זה היה אמור להיות הליך טכני בלבד. ישראל היתה זקוקה לחלקי חילוף לצי מטוסי ה־F35 שלה, הפעיל מתחילת המלחמה מסביב לשעון בחזיתות השונות; ואלו ממוקמים, בין היתר, בבסיס חיל אוויר הולנדי כחלק משיתוף פעולה מתמשך בין הולנד לארה"ב ובין חילות האוויר של שתי המדינות. אבל במקום זאת, על רקע הביקורת על פעולות ישראל ברצועת עזה, הפכה אספקת החלקים השגרתית לפרשייה פוליטית מעוררת־מחלוקת בהולנד, המערערת את היחסים בתוך הממשלה ההולנדית וזוכה לכותרות בכלי התקשורת המקומיים.
● כך הפך "שר החוץ" של אירופה לפוליטיקאי הכי ביקורתי לגבי ישראל
● בגלל מחסור בחיילים: גרמניה שוקלת לאפשר לזרים להתגייס לצבא שלה
● כותרות העיתונים בעולם | קומנדו ומל"טים מתקדמים: היחידה החדשה של צה"ל שמככבת במלחמה
ראשית הפרשה באמצע אוקטובר, אחרי פרוץ המלחמה בעזה, אז התפרסמה בעיתון ההולנדי NRC הדלפה אנונימית מצד "גורמים במשרד החוץ" ההולנדי, לפיהם הממשלה, בראשותו של מארק רוטה, מתכוונת לספק את חלקי החילוף למטוסי ה־F35 שביקשה ישראל. הגורמים הזהירו מפני אספקה שכזו, משום שלדבריהם היא יכולה לגרור מעורבות הולנדית ב"הפרות משמעותיות של החוקים ההומניטריים לגבי מלחמה". ארגוני זכויות אדם התגייסו כדי במהרה לתמוך בדרישה שהגיעה מתוככי משרד החוץ. "על הממשלה ההולנדית להניח כי כל חלק שיסופק ישמש להתקפות בלתי־מידתיות. ועל ידי כך הולנד תתרום ישירות לביצוע פשעי מלחמה", אמרה לעיתון פרופ' ליזבת זגפלד מאוניברסיטת אמסטרדם.
אבל הממשלה דחתה באופן גורף את ההאשמות. רוטה, שכבר הכריז למעשה על פרישתו מפוליטיקה ונשאר לכהן כראש ממשלה בזמן שהמפלגות שהתמודדו בבחירות לפני כחודשיים מנהלות משא ומתן קואליציוני, אמר כי אין בסיס לחשש הזה, וכי בכל מקרה ההחלטה נמצאת בסמכותו. הממשלה בראשותו מסרה לתקשורת כי הקבינט "לקח בחשבון" במהלך ההחלטה גם את "זכותה של ישראל להגנה עצמית" וגם את "הסיכון להפרות החוקים ההומניטריים הבינלאומיים בנושאי מלחמה". מקורות בקבינט גם מסרו לתקשורת במדינה כי "היחסים הטובים עם ארה"ב" צריכים להישמר, וכי על המדינה להמשיך להיות שותף אמין בנוגע לאחסון אמצעי לחימה.
"סיכון לביצוע פשעים"
המתנגדים לבקשה הישראלית לא הרימו ידיים. שורה של ארגונים אזרחיים (ביניהם הסניף ההולנדי של "אוקספם", ארגון "Pax" ועוד), וכן שורת מפלגות אופוזיציה משמאל, עתרו לבית דין מקומי בהאג בתחילת דצמבר, בדרישה שיורה על הפסקה מיידית של אספקת חלקים למטוסים מבסיסים הולנדים. הרקע לעתירה, טענו, היה החשש שאם החלקים יסופקו לישראל "הולנד תימצא בסיכון לביצוע הפרות חמורות של החוק ההומניטרי בעזה". בין העותרים נמצאה גם פרופ' זגפלד, שצוטטה בדיווח על הפרשה באוקטובר.
לקח לבית המשפט המקומי בהאג פחות מעשרה ימים לדחות את העתירה. הוא נימק את הדחייה בכך שהממשלה ההולנדית "שקלה את כל האפשרויות והאינטרסים" לפני שקיבלה את ההחלטה, כחוק. "תחומי האחריות של הממשלה בנושאי החוץ והביטחון מאפשרים לה לקבל את ההחלטה הזו", קבע בית הדין. ההחלטה נמסרה ב־15 בדצמבר, שבוע לפני חג המולד.
ואולם כעת, אחרי תקופת החגים, העותרים החליטו להמשיך את המאבק ולהגיש ערעור בעניין לבין הדין לערעורים בהאג. כחלק מהליך הערעור, התפרסם בימים האחרונים באותו העיתון מכתב נוסף, שנכתב באופן אנונימי על ידי כ־20 משרתי ציבור במשרד החוץ, שמאשים את הממשלה, ואת רוטה עצמו, בתמיכה בישראל ובאספקת החלקים מתוך מניעים אישיים פסולים. לפי כותבי המכתב, המדיניות הפרו־ישראלית של רוטה נובעת למעשה מהרצון לרצות את ארה"ב ולהתמנות אחרי פרישתו לתפקיד מזכ"ל נאט"ו.
"ההתערבות של משרד ראש הממשלה בנושא (המלחמה בעזה) היא יוצאת דופן באופן קיצוני", כתבו מחברי המכתב, שסירבו לחתום בשמם מחשש לעתידם המקצועי, לפי הדיווח. "מידע לא רצוי על ישראל מטואטא מתחת לשטיח", נטען.
רוטה נעמד לצד ישראל
רוטה התבטא כמה פעמים במהלך המלחמה בעד זכותה של ישראל להגן על עצמה, וקרא לשחרור מיידי של כל החטופים, בד בבד עם קריאות להפחית דרסטית את מספר הקורבנות האזרחיים ברצועה ולספק יותר סיוע הומניטרי. זוהי גם העמדה המייצגת של האיחוד האירופי. מיעוט מדינות אירופיות, ביניהן אירלנד ובלגיה, קראו להפסקת אש מיידית ללא כל תנאי. נראה כי זו גם עמדתם של הבכירים במשרד החוץ המדליפים את המידע לעיתונות ההולנדית.
מחברי המכתב ציינו כי "אינם יכולים להסביר" את העמדה ההולנדית למדינות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון. לפי ההאשמות, רוטה אף כפה את עמדתו על שרת החוץ, שרצתה לתמוך בהצבעה על הפסקת אש באו"ם. במקום זאת, הולנד נמנעה. לפי המכתב, במשרד החוץ התנהלו דיונים על הסוגיה "מה ניתן לומר כדי להציג תמונה לפיה ישראל אינה מבצעת פשעי מלחמה?".
משרד החוץ ההולנדי, מצדו, הכחיש נחרצות כי התקיים דיון כלשהו בנוגע לפשעי מלחמה ישראלים אפשריים. הוא אמר כי מדובר ב"שערורייה" ובניסיון לפגוע בתפקוד המקצועי של המשרד. "המשרד דוחה את ההאשמות שהוזכרו במכתב. כותביו מפריחים האשמות ומצטטים דברים שהמשרד כלל אינו מכיר", נכתב בתגובה רשמית של משרד החוץ שפורסמה אתמול. המכתב יוצג השבוע במסגרת ההליך בבית הדין לערעורים, שהחל לדון בעתירה ביום שני. בינתיים, המשפט נמשך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
