האם תקציב 2024 שאושר בממשלה לא כולל העלאות מסים?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: שלמה קרעי

מפלגה: הליכוד

תוכנית: משדר מיוחד (ערוץ כנסת)

ציטוט: "אין העלאת מסים ב-2024"

תאריך: 16.1.24

ציון: כן, אבל

על רקע הדיונים בתקציב המדינה לשנת 2024, נשאל שר התקשורת שלמה קרעי על ה"גזרות" הכלכליות שמתוכננות להיות מושתות על הציבור בשנה הקרובה. על כך קרעי השיב: "לא נכון, לא העלינו מסים בשנה הקרובה… אין העלאת מסים ב-2024. ממש לא". בדקנו את הטענה.

בשבוע שעבר אישרה הממשלה תוכנית מאזנת לתקציב המדינה לשנת 2024 בעקבות השפעת מלחמת "חרבות ברזל" על פעילות המשק המובילה ירידה בהכנסות המדינה ומייצרת הוצאות ניכרות לממשלה. התוכנית המאזנת היא תוכנית כלכלית שהוצגה על ידי משרד האוצר שמטרתה בראש ובראשונה היא ייצוב מצבה הפיסקלי של הממשלה, נוכח נטל הוצאות המלחמה החד פעמיות והקבועות, בעזרת שורת צעדים מאזנים.

לפי משרד האוצר, למלחמה אשר פרצה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר 2023 השפעות מרחיקות לכת על התנאים הכלכליים של המשק. המלחמה מכבידה על פעילות המשק, מובילה לירידה בהכנסות המדינה ומייצרת הוצאות נוספות ניכרות לממשלה. כך, לפי תחזית הכלכלן הראשי במשרד האוצר, צפויה המלחמה להביא להאטת הצמיחה בכ-1.4% בשנת 2023 ובכ-1.1% בשנת 2024 על פי תרחיש בסיס לפיו הלחימה העצימה מסתיימת ברבעון הראשון לשנת 2024. בתנאים אלו, הכנסות המדינה צפויות להיפגע בכ-24 מיליארד ששקלים ובכ-36.4 מיליארד שקלים בשנים 2023 ו-2024 בהתאמה בשל השלכות המלחמה. לעומת זאת, הוצאות הממשלה למימון המלחמה צפויות לעמוד על כ-30 מיליארד שקלים בשנת 2023 וכ-85 מיליארד שקלים ב-2024 (מהן כ15- מיליארד ש"ח צפויות להיות ממומנות בכספי סיוע אמריקני ייעודי). כתוצאה, גידול הגירעון הנגרם בשל המלחמה הינו כ-2.3% בשנת 2023 וכ-4.4% בשנת 2024, בהיעדר צעדים לצמצום השלכותיה. בנוסף, צפויה הוצאה של כ-1.1% תוצר מקרן מס רכוש עבור פיצויים ישירים ועקיפים של נזקי המלחמה. כך, ההשפעה הפיסקלית המלאה של המלחמה בתרחיש הבסיס צפויה להיות גבוהה מ-150 מיליארד שקלים על פני השנים 2024-2023.

בנוסף, כתוצאה מהמלחמה צפוי גידול קבוע בהוצאות הממשלה של לכל הפחות 20 מיליארד שקלים בשנים 2025 ואילך, לעומת תוואי ההוצאה הצפוי טרום המלחמה, בשל הוצאות ביטחוניות, פעילות שיקום והוצאות אזרחיות אחרות הנובעות מהמלחמה, וכן בשל הגידול בהוצאות מימון בשל העלייה החדה בגירעון ובחוב הממשלתי. בשל הגידול הצפוי בהוצאות הביטחון הקבועות והצורך להגדיל את תקציב תשלומי הריבית (כפועל יוצא מסביבת הריבית העולמית והיקף גיוס החוב למימון המלחמה), יהיה קושי להפנות את פירות הצמיחה העתידית להורדת נטל המס על אזרחי ישראל מחד ולשמור על גודל ההוצאה הציבורית מאידך, כפי שפעלה ממשלת ישראל בשני העשורים האחרונים.

לכן, התוכנית המאזנת שהציג משרד האוצר כוללת צעדים בצד ההוצאה (הקטנת הוצאות המדינה) ובצד ההכנסה (הגדל הכנסות המדינה). לענייננו, העלאות מסים, רלוונטיים הצעדים שנעשו בצד ההכנסה.

אחד הצעדים המשמעותיים בתוכנית הוא העלאת שיעור המע"מ. אלא שבהתאם לדברי קרעי, זה יתבצע החל משנת 2025. למעשה, מוצע כי שיעור המע"מ יועלה ב-17% ל-18% החל מה-1 בינואר 2025 (ובהתאם לכך להעלות בנקודת אחוז את שיעור מס השכר והרווח החל על מוסד כספים), כאשר ב-1 בנובמבר 2024, שר האוצר יבחן את מצבה הפיסקלי של הממשלה - ואם הדבר יתאפשר, הוא יוכל לבטל את העלאת המע"מ. הצעד הזה צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בסך של כ-7.2 מיליארד שקלים בשנת 2025 ואילך.

