עיכובים בלו"ז ופליטת פה אחת: כך נראתה כהונתו של מנכ"ל נת"ע הפורש

חיים גליק, מנכ"ל חברת נת"ע הממשלתית האחראית על פיתוח הרכבות הקלות והמטרו בגוש דן, הודיע אתמול על פרישה מתפקידו בשל מה שתיאר כתחושת מיצוי. גליק הוא מי שחתום בסופו של דבר על הפעלת הקו האדום בהצלחה, הגם שבאיחור, תוך התמודדות עם אתגרים לא פשוטים מול חברות ממשלתיות אחרות ורשויות מקומיות. הוא ואנשיו עבדו, כך לפי עדויות, במרבית שעות היממה. יחד עם זאת, התמונה מורכבת: גורמים בענף מעידים שעוד לפני השקת הקו האדום, לאחריה הניחו שגליק צפוי לסיים את תפקידו, פעל הדירקטוריון כדי להביא את כהונתו לסיומה.

● אלו שלושת המועמדים לניהול פרויקט התשתיות הגדול ביותר בארץ
● ביטול הטבות לחשמליות תמורת מטרונית: כך נבנה תקציב התחבורה
● דעה| רגב שוב מוכיחה שהיא לא כשירה להוביל מהפכת תשתיות

במשרדי הממשלה שאפו להחליף את גליק החל משנת 2020, כשנה לאחר מינויו, אך מהלך כזה לא יצא לפועל בשל מערכות הבחירות המרובות ואי־היציבות השלטונית שמאפיינת את ישראל בשנים האחרונות. גם הפעלת הקו האדום, בסופו של דבר (ובאיחור), עלתה תוך דחיית פרויקטים אחרים והזנחה של פרויקט המטרו - כשהעיכובים בכל אלו עולים למשק הישראלי עשרות מיליוני שקלים.

בנת"ע אמרו אתמול שגליק עוזב עקב תחושת מיצוי, לאחר ששיאו האישי והמקצועי הגיע עם פתיחת הקו האדום בגוש דן, ולאחר שקידם את הקווים הירוק והסגול - "הנמצאים בעבודות אינטנסיביות", כך לפי החברה. גליק הוא אכן המנכ"ל ש"התאבד" על הקו האדום והיה מי שגזר את הסרט, אך מדובר בתמונה חלקית בלבד של כהונתו בראשות החברה, האחראית על ניהול פרויקטים בעלות של 200 מיליארד שקל בעשורים הקרובים. בקרב גורמי המקצוע בממשלה ובענף התחבורה חולקים על אמירתו של גליק לעובדים, לפיה "חברת נת"ע היא החברה הטובה בארץ ויש האומרים בעולם".

נכנס לתפקיד לאחר שהחברה נקלעה לסחרור

גליק החל את כהונתו כמנכ"ל נת"ע בשנת 2019, לאחר העימות בין קודמו בתפקיד יהודה בראון עם יו"ר הדירקטוריון דאז רם בלינקוב. בענף מספרים עד היום שיהודה בראון הוא דוגמה ומופת למנהל קשה, אבל אחד שיודע לקדם תשתיות בישראל. מדובר במשימה לא פשוטה כלל, לנוכח הבירוקרטיה הסבוכה וחוסר שיתוף הפעולה בין גופי התשתית השונים, המדינה, הרשויות המקומיות, כמו גם המשאים ומתנים הקשוחים מול הקבלנים שמבצעים את העבודות בשטח.

בלינקוב דרש עוד סמכויות לדירקטוריון שאמורות להיות מסורות להנהלת החברה. כתוצאה מכך, בסופו של דבר, יחד עם בראון, התפטרו חמישה סמנכ"לים נוספים והחברה נקלעה לסחרור. איש לא רצה לנהל את החברה החבולה ומיעוט יחסי של מועמדים רלוונטיים ניגשו לתפקיד. כשגליק נבחר, לאחר חצי שנה ללא מנהל, בכירים במשרד התחבורה העבירו לבלינקוב את המסר שהוא מגובה בהחלטתו להביא מנכ"ל אחר, כך לפי גורמים המעורים בפרטים. במקביל, נמסר לו גם שלא תהיה פעם נוספת שמנכ"ל יפוטר לפני השלמת הקו האדום, ושאם תהיה כזו - מי שיעזוב יהיה היו"ר.

