הדיל האתיופי: רצועת חוף בים האדום תמורת מניות בחברת התעופה

עוד משבר במרחב הים האדום: אתיופיה חתמה על הסכם עם הישות הבדלנית 'סומלילנד', לפיו תתן לה אחזקות ב"אתיופיאן איירליינס" תמורת זכויות שימוש בנמל בשטחה • סומליה: "צעד תוקפני"

נמל ברברה, סומלילנד (פורמלית חלק מסומליה) / צילום: ap, Malak Harb
נמל ברברה, סומלילנד (פורמלית חלק מסומליה) / צילום: ap, Malak Harb

מרחב הים האדום הפך בחודשים האחרונים לסיפור שמרתק את העולם כולו, בעקבות השיבושים שגרמו המורדים החות'ים לתנועה בנתיב שבו עוברים כ־12% מהסחר העולמי. ההשלכות הביאו למודעות גוברת לגבי חשיבות חופש השיט לכלכלה העולמית, אך יש כאלו שמודעות לכך בעל כורחן. אלו הן המדינות ללא מוצא לים, כשאחת הגדולות שבהן היא אתיופיה. אולם, לאחרונה התקרבה ממשלתו של אבי אחמד להסכם חסר תקדים עם 'סומלילנד', שיאפשר לה גישה קבועה למפרץ עדן.

ההודעה הסינית שתדלקה קרב יצרי בין הנמלים הישראליים 
עם 38 אלף חיילים: התשובה האיראנית לקואליציה נגד החות'ים 

סומלילנד היא ישות בדלנית ששוכנת בצפון סומליה - מדינה אשר קרוב ל־70% מאוכלוסייתה נמצאים מתחת לקו העוני (שכר של פחות מ־2.15 דולר ליום). סומלילנד הייתה בעבר מדינת חסות בריטית. היא הכריזה באופן חד־צדדי על עצמאות מסומליה ב־1991, ובמשך שלושה עשורים היא מתקיימת ללא הכרה רשמית מהקהילה הבינלאומית.

חוסר היכולת של סומליה להתמודד איתה, הוביל לכך שלאורך שנים היא יצרה מדינה בתוך מדינה עם מערכת פוליטית נפרדת ואף עם מערכת מוניטרית ומטבע שונה לחלוטין. המצב של סומליה כה חמור עד כדי מצב שבו במהלך 2022 מתו 1,049 ילדים בבתי חולים בשל השפעות של רעב. העוני החמור גורם לצעירים ליפול "כפרי בשל" בידי שלוחת אל־קאעידה "אל־שבאב" ששולטת דה־פקטו בשטחים נרחבים בדרום המדינה.

 

החודש הנוכחי היווה מועד היסטורי עבור סומלילנד, שהצליחה להגיע למזכר הבנות חסר תקדים מבחינתה עם אתיופיה, ולפיו היא מוכנה להחכיר לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור נמל ברברה שבמפרץ עדן - למשך 50 שנה.

אין מדובר רק בגישה לים עבור מסחר, אלא גם בהפעלת חיל הים של אתיופיה בנמל. מיקום אסטרטגי מאוד סמוך למיצרי באב אל־מנדב, שער הכניסה הדרומי לים האדום.

נשיא סומלילנד, מוסה ביהי עבדי, דאג כי בהסכם יופיע סעיף שקובע כי בשלב מסויים, אתיופיה תכיר במדינתו - מה שיהפוך אותה לראשונה שעושה זאת. מעבר לחשיבות המדינית, סומלילנד גם תרוויח כלכלית מכך שבתמורה לגישה הימית שתינתן לאדיס אבבה, היא תקבל אחזקות מסויימות בחברת התעופה אתיופיאן איירליינס.

לא מן הנמנע כי הפתרון הזה נולד לאחר שבסוף דצמבר נכשלה אתיופיה, המדינה השנייה הכי מאוכלסת באפריקה, לשלם 33 מיליון דולר על האג"ח הממשלתיות הבינלאומיות שלה. סוכנויות הדירוג הבכירות מעריכות כי השלכות מלחמת האזרחים שהתחוללה באזור טיגראי עד 2022 ומגפת הקורונה, יקשו על כלכלת המדינה להשתקם בתקופה הקרובה.