צעד משמעותי נוסף שייכנס לתוקף ב-2025 הוא העלאת מס הבריאות ב-0.15 נקודות אחוז. על פי תזכיר החוק להגדלת ההכנסות מדמי ביטוח לאומי והעלאת דמי ביטוח בריאות, מוצע ששיעור תשלום דמי ביטוח הבריאות (המכונה "מס בריאות") יעלה מ-5% ל-5.15% מההכנסה - וששיעור המינימום של השיעור המופחת של דמי ביטוח הבריאות יעמוד על 3.25% (כיום השיעור המופחת עומד על 3.1%). בנוסף, מוצע "להקפיא" את השכר הממוצע שמשמש לחישוב שיעור דמי הביטוח הלאומי (לפי גובה השכר הממוצע ב-31 בדצמבר 2024), באופן שצפוי לשחוק את מדרגות השכר עליהן משלמים דמי ביטוח מופחתים - ובכך הצפי הוא להגדלת הגבייה של דמי הביטוח הלאומי. בסך הכל, ההצעות בתחום זה צפויות להביא להגדלת הכנסות המדינה בשנת 2025 בהיקף של כ-400 מיליון שקלים (לצד חיסכון בהוצאה מתקציב המדינה של כ-1 מיליארד שקלים).

בנוסף, מוצע להטיל מיסוי פחמן במתווה מדורג, כך שסכום הבלו ומס הקנייה על חומרים מזהמים שונים יעלה באופן הדרגתי החל משנת 2025 ועד 2030 (שיעור המס משתנה בהתאם לחומר). צעד זה וצעדים נוספים בתחום, צפויים להגדיל את הכנסות המדינה בצורה מדורגת ולהגיע לכ-2.7 מיליארד שקלים החל משנת 2030. המס צפוי להביא לתוספת עלות למשק החשמל באופן מדורג. עם זאת, יש מגמות אחרות אשר מתרחשות במשק החשמל שצפויות להביא להוזלת המחיר, בין המגמות ניתן למנות את פתיחת השוק לתחרות ביצור והאספקה החל מינואר 2024, הפסקת השימוש בפחם, ירידה בעליות האנרגיה המתחדשת והאסדרות של המגזר הפרטי, ייעול היצור עם תחנות כח חדשות ויעילות יותר.

עוד מס שנקבע שיוטל רק בעתיד הוא מס נסועה על כלי רכב חשמליים. על פי ההצעה, החל מה-1 בינואר 2026, יוטל מס נסועה על רכבים שנטענים מרשת החשמל. לפי דברי ההסבר, נכון להיום, נסועת רכבים חשמליים איננה ממוסה, וזאת בניגוד לנסועת רכבי מנוע בעירה פנימית, המשלמים מס בלו עבור הדלק שהם צורכים; זאת למרות שרכבים חשמליים זהים לרכבי בעירה פנימית מבחינת רבות מהשפעותיהם החיצוניות. המתווה בחוק המוצע קובע מיסוי אחיד בגובה 15 אגורות עבור כל 1 ק"מ נסועה, כאשר מרחק הנסיעה ייבדק במכוני הרישוי אחת לשנה. גובה מס זה חושב כך שיהיה שקול למס הבלו אותו משלמים רכבי מנוע בעירה פנימית, בהתייחס לרכבים המתאפיינים בצריכת דלק יעילה, ותוך הפחתה של התועלות הייחודיות לרכבים חשמליים בהיבטים של הפחתת פליטות גזי חממה, זיהום אוויר והפחתת רעש. אף שבשנת 2025 כלל הצעדים בעניין מיסוי רכבים חשמליים צפויים להביא להפחתת הכנסות המדינה בגובה כ-1.09 מיליארד שקלים, בשנת 2026 (בה יוטל מס הנסועה) תוספת ההכנסות צפויה להיות 1.1 מיליארד שקלים וב-2027 2.55 מיליארד שקלים.

ואולם, בתוכנית הכלכלית ניתן למצוא העלאות מסים מסוימות גם ב-2024. כך, למשל, מוצע להעלות את המס על מוצרי עישון - וביניהם את מס הקניה המוטל על טבק לא מעובד, על סיגריות, על טבק מעובד לסיגריות, על יחידות טבק לחימום ועל נוזל לסיגריה אלקטרונית וסיגריות אלקטרוניות המכילות נוזל. ההצעות בתחום מיסוי מוצרי העישון צפויות להגדיל את הכנסות המדינה בכ-600 מיליון שקלים.