שנה לאחר מכן, על רקע הזזת תאריך השקת הרכבת הקלה מאוקטובר 2021 לנובמבר 2022 והמתחים שעלו מול החברה בסוגיות של כוח אדם, סברו גורמי מקצוע בממשלה שעדיף להחליף מנכ"ל לנת"ע. גורמי המקצוע חששו ממינוי שיכולה להביא שרת התחבורה מירי רגב בקדנציה הקודמת שלה. מאוחר יותר, חילופי השלטון דחו הכרעה בנושא, בלינקוב התפטר לטובת תפקיד מנכ"ל משרד האוצר, ומונתה במקומו על ידי מרב מיכאלי עו"ד מיה ליקוורניק.

בסביבתו של גליק דוחים טענות כאלו, ומצביעים על כך שנת"ע הכפילה את מספר עובדיה, פתחה את הקו האדום, קידמה את הקווים הירוק והסגול, לרבות פרסום מכרזי הפעלה ועמידה בתקציב, ואף חתמה על הסכמים מול חברות הניהול של המטרו. 

ההתמסרות לפרויקט הקו האדום באה על חשבון פרויקטים אחרים

העיכובים בקו האדום הלכו ונערמו. גליק וצוותו עשו כל שביכולתם כדי להוציא את הפרויקט בלוחות הזמנים, אבל תקלות רבות מנעו את הפתיחה בזמן. למרות זאת, גליק המשיך והתחייב שיתחיל לפעול במועד הדחוי נובמבר 2022. ההסבר המקצועי לדבקות בתאריך לא ריאלי היה הצורך להכניס את הקבלנים ללחץ, כדי שיתכנסו ללוחות הזמנים הקרובים ביותר. בפועל, הקבלנים בשטח יודעים טוב יותר מהחברה הממשלתית מתי ריאלי להפעיל את הקו, והם היו אלו שלחצו את נת"ע בסופו של דבר, כשזיהו שהמנכ"ל שם את יוקרתו על תאריך לא ריאלי.

כך או כך, חיים גליק הוא המנכ"ל החתום על הפעלת הפרויקט, גם אם באיחור משמעותי, ברמה תפעולית ושירותית גבוהה יחסית. לשם השוואה, ניתן להביט בהפעלת הקו המהיר לירושלים, שנמתחה ביקורת ציבורית נוקבת על פערי השירות שהתגלו בו, ביניהם איחורים משמעותיים, קווים שלא יצאו ורכבות שנתקעו.

אולם, ההתמסרות הניכרת לפרויקט הקו האדום הביא להזנחה של יתר הפרויקטים בחברה. הקווים הירוק והסגול נדחו, לכאורה בשל סירובה של רגב לפנות מבנים מכפר שלם, שנמצאים על התוואי. בפועל, הם נדחו לנוכח הסתבכות ועדת המכרזים עם ההצעה של הקבוצה שנכללו בה חברות סיניות. סיבה נוספת לדחייה, חמורה מכך, הינה פיגורים ועיכובים בשלב "אינפרא 1" של הפרויקט, עליהם אף כתבו בכירים במשרדי האוצר והתחבורה לגליק, והתריעו מפני עיכובים של חודשים ארוכים. לאחרונה, בהרצאה לסטודנטים בטכניון, גליק אף הצהיר שלהערכתו, קווים אלו יפתחו באיחור מהתאריכים הרשמיים שנדחו. במקביל, גורמים בממשלה גם סבורים שפרויקט המטרו עתיר המשאבים הוזנח באותה תקופה, ולא קודם באופן מספק על־ידי הנהלת החברה.

הביקורת מגיעה גם ביחס לתרבות הארגונית שהתפתחה בה, כשהיא נודעת בענף כ"רעילה" עד כדי כך, שמחלקות ומנהלים לא משוחחים זה עם זה וישיבות מתנהלות בטונים גבוהים. בנת"ע מכחישים טענות אלו.

כך או כך, מאחר שלגורמי הממשלה ולדירקטוריון היה ברור שגליק יעזוב עם פתיחת הקו האדום, ושעזיבה שלו בחודשים שקודמים לכך רק תוסיף ותעכב את הקו, השלימו שם עם המצב. על־פי גורמים המעורים בפרטים, הדירקטוריון אמור היה לנהל דיון באשר למנכ"ל והוא נדחה מסיבות כאלו ואחרות; בינתיים, כאשר הרצה בפני סטודנטים ונשאל באשר להתקדמות פרויקט המטרו, אמר גליק שלפי הערכתו, הוא לא יחל לפעול לפני 2040. זאת, כאשר רק שבועות קודם לכן, החברה בראשותו חתמה על מכרזים עם מנהלי פרויקטים בעלות של שמונה מיליארד שקלים על מועד אחר: תחילת הפעלה הדרגתית משנת 2032. גורם בחברה אמר לגלובס כי החברה לא ביצעה עבודה מקצועית שהצביעה על שינוי כזה במועדים, למרות היעד השאפתני ואולי לא מציאותי, וכי המנכ"ל "שלף מהמותן".

