התקציב עבר, והאוצר יכול לרשום לפחות הצלחה אחת: הוא עמד ביעד ההתכנסות של נגיד בנק ישראל

תקציב המדינה השני לשנת 2024 אושר השבוע בממשלה, במקום התקציב שעבר בשנה שעברה והפך בלתי רלוונטי בעקבות המלחמה. מטרת-העל של פתיחת התקציב הייתה הגדלת הוצאות הביטחון בצד אחד של המשוואה, ומנגד קיצוץ בתוכניות אחרות של הממשלה, כדי לתמוך במאמץ המלחמתי. עד כמה בדיוק הצליחו במשרד האוצר לרסן את התקציב?

● באוצר מעריכים שהמלחמה תיגמר בסוף פברואר. מה יקרה לכלכלה? 
● בן גביר קיבל תוספת של 2 מיליארד שקל ואלה הקיצוצים הגדולים: כך אושר תקציב המדינה 
● "הרשות עושה מניפולציות": עימות סוער על תעריף החשמל בכנסת 

בחישוב פשוט עולה כי 72% מהגדלת ההוצאות בתקציב החדש תגיע מהגדלת הגירעון, ואילו רק 28% מהתוספת תגיע מהתכנסות. מסגרת התקציב העדכנית תעמוד על 582 מיליארד שקל - גידול של 68 מיליארד שקל לעומת התקציב הקודם שאושר. מתוכם, כ-49 מיליארד שקל יועמסו על החוב של ישראל, וכ-19 מיליארד שקל יושגו תוך צעדי התייעלות פיסקאליים של קיצוצים והעלאות מס.

ייאמר לזכות האוצר שלפחות הצליחו, כמעט, להשיג את היעד שהציבו לעצמם ושהציב להם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: המטרה הייתה להגיע להתכנסות של 20 מיליארד שקל ומעלה, והתוצאה שהושגה בסופו של דבר הגיעה כאמור ל-19 מיליארד שקל.

באוצר הופתעו לטובה שברגע האמת, אחרי כל המאבקים והאיומים של השרים להתנגד לתקציב בגלל הקיצוצים בתקציביהם, בסוף אימצה הממשלה את ההמלצה של הדרג המקצועי באוצר והנגיד, ושיעד הגירעון בתוכנית לא השתנה. בתוך חדרי המשא ומתן קיבלו חלק מהשרים והמשרדים הנחות של הרגע האחרון, אבל לכולם נמצא מקור חלופי בתקציב. למשל, מימון התוספת לבריאות הנפש באמצעות הגדלת מס הבריאות.

גירעון של 6.6% תוצר

התקציב נבנה סביב גירעון של 6.6% תוצר. בנובמבר עוד אמר שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', במסיבת עיתונאים: אני נותן לכם התחייבות, ב-2024 לא נפרוץ את 5% גירעון".

סמוטריץ' לא עמד בהתחייבות הזאת. ובכל זאת, אפילו באגף תקציבים רואים במספר שהתקבל לבסוף, 6.6%, תוצאה סבירה בהחלט בהתחשב במצב שנכפה על המדינה מאז 7 באוקטובר. אם מנכים מיעד זה את הוצאות הלחימה החד-פעמיות, מגיעים לסביבת גירעון של 3%.

באוצר חששו בעיקר מהגדלת הגירעון המבני לשנים הבאות, כתוצאה מהוצאות שיקום והתעצמות ביטחונית בעשרות מיליארדי שקלים בשנה למשך השנים הבאות. היה חשוב להם להציג לפחות גזירה אחת משמעותית שתשדר אחריות ויציבות, בפרט כלפי סוכנויות דירוג האשראי ששוקלות בימים אלה את הורדת הקרדיט של ישראל.

הגזירה המשמעותית ביותר שהשיג האוצר היה בהעברת העלאת המע"מ באחוז אחד ל-18%. ראש הממשלה, בנימין נתניהו התנגד וביקש להימנע מצעדים לא פופולריים. אבל באוצר לא ויתרו, וגם סמוטריץ' נרתם למטרה. באירוע של המע"מ, שר האוצר הלך עד הסוף עם הדרג המקצועי במשרדו. לא מובן מאליו, בטח שלא אחרי הדם הרע שזרם ביניהם בחודשים האחרונים, במה שהגיע בשיא לקמפיין ממומן של מפלגת הציונות הדתית בראשותו של סמוטריץ' נגד פקידי האוצר.

העלאת המע"מ מספקת עבור האוצר עוגן של תוספת הכנסות שנתית הנאמדת ב-7.2 מיליארד שקל, אבל היא תיכנס לתוקף רק ב-2025. רפורמה אחרת שהוכנסה לתקציב היא הטלת מס נסועה על רכב חשמלי, והיא מיועדת ל-2026. גזירות לשנים עתידיות קל יותר להעביר בממשלה. עד 2026, בפוליטיקה הישראלית, הכול עוד יכול לקרות.

במשא ומתן מול רוב המשרדים, הצליחו באוצר לשמור על הגבולות שהציבו לעצמם. אגף תקציבים שיחק את הטריק המסורתי של תקצוב בחסר בטיוטה, כדי "להתפשר" בסוף על מה שתכננו מראש בטבלאות האגף. המפלה המרכזית לתפיסת האוצר הייתה מול השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר.

בן גביר עשה את מה שהצליח עבורו גם בסיבוב הקודם. ממש כמו בשנה שעברה, איים השר לשבור את הכלים ולערער את יציבות הקואליציה אם לא יקבל למשרדו תוספות של מיליארדים. השר נכנס אל נתניהו ביום שני בצהריים, והשמיע צעקות שנשמעו בכל רחבי לשכת ראש הממשלה. נתניהו התקפל, ואילץ את שר האוצר להוסיף תקציבים ליריבו הפוליטי. סמוטריץ' בתורו קיפל את אגף התקציבים, שנאלצו לוותר לבן גביר על יותר מ-2 מיליארד שקל.

בלי לסגור משרדים

כישלון אחר של האוצר נרשם בכוונות לסגור משרדים מיותרים. עשרה משרדים לפחות שמו באוצר על הכוונת. לבסוף, התקציב לא כולל שום התייחסות לסגירת משרדים. נתניהו התנגד והעדיף שלא לנקוט צעדים בתחום זה.

נושא אחר שנמצא בעולמות של דוגמה אישית מצד הפוליטיקאים הוא הכספים הקואליציוניים. שם, קיצצה הממשלה רק 2.5 מיליארד שקל מתוך 8 מיליארד שקל. אם נצלול לתוך המספרים, נראה שליבת הכספים הקואליציוניים עמדה מראש על כ-5 מיליארד שקל. היתר הם כספים לבריאות, ביטחון לאומי, תנועות נוער ונושאים אחרים שאינם מגזריים. הקופה הקואליציונית האמיתית, שמיועדת ברובה למפלגות החרדיות והדתיות, קוצצה במחצית. בפועל, מה שקוצץ הן בעיקר התוספות שהובטחו לשרים ב-2024. ככלל אצבע, רובם פשוט ייאלצו להסתפק באותם תקציבים קואליציוניים שעמדו לרשותם בשנה שעברה.