגנית נשיא בכירה ב־CTA, הארגון האחראי על תערוכת CES, "ברגע שהמתקפה קרתה, פנינו לכל החברות שעובדות איתנו מישראל, אמרנו שאנחנו מבינים שלבוא לתערוכה עשוי להיות מורכב עבורן, ולכן נסייע במה שאפשר. אנחנו רוצים לתמוך בקהילה הישראלית".
פבריציו מספרת כי לא חוותה בכנס אירועים אנטישמיים, ומבהירה כי "ישראל זו מדינה נהדרת שמלאה בחדשנות. אנחנו עובדים עם גורמים שונים, שעוזרים לנו לעודד חברות נוספות להגיע".
"אני לא חושב שהפגנות אנטישמיות יגרמו לחברות גדולות לקבל החלטות עסקיות נגד סטארט־אפים ישראלים מבטיחים", אומר לגלובס ישראל בכר, הקונסול הכללי של ישראל בלוס אנג'לס.
לצד זאת, הוא סבור כי המדינה צריכה דווקא עכשיו לעזור יותר לשוק הפרטי לפרוץ קדימה. "2024 צריכה להיות השנה שבה ישראל מקצה תקציבים ייעודיים גדולים יותר לטובת החברות העסקיות הישראליות בזירה הבינלאומית.
"אנחנו שוק מוטה יצוא, ויכולת השרידות הכלכלית של ישראל היא בלהגדיל את נפחי היצוא שלה. כל שקל שהמדינה תשקיע בשיווק בינלאומי ותמיכה בחברות ההייטק - זו לא הוצאה, זה סעיף השקעה שיניב רווחים, גם כלכלית וגם חברתית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