"יביא חורבן לכל היבשת"

כצפוי, המהלך הביא לזעם בבירת סומליה, מוגדישו, שלרחובותיה יצאו רבבות מפגינים. הנשיא חסן שייח' מוחמוד השיב את שגרירו מאדיס אבבה, עבדולהאי מוחמד וורפא, ושלח אזהרה: "אנחנו נגן על מדינתנו, זהו צעד תוקפני שפוגע בשלום וביציבות". שר המידע של סומליה, דאוד עווייס, מסר ל"פיננשל טיימס" כי "רק האתיופים יכולים לחזור מהבלאגן שיצרו, שיביא חורבן לכל היבשת".

בד בבד, מפתיע למדי שההסכם גם הביא לסערה פוליטית בבירת סומלילנד, הרגייסה. שר ההגנה, עבדיקאני מוחמוד עטייה, התפטר, תוך שבא בטענות כי "הממשלה הייתה צריכה להתכנס בטרם ההסכם עם אתיופיה". ההתפטרות הזו מפתיעה למדי כי שיתוף הפעולה הביטחוני של סומלילנד עם איחוד האמירויות, שמפעילה בשטחה בסיס צבאי, לא הפריע לו.

פרויקט הדגל האתיופי שדרס את מצרים

אתיופיה הודיעה בהוד והדר בחודש ספטמבר כי השלימה את תהליך מילוי סכר הרנסנס, פרויקט דגל מעורר מחלוקת בנילוס הכחול, שבו השקיעה המדינה כ־4.2 מיליארד דולר.

בייעוד המקורי שלו, הוא היה מיועד לספק 6.4 ג'יגה־וואט אנרגיה הידרואלקטרית, אך בשביל להקטין את התקציב הפחיתו לכ־5.1 ג'יגה־וואט. לצורך ההשוואה, כלל הספק האנרגיות המתחדשות של מדינת ישראל בשנת 2022 עמד על כ־4.8 ג'יגה־וואט.

עד כאן, הכל נשמע נפלא. אולם בדרך ליעד הזה האתיופים דרסו בצורה גסה וחסרת חששות את שתי המדינות ששוכנות במורד הנילוס, סודאן ובמיוחד מצרים. כ־96% מתצרוכת המים במדינתו של עבדל פתאח א־סיסי מגיעה מהנהר הגדול ביותר בעולם. על כן, כל פגיעה בזרימת המים בו תפגע קשות בכלכלה המצרית, שמצבה במילא בכי רע.

נשיא מצרים ואף קודמו בתפקיד מוחמד מורסי הזהירו לאורך 12 שנות הקמת סכר הרנסנס כי מצרים לא תהסס לפעול נגד הקמת הסכר הגדול ביותר באפריקה והשמיני בגודלו בעולם באופן חד־צדדי. אולם דיבורים לחוד ומעשים לחוד, ובדצמבר הודו המצרים כי המו"מ בין הצדדים פשוט הגיע למבוי סתום.

אם מעוניינים להבין מדוע המצרים לא מימשו את איומיהם, אז התשובה העיקרית היא המרחק. אם הם היו מעוניינים לתקוף את הסכר, אז בסיס חיל האוויר המצרי הקרוב ביותר נמצא באסואן - כ־1,500 ק"מ משם. למצרים יש מעט מטוסי קרב בעלי טווח שכזה, וגם אם כן - לא בטוח כי סודאן, ערב הסעודית ואריתריאה יאפשרו לה להשתמש במרחב האווירי שלהן. כך, האתיופים המשיכו בשלהם למרות האיומים, ובדרך זו הם צפויים לנקוט גם בנוגע לסוגיית סומלילנד.

בצל המצב הכלכלי החמור של אתיופיה, מי שצפוי לממן לה את הקמת התשתיות הימיות הנדרשות בסומלילנד הוא מנהיג איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד, שמחזיק ביחסים טובים עם בכירי הרגייסה ועם אבי אחמד כאחד. זהו תרחיש סביר למדי משום שחברתDP (Dubai Ports) היא זו שכבר שדרגה את נמל ברברה, והאמירותים גם סייעו לממשלת אתיופיה בטיפול במשבר בטיגראי.

איחוד האמירויות היא שחקנית זרה אחת שנוטלת חלק ב־11 בסיסים צבאיים זרים שונים ששוכנים לחופי קרן אפריקה. המיקום האסטרטגי מביא לשאיפת מדינות שונות להתמקם באזור ובמיוחד בג'יבוטי הסמוכה, מדינה קטנטנה שנהנית ממיקומה בצד המערבי של באב אל־מנדב.