דווקא בעתות משבר: הבנקים נשארים לבד על מגרש ההלוואות למגזר העסקי

דווקא בעתות משבר, המערכת הבנקאי, מגדילה את כוחה בעוגת האשראי לעסקים, מה שכמובן עלול לפגוע בתחרות הנמוכה ממילא. מהנתונים שפרסם בנק ישראל עולה כי בחודש אוקטובר גדלו ההלוואות למגזר העסקי של הבנקים בכ־6.8 מיליארד שקל, לסך של 716 מיליארד שקל (גידול של כ־1%). לעומת זאת, ההלוואות שנתנו המוסדיים לעסקים הצטמצמו ב־3.6 מיליארד שקל, לסך של 93 מיליארד שקל (ירידה של כ־4%).

● מס רווחי היתר: הבנקים טוענים שהאוצר ירה חץ וסימן מטרה ושולחים איום לגבי שיקום המשק
● הטבות מס ותשואה מובטחת: התנאים של המוסדיים למימון שיקום המדינה
● מדוע מחירי השכירות ירדו בזמן המלחמה? זו תשובתו של בנק ישראל

אומנם מדובר בנתונים על החודש הראשון לאחר פרוץ המלחמה, אך מבט על תקופות משבר בעשור וחצי האחרונים מראה כי גם בתקופת הקורונה נרשמה העדפה להלוואות בבנקים על חשבון הלוואות מהגופים המוסדיים. בין החודשים פברואר לאפריל 2020, עם התפרצות מגפת הקורונה, זינק סך ההלוואות לעסקים בבנקים מ־458 מיליארד שקל ל־477 מיליארד (זינוק של יותר מ־4%), בעוד היקף ההלוואות בגופים המוסדיים נותר דומה על כ־86 מיליארד שקל ובחודש מרץ 2020 נרשמה ירידה של 3 מיליארד שקל בהיקף ההלוואות של המוסדיים. את שנת המשבר של 2008 סיימו הבנקים עם עלייה של 34 מיליארד שקל בהלוואות מצד עסקים. זאת, בעוד המוסדיים, שתחום ההלוואות עוד היה בתחילת דרכו אצלם, נותרו עם היקף דומה לאורך כל השנה - 11 מיליארד שקל. 

לדברי גורם בעולם הפיננסי, "הנתונים מראים הימנעות של הגופים המוסדיים ממתן אשראי כשהסיכון עולה. כשאי הוודאות עולה, בין אם ממגפה, ממלחמה או עימות צבאי, רמת הסיכון בטווח המיידי עולה והאשראי הופך להיות יותר מסוכן, כי פרופיל הסיכון של הלקוח עולה. הבנקים יכולים להתמודד עם זה, בעוד שגופים מוסדיים לא מעוניינים להיכנס לכזה מקום. בנוסף ישנו נושא המחוייבות.

צד הביקוש, ולא ההיצע

"לבנקים יש ראיה ארוכת־טווח והיכרות ארוכה עם הלקוח, והם יודעים שימשיכו לעבוד איתו בעתיד. יתכן שבגופים מוסדיים הראייה קצת שונה". הוא מוסיף כי ישנן הערכות לפיהן המגמה תימשך גם בנתונים לגבי החודשים נובמבר ודצמבר.

מנגד, בכיר לשעבר בגופים מוסדיים טוען כי הוא לא רואה ירידה של ממש בעתות משבר. "כשיש משבר השוק הסחיר של אגרות החוב הרבה יותר אטרקטיבי עבור הגופים המוסדיים מאשר הלוואה ישירה. כשאפשר לתת חוב באמצעות אג"ח לחברה בדירוג גבוה בתשואה של 8%, מדוע לתת הלוואות ב־5% ריבית? מנגד, הבנקים לעומת המוסדיים לא פועלים בשוק הסחיר. לכן רואים ירידה באחוז האשראי של המוסדיים באמצעות הלוואות ישירות, כשהרבה יותר אחוזים הולכים לאג"ח סחיר. כלומר המוסדיים לא יורדים בכמות האשראי, אלא משנים את דרך המתן שלו".

עם זאת, באוקטובר נראה כי גם היקף האג"ח הסחיר של המוסדיים דווקא ירד בכ־70 מיליון שקל. לא היקף משמעותי, אך גם לא מגמת עלייה. זאת, בשעה שבחודש מרץ 2020 בפרוץ הקורונה זינק היקף האג"ח של המוסדיים ב־7 מיליארד שקל לכדי 92 מיליארד שקל, במקביל לירידה של 3 מיליארד שקל בהיקף ההלוואות הישירות.

אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון, מסביר כי השינוי לא נובע בהכרח מצד הבנקים או המוסדיים, אלא מזה של נוטלי האשראי עצמם. "אחת הסיבות המרכזיות היא שהמוסדיים נותנים אשראי לגופים הגדולים, שיש להם יכולת לספוג תקופות קצת יותר קשות והם מחזיקים סך גדול של מזומנים. לעומתם, הבנקים נאלצים פעמים רבות לעזור לעסקים קטנים יותר, או לעסקים גדולים שקל להם יותר לפנות לבנקים ולקבל עזרה מהירה, במקום לפנות לגיוס אג"ח שהוא מורכב וארוך יותר. בל נשכח שמקרה של אי הצלחה בגיוס אג"ח אף עשוי לסמן לשוק על משבר, ולכן יש גופים שמעדיפים להימנע מכך".

דבר נוסף שמעלה גלזר הוא שלא פעם לעסקים ולחברות יש קווי אשראי בבנקים. "קווי אשראי נועדו בדיוק לאירועים כאלו. הם משלמים כסף מראש לבנק למקרה שיגיע משבר והשווקים יהיו סגורים. כשמגיע אירוע, כמו הקורונה או מלחמה, הם מבקשים את הכסף עם תחילת המשבר מחשש שאם הוא יהפוך למשמעותי יותר הבנק יערים קשיים ויחמיר בתנאים. אלה הן שתי הסיבות המרכזיות לשינויים".

בנק ישראל מסייע לבנקים

הגופים המוסדיים אומנם הגדילו בעשורים האחרונים את תיק האשראי שלהם, אך הבנקים עדיין שולטים בשוק. על־פי דוח הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי שפורסם בפברואר 2023, הבנקים עדיין היו אחראים בסוף שנת 2021 ליותר ממחצית האשראי למגזר העסקי, 53% ואף הגדילו אותו לעומת 49% בשנת 2017. נתח השוק של המוסדיים קטן מ־8.3% ל־7.6% באותם שנים. באשר לעסקים הקטנים והזעירים, שם נתח השוק של הבנקים כבר עמד על 93.4%.

לכך יש להוסיף גם את סוגיית הריבית. באופן היסטורי, הריבית בבנקים נמוכה יותר מאשר אצל הגופים המוסדיים. בדוח הוועדה לבחינת התחרות נכתב במפורש כי למרות ירידה עקבית בריביות המוסדיים והמגזר החוץ בנקאי, הריביות שלהם היו גבוהות מאשר בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי, (5.2% בסוף 2021, לעומת 3.4% ו־4.4%, בהתאמה.

הירתמות המערכת הבנקאית נובעת בין היתר גם מסיוע ועידוד הרגולטור, במיוחד בנק ישראל. מתווה הבנק המרכזי שפורסם בסמוך לפרוץ המלחמה כוון בעיקר לאוכלוסייה במעגל הנפגעים הראשון, לצד עידוד מתן אשראי ללקוחות כדי לעבור את התקופה הזו. זאת בין היתר באמצעות תוכנית החשכ"ל ובמסגרת תוכנית ההלוואות המוניטריות המוזלות של בנק ישראל. כך, למעשה, הבנקים זכו להגדלת היתרון על פני המתחרים בכל הנוגע לריביות, צעד שזכה לביקורת מצד רגולטור מקביל - רשות התחרות וכן מצד גופים חוץ בנקאיים. במסגרת החלטת בנק ישראל בתחילת נובמבר על "תוכנית מוניטרית ממוקדת" להקלת תנאי האשראי לעסקים קטנים וזעירים, נקבע כי התוכנית, בהיקף של עד 10 מיליארד שקל, תפעל רק דרך המערכת הבנקאית.

כבר עם פרסום התוכנית, ברשות התחרות הביעו חשש כי "בנק ישראל מצא לנכון להנגיש לבנקים מקור מימון זול במיוחד, על־מנת שישמשו כ'צינור' להזרמת כספים לידי העסקים הזקוקים להם בשל המלחמה. בחירה בבנקים תפגע בתחרות שרואים העסקים הקטנים הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך".