הקפאת כספי אונר"א: "באירופה לא יכולים לעצום יותר את העיניים"

בזו אחר זו הודיעו בימים האחרונים רוב המדינות המממנות את אונר"א על הקפאת המימון לארגון. ארה"ב הייתה הראשונה, אחרי מידע מודיעיני ישראלי שהוצג לה בסוף השבוע בנוגע למעורבות ישירה של עובדי סוכנות האו"ם לפליטים הפלסטינים במתקפת הטרור ב־7 באוקטובר. אחריה הצטרפו מדינות שונות באסיה, אחריהן גרמניה - המממנת השנייה בגודלה של הסוכנות אחרי ארה"ב - וביום שני האחרון הודיעה גם הנציבות האירופית על השהיית העברת הכספים לארגון.

● צרפת מעמידה את עצמה בחזית המאמץ לשחרור החטופים. זו הסיבה 
● מתי תיגמר המלחמה ולמה גורמי מודיעין מתנגדים לעסקת החטופים 
● שאלות ותשובות | ההשתתפות בטבח ועצירת המימון: מהו ארגון אונר"א ומה גילו התחקירים?

נכון לעכשיו, קרוב ל־80% מהתקציב השנתי של הסוכנות, בסך 1.2 מיליארד דולר, נמצא "על הקרח", בעוד המדינות דורשות חקירה מעמיקה בנוגע להיקף שיתוף הפעולה של עובדיה עם חמאס והאחריות שלה לכך. רק קומץ מדינות אירופיות כמו נורבגיה, ספרד, אירלנד ובלגיה, המקדמות עמדות פרו־פלסטיניות בחודשים האחרונים, הודיעו כי ימשיכו את המימון ללא כל תנאי.

על פניו, מדובר בקו פרשת מים ביחס הבינלאומי לאונר"א. מאבק בינלאומי על תפקודה ואחריותה של הסוכנות מתנהל כבר עשרות שנים בין ישראל לבין האו"ם, ארה"ב ומדינות אירופה. כבר בימים שאחרי התקפת הטרור של חמאס, הודיעו רבות מהמדינות על הקפאת תקציבים מיידית לסוכנות. אז הנימוק היה החשש למעורבות בלבד באירועי ה־7 באוקטובר, לצד ההאשמות הוותיקות לגבי הסתה בספרי לימוד. אבל אחרי בדיקה של כחודשיים בלבד, רוב המדינות הפשירו את העברות הכספים, וחלקן אפילו הבטיחו הגדילו את התקציבים לסוכנות.

בצד הישראלי מקווים כי הפעם מדובר בדינמיקה שונה לגמרי. "אנחנו מרגישים שהרוח השתנתה", אומר גורם ישראלי הבקיא בנושא. "אם בעבר מדינות הסתפקו בביקורת על הארגון, עכשיו יש קריאות ראשוניות לסגור את אונר"א לגמרי".

"כעת, מי שרוצה לעצום את העניין לא יכול"

העובדה כי הפעם מדובר בעובדים של הארגון שלקחו חלק במעשי הזוועה של חמאס וארגונים אחרים, ביחד עם העדויות לגבי הסתרת חטופים בבתי עובדים, תעודות אונר"א שנמצאו על גופות מחבלים והערכות ישראליות שפורסמו השבוע לפיהן אחד מעשרה עובדים של הארגון בעזה "קשור לארגוני טרור", מחזקים את הקייס הישראלי, אומר אותו גורם.

לדבריו, ממשלות רבות בעולם ידעו שיש בעיה חמורה אבל העדיפו להעלים עין עד עכשיו, משום שחשבו כי יש להסתפק במנגנון הנוכחי, גם אם אינו מושלם. "כעת, גם מי שרוצה לעצום את העיניים לא יכול. העדויות מדברות בעד עצמן". לכן, בישראל מקווים כי גם אם הארגון לא יפורק באופן מיידי, החקירה עליה הוא הודיע תידרש לעמוד ברף בינלאומי גבוה יותר, ואולי תלווה בבדיקות חיצוניות. לגבי השאיפה הישראלית אם לפרק לחלוטין את הארגון שממלא תפקיד הומניטרי מרכזי בעזה או לקצץ את סמכויותיו, נראה כי בצד הישראלי מכוונים ליעד הראשון, מתוך אפשרות להסתפק בשני.

למעשה, ישנם גורמים בינלאומיים רבים בעזה שיכולים לקחת חלק מהסמכויות של אונר"א, אומר הגורם הישראלי, ביניהם ארגון הבריאות העולמי (WHO), יוניצף (UNICEF), משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) ועוד. "ברור שאונר"א ניכסה לעצמה תפקידים לא קשורים שסוכנויות אחרות יכולות למלא", הוא אומר.