השנה גם מתוכנן להעלות את המס על תזקיק שעווני - תחליף דלק שמתאים לשמש כדלק לכלי רכב כבדים ולציוד מכני הנדסי (צמ"ה) או כחומר בעירה, בפני עצמו או בתוך תערובת עם סולר או דלק אחר. כיום לא חל עליו בלו בייצור המקומי או מס קנייה ביבוא. לכן, מוצע שיוטלו מס קנייה ובלו על תזקיק שעווני בגובה המס הקיים על תחליפי דלק, כלומר 4,349.41 שקלים לטון.

בנוסף, מוצע לקבוע כי בשנים 2024 ו-2025 יועלה מס הרווח המוטל על בנקים בשיעור של 9 נקודות אחוז - והוא יעמוד על 26% (לעומת 17% כיום). תוספת ההכנסות מצעד זה צפויה להסתכם בכל אחת מהשנים 2024 ו-2025 בכ-1.4 מיליארד שקלים (באופן יחסי ממועד תחילת החוק). קידומו של צעד זה צפוי להביא לתוספת הכנסות של כ-230 מיליון שקלים בשנה.

בנוסף, בינואר השנה גם לא הוארכה הפחתת מס הבלו על בנזין. בעוד שמאז אפריל 2022 ועד סוף דצמבר 2023, על רקע העלייה במחירי הדלק, חלו ברציפות הוראות שעה המפחיתות את מס הקנייה ומס הבלו החלים על בנזין, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא חתם על צו שייתן הפחתה דומה בינואר - וגובה הבלו עלה מ-3.04 שקלים לליטר בדצמבר ל-3.41 שקלים לליטר בינואר.

מהלך כלכלי נוסף עם השלכות כלפי הציבור הוא "השתתפות עובדים ונושאי משרה בצעדי הממשלה למתן הטבות לחיילי מילואים". ב-10 בינואר, גובשו הבנות בין יו"ר ההסתדרות ובין שר האוצר בדבר הסכם קיבוצי בין המדינה ובין ההסתדרות שעתיד להיחתם, ולפיו יופחת יום הבראה מכל עובד אשר זכאי לדמי הבראה בשנת 2024, ובדבר הקפאת מחיר יום הבראה בשנת 2024. נזכיר שכיום, מחיר יום הבראה עומד על 418 שקלים במגזר הפרטי ו-471 שקלים במגזר הציבורי. על פי ההסבר המופיע בתזכיר חוק שמיועד לעגן את ההסדר, הסכום הכולל שייחסך למעסיקים בעקבות ההסדר יועבר לאוצר המדינה - וכנגד אומדן הסכומים שיועברו לאוצר המדינה לפי חוק זה, יוקצה סכום בחוק התקציב הנוסף לשנת 2024 לטובת מימוש הצעדים שעניינם "הוקרה, סיוע ותגמול לחיילי מילואים המשרתים במלחמת 'חרבות ברזל'". לפי משרד האוצר, הצעד צפוי להביא לגידול של כ-1.7 מיליארד שקלים בהכנסות המדינה בשנת 2024.

לצד זאת, נזכיר, השנה גם צפויות להיכנס לתוקף הקלות מס מסוימות. כך, למשל, הוחלט שלא לבטל את נקודות הזיכוי ממס להורים לילדים עד גיל 3 (בשווי של עד 940 שקלים בחודש למשפחה כאשר שני ההורים עובדים, ועד 470 שקלים אם רק אחד מההורים עובד). כשהתוכנית הוצגה באפריל האחרון, צוין שהעלות התקציבית של נקודות הזיכוי הללו היא 1.3 מיליארד שקלים.

משר התקשורת שלמה קרעי נמסר: "בשקלול המס הנקודתי על עישון ודלק עם נקודות הזיכוי שנוספו לכלל הציבור החל מינואר 2024, ישנה ירידה בנטל המס על הציבור בשנת 2024. המס על רווחי היתר של הבנקים אינו חלק מנטל המס על הציבור אלא להיפך: מחזיר לציבור חלק מ-24 המיליארד רווח נקי שנעשו על חשבונו בגלל הקרטל בשוק הבנקאי. יום ההבראה אינו מס אלא תרומה ייעודית לרווחת הלוחמים שלנו בהסכמה עם הסתדרות העובדים".

לסיכום: האם תקציב 2024 לא כולל העלאות מסים משמעותיות? כן, אבל. ישנן העלאות מסים משמעותיות שאכן לא יוטלו בשנת 2024, אלא רק החל מהשנים הבאות. אלה כוללות, למשל, את העלאות המע"מ, מס בריאות ומס פחמן (שיוטלו החל מ-2025) ומס נסועה על כלי רכב חשמליים (החל מ-2026). אולם ב-2024 כן ניתן למצוא העלאות מסים מסוימות, בכללן מס על מוצרי עישון, מס על תחליף דלקים מסוים ומס על רווחי הבנקים. בשנה זו גם יופחת יום הבראה מכל עובד ונכון לעכשיו, גם לא ניתנת ההפחתה על בלו על בנזים שניתנה במשך חודשים ארוכים.