מדוע טורקיה נמנעת מתקיפת החות'ים ואף מגבה אותם?

ההתנהלות הטורקית במהלך חודשי מלחמת "חרבות ברזל" הייתה צפויה למדי בכל הנוגע לגיבוי של מחבלי חמאס, אבל היא מפתיעה למדי בשל היחס העדין ובחלק מהמקרים אפילו ידידותי לאיראן ובמיוחד למיליציות הפרו־איראניות - בראשם המורדים החות'ים. 

● ארדואן מכניס את ישראל ל"רשימה שחורה". אלה המשמעויות
● הבחירות המקומיות בטורקיה מאיימות על מנגנון השחיתות של ארדואן, שוב
● טורקיה תפרוס מערכות רדאר בסמוך למים הכלכליים של ישראל
● "תחנת מעבר למימון איראני": החברה הטורקית שמשרתת את החות'ים

בתקופה האחרונה ניכר הסיקור המלטף בטורקיה של המורדים החות'ים והשפעותיהם על תנועת השיט העולמית. אף שברור כי טורקיה, בתור מי ששוכנת במזרח הים התיכון, נפגעת מכך שכלל ספינות המכליות הגדולות נמנעות מהים האדום, שמהווה כ־12% מהסחר העולמי, ועוקפות את אפריקה דרך כף התקווה הטובה.

שתיים מרשתות התקשורת המסקרות באהדה את תקיפת הספינות הן סוכנות הידיעות הממשלתית "אנאדולו" ותאגיד השידור הציבורי TRT. ככלל, התקשורת הטורקית היא מגויסת, אבל אם יש שני גופים שהם זרועות תעמולה לכל דבר ועניין. שני הערוצים מגייסים דוברי שפות זרות, ובמעטה של אנגלית צחה, למשל, הם מפיצים תעמולה טורקית ממשלתית - לעתים לא פחות מאנטישמית.

בגופים התקשורתיים הללו, בין השאר, מקיימים ראיונות עם בכירים במורדים החות'ים ומסקרים את חיי היום־יום שלהם. TRT אף שלחו כתב לסיפון "גלקסי לידר", אוניית הגלנוע (Ro-Ro) בבעלות חברת ריי של רמי אונגר שנחטפה ב־19 בנובמבר, במטרה שיסקר כיצד הפכה לאתר תיירות.

השבוע, המגמה הפרו־חות'ית בטורקיה הגיעה לשיא. לאחר חודשים בהם היו תלויים פוסטרים של אבו עוביידה, דובר הזרוע הצבאית של חמאס - גדודי עז א־דין אל־קאסם באיסטנבול - הם הוחלפו בפוסטרים של מנהיג המורדים החות'ים, עבד אל־מלכ אל־חות'י. ללא לכל הפחות הסכמה בשתיקה מצד השלטונות, אף אחד מהפוסטרים הללו לא היה נתלה. 

הסוגיה הזו מעוררת פליאה במיוחד בהתחשב בנתונים הרשמיים של משרד התחבורה הטורקי, שמצביעים כי מאז 7 באוקטובר שטו מטורקיה לישראל 701 ספינות - ממוצע של כשמונה ספינות ביום. מבין הספינות הללו, 480 היו  ישירות בין טורקיה לישראל, ואילו 221 האחרות עצרו בטורקיה בדרך לנמלי ישראל. 

חשש מחטיפת ספינות, וחשיבה על היום שאחרי

אז מה המטרת הסיקור האוהד בטורקיה? בראש ובראשונה, לאחר שאיראן כבר חטפה באזור מיצר הורמוז מכלית נפט בדרכה מעיראק לטורקיה, באנקרה נטולת העצמאות האנרגטית רוצים להימנע מתקריות דומות.

מעבר לכך, קצב האינפלציה השנתי בטורקיה עומד על כ־60% וצפונה כבר ארבעה חודשים, נתון שצפוי להיות "מתודלק" בסיטואציה שהחות'ים והאיראנים יתקפו ספינות טורקיות. בין אם זה במרחב האוקיאנוס ההודי והים הערבי ובין אם זה במרחב מפרץ עדן והים האדום.

לבסוף, לא מן הנמנע כי טמונה כאן גם חשיבה על היום שאחרי מלחמת "חרבות ברזל", בהנהגת שר החוץ הקאן פידאן - דמות שעד לפני חודשים ספורים כיהנה כראש סוכנות המודיעין (MİT).

טורקיה תופסת את עצמה כמעצמה אזורית, כאשר בשנים האחרונות היא כבר הספיקה לנצל את מצבה הנורא של סומליה, אחת המדינות המרוסקות ביותר באפריקה בכל תחומי החיים, בכדי להקים בסיס קבע בקרן אפריקה. בסיס נוסף בים האדום, במיקום שבו נמצאים החות'ים, יכול להפוך אותם לשחקנית ימית משמעותית במרחב. אומנם לא ברמה של השליטה על מיצרי הבוספורוס והדרדנלים כשער הכניסה והיציאה לים האדום, אבל בסיסים בסומליה ובתימן יהיו אסטרטגיים מאוד.