מחלוקת בארה"ב, נחרצות בגרמניה

הקרב הבינלאומי המתנהל כעת יקבע אם אירועי אוקטובר 2023 יהיו מכריעים בהליך הפירוק של הסוכנות, שהוקמה כבר ב־1949, ולדברי מבקרים רבים סייעה להנציח את הסכסוך הישראלי־פלסטיני באמצעות שימור סטטוס הפליטים ובאמצעות סכומי עתק של סיוע בינלאומי. מתוך כ־30 אלף עובדים של הסוכנות במזרח התיכון, כ־12 אלף נמצאים בעזה והסוכנות קשורה בעיקר להפעלת בתי ספר ברשות הפלסטינית וברצועה.

בארה"ב, שאחראית למימון 343 מיליון דולר מתקציב 2022 של הסוכנות (הנתון העדכני האחרון שפורסם), כבר החלו להישמע ביממה האחרונה קולות הקוראים להשיב את המימון. מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, אמר כי העבודה שעושה אונר"א בעזה ובכלל "חשובה בצורה יוצאת דופן". לדבריו, הסוכנות ממלאת "תפקיד חיוני לחלוטין" ברצועה, ו"הכרחי לחלוטין שהתפקיד הזה יימשך". עוד אמר בלינקן כי "חשוב שאונר"א תחקור את ההאשמות באופן מהיר, יעיל ומקיף, כדי שמשהו כמו זה לא יקרה שוב".

בגרמניה, שתרמה בשנה שעברה יותר מ־202 מיליון דולר ישירות לאונר"א ומשתתפת גם בתרומה האירופית (114 מיליון אירו בשנה) לסוכנות, נשמעים קולות נחרצים יותר בנוגע להפסקת המימון. הפרשה ניצבת בראש סדר היום, ומעמתת את משרדי החוץ והפיתוח האזורי הגרמנים מול גורמים בממשל, שמעוניינים לשנות את הסטטוס־קוו. שני המשרדים הללו הובילו את ה"בדיקה" הזריזה שהתקיימה אחרי אירועי אוקטובר, אך מיהרו לקבוע כי אין חשש לסיוע לטרור, ולהכריז בסוף נובמבר על הפשרת הכספים.

לעומתם, גורמים אחרים, כולל מפלגת הליברלים (FDP) השותפה לשלטון, מעוניינת לשים קץ למימון. "העדויות האחרונות מראות כי רפורמות פנימיות אינן מספיקות, ולא יכולות לפתור את הבעיות המערכתיות של אונר"א", אמר מזכ"ל המפלגה לתקשורת הגרמנית. יושב ראש הוועדה לפיתוח בינלאומי בפרלמנט הגרמני, גם הוא חבר ה־FDP, אמר בבירור השבוע כי "יש לפרק כעת את אונר"א". הוא התייחס לפרסומים בנוגע לחגיגת הטבח ומעשי הטרור ב־7 באוקטובר בקבוצות וואטסאפ פנימיות של העובדים.

שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור, עלה להתקפה ביממה האחרונה, ואמר כי אונר"א היא חלק מהבעיה ולא מהפתרון שהגרמנים מקווה ליישם באזור. "מה שאנחנו צריכים כעת היא חקירה מלאה ללא עכבות", אמר פרושאור לתקשורת הגרמנית, בדברים שצוטטו בעיתון FAZ. "במשך שנים אונר"א פעלה נגד המנדט שלה, כשהיא מפיצה הסתה ולמעשה מטרפת את השלום".

פרושאור הזכיר בדברים שצוטטו בעיתון "טאגסשפיגל" כי "גם המארגנים של טבח הספורטאים במינכן ב־1972 היו בוגרי בתי הספר של אונר"א. הסוכנות שיתפה פעולה עם הטרוריסטים לאורך זמן רב". "אם אתם רוצים שלום", פנה פרושאור לגרמנים, "עליכם לפעול כעת לחקירה מקיפה".

באונר"א מזהירים: "המצב נואש"

הסוכנות וראשי האו"ם האחראים לה הגיבו בחריפות להודעות. מזכ"ל האו"ם אמר כי "חייבים" להשיב את המימון של אונר"א בהקדם האפשרי. הארגון עצמו הכריז כי ייתכן שלא יוכל לסייע יותר לפלסטינים בעזה מסוף פברואר, והנציב העליון של הסוכנות, פיליפ לזריני, הצהיר כי המצב "נואש".

לזריני ציין כי 13 המחבלים עליהם הצביעה ישראל "סולקו מתפקידם" או חוסלו על ידי ישראל, וכי מדובר במיעוט מתוך עובדי הארגון. הסוכנות גם גייסה לצדה כ־20 ארגוני צדקה בינלאומיים שפרסמו השבוע מכתב ובו הזהירו מפני הפסקת פעילותה וההשלכות ההומניטריות של צעד שכזה על תושבי עזה.