התקשורת דיווחה שאישה הפסידה כתובה בסך 18 מיליון שקל. האומנם?

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

בפסק דין של בית הדין הרבני בתל אביב שהתפרסם לאחרונה נדונה תביעה של אישה שהתגרשה מבעלה, לחייב אותו לשלם את סכום הכתובה שהוא רשם בעת נישואיהם: 18 מיליון שקל. בני הזוג נישאו כחילונים, אך במהלך נישואיהם הם חזרו בתשובה וניהלו אורח חיים חרדי בבני ברק. האישה תארה לבית הדין הרבני מסכת התעללות והשפלה קשים שביצעו בה הבעל, וכן ילדיהם בהנחייתו, ושיאו היה שריפת מזרון חדר השינה. 

● בכיר בפירמת עורכי דין התגרש. הסכסוך הוליד פסיקה חדשנית
● לאחד מבני הזוג יש רכוש וכספים משלו. מה קורה במקרה של גירושים?

הבעל מנגד הסביר כי כל מעשיו כוונו כדי להשיב את האישה לדרך המוטב ולחיק המשפחה והדת, לאחר שהיא הצטרפה לכת. לדברי הבעל, האישה הצטרפה לקבוצה העוסקת בטיפולים אנרגטיים המקיימת סדנאות, והתחברה באופן לא ראוי עם ראש הקבוצה. לדבריו, אט-אט היא החלה להתדרדר מבחינה רוחנית, נסעה לחו"ל עם הקבוצה בניגוד לרצון בעלה והפכה להיות אישה חילונית גמורה, כשהיא איננה מהססת להצטלם מחובקת עם גברים זרים בפומבי, ללבוש מכנסיים ולהסיר את כיסוי הראש.

הבעל הציג בפני בית הדין הרבני תמלול שיחה ארוכה עם האישה, בו היא מתארת בפניו יחסי אישות שהיא מקיימת באופן תדיר עם שדים, רוחות ומלאכים.

הבעל הודה בשריפת המזרון, אולם הוכיח כי עשה זאת בהנחיית רב אליו פנה, כתגובה לכך שהאישה קנתה כרטיס מגנטיים בעשרות אלפי שקלים ונהגה לדחוף אותם מתחת למזרון כחלק מתרגילי המיסטיקה, ומבחינת היהדות מדובר בעבודה זרה.

לאור הראיות והעדויות שהוצגו בפניו, בית הדין הרבני פסק כי בחירתה של האישה בשינוי קיצוני באורח חייה היא הגורם האמיתי לגירושים בין הצדדים, ולכן האישה לא זכאית כלל לכתובה, ושאלת גובה הכתובה לא עלתה לדיון. משום כך, מאמרים שונים שפורסמו בתקשורת על תיק זה, שכותרתם הייתה שהאישה הפסידה כתובה בסך של 18 מיליון שקל, משקפים בצורה שגויה את המצב המשפטי. 

"כתובה מוגזמת" 

השאלה המעניינת היא אפוא האם האישה הייתה אכן מקבלת מהבעל 18 מיליון שקל אם בית הדין היה רואה בבעל כאשם בפירוק הנישואים - והתשובה על כך היא שלילית. יש להניח כי הבעל רשם בחתונתו את הסכום המופרך של 18 מיליון שקל, מאחר שכאדם חילוני באותה עת הוא לא התייחס ברצינות לכתובה כחוזה מחייב, שיש לערכאה דיונית במדינת ישראל סמכות לכפות את קיומו עליו.

הבעל במקרה זה לא לבד, וכתובות דומות בסכומים של מיליוני שקלים כבר הובאו בפני בתי הדין הרבניים, בשעה שברור שלבעלים אין כל יכולת כלכלית לעמוד בתשלומן.

גם בשנת 2012 דן בית הדין הרבני הגדול בכתובה שנכתב בה הסכום 18 מיליון שקל. כתובה כזו מכונה "כתובה מוגזמת", ולעניינה יש להבחין בין התחייבות לסכום שלא היה ברשות החתן ביום החופה, אך מכזה שבאופן רגיל ניתן היה לצפות שהחתן יוכל לצבור במשך השנים ולשלמו בעת הגירושים - לבין סכום מופרך על פניו.

כאשר הסכום מנותק לגמרי מהמציאות, בית הדין רואה בהתחייבות הכתובה התחייבות שנועדה למטרה של כבוד בלבד, והצגתו של הבעל כנדיב גדול, בעוד שגם לכלה ולכל הנוכחים מסביבו, אין אשליה שהבעל יהיה מסוגל לעמוד בהתחייבותו.

התחייבות לשם כבוד בלבד היא חסרת משמעות מעשית. מאידך, אין פירוש הדבר שהבעל ייצא פטור בלא כלום, שכן מדיניות כזו רק תעודד חתנים לרשום סכומים הזויים ומוגזמים בכתובה. לכן נוהג בית הדין הרבני לקבוע סכום חלופי לתשלום הבעל לידי האישה. הסכום המקובל נע בין 120 אלף שקל - שזו עלות המחיה השנתית המקובלת על בית הדין לסיפוק מחיית האישה (לפי חישוב של 10,000 שקל בחודש) - לבין אחוז מסוים שנגזר מסכום הכתובה המקורי.