קצפם של גורמים בכירים במשרדי הממשלה יצא על הצהרתו של גליק; הכעס עליו נבע בעקבות אותה "שליפה", שנעשתה ללא כל עבודה מקצועית, לאחר שנחתמו כבר הסכמים מול קבלנים, וכן על רקע העובדה שרגב מעוניינת להעביר תכולות מהפרויקט לחברת נתיבי ישראל בראשות יו"ר הדירקטוריון יגאל עמדי, איש ליכוד ומקורבה. טענתה של רגב הייתה שיש לבצע מהלך כזה לנוכח אי־עמידת נת"ע במועדים. בממשלה איימו כי אם לא יעמוד גליק ביעדים שהוכתבו לו, ניהול הפרויקט יועבר לחברה אחרת. כשבוע לאחר מכן, גליק הניח את המפתחות, אך בסביבתו אומרים שלא היה קשר לכך.

הדירקטוריון יצטרך למצוא שם שיעבור את משוכת הפוליטיקאים

כאמור, ייתכן שיעדי הממשלה לא ריאליים וגליק צודק בהערכתו, לנוכח העבודה האיטית על המקטע התת־קרקעי באבן גבירול בתל אביב, כמו גם עבודות הקו האדום, שהתעכבו כתוצאה מהיעדר הירתמות של חברת החשמל וחברות תשתית נוספות. לאלו מצטרף גם סירובן של רשויות מקומיות לאפשר עבודות רציפות, בפרט לפני בחירות. אולם, הביקורת על גליק נוגעת לכך שחלק מהעיכובים נבע גם כתוצאה מניהול החברה ולא רק כתלות בנסיבות חיצוניות. המועדים, אגב, נקבעו לאחר בחינה של פרויקטים דומים בעולם ובתנאי של קידום חוק המטרו וחוק התשתיות הלאומיות, שאמורים להסיר את החסמים שמנעו עמידה בלוחות הזמנים בקווי הרכבת הקלה.

הסיכום התקציבי בין משרדי הממשלה האוצר והתחבורה שם סוף לסאגה הזו. המשרדים התחייבו שוב לקיים את החלטת הממשלה, לפיה נת"ע היא שתנהל את הפרויקט, כאשר בד בבד, חלק מהעבודות לקידום זמינות הקווים יועבר לחברת נתיבי ישראל.

המנכ"ל החדש של החברה ייבחר על־ידי הדירקטוריון העצמאי של מיה ליקוורניק, אלא שהשרים רגב ואמסלם יצטרכו לאשר אותו. לא ברור כיצד הדירקטוריון העצמאי יצליח להביא שם שיעבור את משוכת הפוליטיקאים, שפועלים לשים את ידם על תפקידי מפתח. המנכ"ל החדש יצטרך להתמודד עם העיכובים שנערמו בקווי הרכבת הקלה, אך בראש ובראשונה, הוא יהיה אמון על הוצאה לפועל של שינוי ארגוני עמוק, שיציב את פרויקט המטרו בראש סדר העדיפויות של החברה, בכל מחיר. 

מחברת נת"ע נמסר: "מנכ"ל נת"ע, חיים גליק, הודיע אתמול על פרישתו בתום ארבע שנים וחצי, זאת לאחר שהביא לפתיחה מוצלחת ועתירת שבחים של הקו האדום - אחד הפרויקטים המאתגרים שהוקמו בישראל, הכנסת זכיינים בין־לאומים לקווים הירוק והסגול ובחירת מנהלי הקווים למטרו, שאושר בוועדה לתשתיות לאומיות במהירות שיא. כפי שציין בדבריו, הוא חש כי הגיעה העת להעביר את המושכות למנכ"ל הבא שיוביל את נת"ע בפרויקטים הבאים. דירקטוריון נת"ע שיבח את המנכ"ל על ביצועיו ומסירותו אשר תרמו לקידום החברה".