הכלכלן הראשי ניסה להבין למה השקל מתחזק. הוא לא מצא תשובה

מתחילת המלחמה התחזק השקל בכ-4.5% מול הדולר. אגף הכלכלן הראשי פרסם היום (ג') ניתוח שמציג את הגורמים שעשויים לתמוך במגמה. אך כפי שניתן ללמוד מכותרת הדוח - "ייסוף לא מוסבר בשקל במהלך מלחמת חרבות הברזל" - נראה כי באוצר לא הצליחו למצוא את הסיבה העיקרית.

● רשות ני"ע פתחה בבדיקה של ליקויים בהפצת קרנות השקעה פרטיות 
● S&P: אלו הגורמים שעלולים לפגוע בדירוג האשראי של ישראל 

בתחילת המלחמה השקל נחלש בכ-5% מול המטבע האמריקאי, אך בתחילת נובמבר חלה תפנית במגמה והמטבע הגיע לרמה נמוכה יותר מזו שבה עמד באוקטובר. זאת במקביל לכך שפרמיית הסיכון של ישראל נותרה גבוהה.

הניתוח מציג גורמים שבאופן מסורתי משפיעים על שער החליפין, כמו גירעון עודף, פערי אינפלציה בין המשק המקומי למדינות שותפות מסחר וכמובן גם פרמיית הסיכון של ישראל. גם רמת הפיתוח של המשק והביקוש המקומי להשקעות השפיעו על תנועת שער החליפיןעל פי הדוח, אך השפעתם איטית יותר ומתפרשת על פני טווח ארוך.

בנוסף, מציין הניתוח שעד שנת 2023 גורמים גלובליים השפיעו ישירות על שער החליפין בישראל, אך בשנה שעברה עד פרוץ המלחמה הקשר הזה התרופף ובתחילת הלחימה עליית פרמיית הסיכון בישראל נמצאה כגורם העיקרי לפיחות השקל. 

בחודשיים האחרונים יוסף השקל מעבר לגורמי היסוד שמזיזים אותו בט"ק

עם זאת, הכלכלן הראשי מצא שהגורמים המסורתיים לא מסבירים את התחזקות השקל - לא שינויים בפרמיית הסיכון (שזינקה בחדות מ-60 נקודות בסיס ל-140 נקודות וככל שהלחימה התקדמה, ירדה לרמה של 127 נקודות) וגם לא גורמים גלובליים, שהשפעתם הייתה חלקית בלבד.

בנוסף, הדוח מציין שגם התוכנית למכירת דולרים של בנק ישראל בהיקף של 30 מיליארד דולר היא לא המקור להתחזקות. זאת מאחר שהבנק לא מכר כמות משמעותית בנובמבר ובדצמבר הוא לא מכר כלל. הכלכלן הראשי שלל את האופציה שעצם ההכרזה על התוכנית היוותה גורם שהשפיע על תיסוף השקל וקבע כי "קשה להניח שלהכרזה השפעה כה מתמשכת ועוצמתית על שער החליפין". כך, שלטענת האגף, "נראה כי בחודשיים האחרונים יוסף השקל מעבר לגורמי היסוד הידועים כמסבירים את התפתחות שער החליפין בטווח הקצר".