השליטים הבלתי מעורערים של מי אנטארקטיקה

אפרת הוא יזם ובעל חברות בתחום האנרגיה הירוקה וחובב טבע. במדור "תרבות חיות" הוא כותב על התנהגותם של בעלי החיים

יבשת אנטארקטיקה, המכוסה כולה בקרח, היא אזור מגורים קשוח מאוד. היא משתרעת על פני כ-14 מיליון קילומטרים המשמשים בית למגוון בעלי חיים שהצליחו להסתגל לתנאי המחייה הקשים במקום. אחד מהם הוא האורקה.

● הטורף שהפך לאימת הסוואנה באפריקה
● המכרסם האינטליגנטי שהתגלה מתחת לגני השעשועים

יש המשערים ששמו נגזר מהמילה היוונית "אוריקס" (ὄρυξ) שמשמעותה "לווייתן", והוא גם ידוע בשם ״לווייתן קטלן״.

אורכו של זכר בוגר הוא בין 8 ל-10 מטרים (בעוד אורכה של הנקבה נע בין 7 ל-8.5 מטרים) ומשקלו עשוי להגיע עד ל-10 טונות.

גבו שחור, החזה וצדי הגוף לבנים ומתחת לעיניו כתמים לבנים. מבנהו כבד וחסון, סנפיר הגב שלו גדול יחסית, ועל צדו האחורי כתם בצבע אפור כהה.

טכניקת ציד ייחודית

האורקה נחשב לאחד הטורפים הקטלניים ביותר בטבע ואין לו טורפים טבעיים. הוא ניזון מ-30 מיני דגים, ביניהם דגי סלמוניים, הרינג וטונה, לצד כרישים, אריות ים, לוטרות הים, ניבתנים, פינגווינים, קורמורנים, שחפים וכלבי הים. את אלו האחרונים הוא צד באמצעות טכניקת ציד ייחודית.

האורקה תר אחר כלב ים הנח על קרחון צף. במשך זמן רב הוא מתצפת עליו על מנת לאמוד את גודל הקרחון וכמות האורקות הנוספים שצריך לגייס למשימת הציד.

האורקות שוחים תחת הקרחון עד שהם מנתקים והופכים אותו לאי בודד. הם מסתדרים בשורה אחת ושוחים תחתיו. הגלים שנוצרים מהשחייה שוברים לחלקים קטנים יותר את הקרחון וכלב הים המבוהל נסחף אל המים. בשלב הזה, הם עטים עליו ומחסלים אותו בנשיכות מהירות.

נקמת הלווייתן

דיירים נוספים במים הקפואים של אנטארקטיקה הם הלווייתנים גדולי הסנפיר. צבעם כחול או שחור והם נושאים כתמים לבנים או אפורים. אורכם של הפרטים הבוגרים הוא בין 10 ל-16 מטרים ומשקלם הממוצע הוא כ-27 טונות. למרות גודלם, הם אקרובטיים וידועים בקפיצותיהם החינניות מהמים.

 לווייתן גדול הסנפיר / צילום: ויקיפדיה

הלווייתנים גדולי הסנפיר, שעיקר מזונם הוא הקריל האנטארקטי, חסילון קטן שחי בלהקות במים הקרים, מגיעים לקוטב הדרומי כדי לעקוב אחר להקות הקריל. מלבד האדם, הטורף היחיד שמאיים עליהם הוא האורקה. האורקות והלווייתנים גדולי הסנפיר חולקים מרחב מחיה משותף באנטארטיקה, והמאבקים הטריטוריאליים האלה לעיתים קרובות מציתים ביניהם קרבות מדממים, כולל טרף גורי לווייתנים בידי האורקות.

אלו מתמקדים בגורים כי הם קלים להכנעה ואין צורך בלהקת אורקות כדי לצוד אותם.

תצפיות שערכו חוקרים בנקודת המפגש בין לווייתנים גדולי הסנפיר והאורקות העלו ממצא מדהים: לווייתנים גדולי הסנפיר משבשים בכוונה תחילה את הגלים שיוצרים האורקות - טכניקת הציד היחידה, וגם היעילה ביותר, באמצעותה הם צדים את טרפם העיקרי באנטארקטיקה - כלבי הים.

הלווייתנים גדולי הסנפיר שוחים במקביל לאורקות, מתחת לקרחון הצף אותו יריביהם מנסים להפוך. גודלם העצום של הלווייתנים גדולי הסנפיר משמשים למעשה כמעין ״שובר גלים״ ועקב כך, לא נוצר גל גבוה ששוטף את הקרחון וסוחף את כלב הים למים.

הם ימשיכו לעשות זאת שוב ושוב, כל זמן שהאורקות ינסו להעיף את כלב הים מהקרחון הצף. בשלב הזה, על פי רוב, הקרחון ינדוד למקום מרוחק, מה שיאפשר לכלב הים לדלג אל החופש.

האם לווייתנים גדולי הסנפיר נוקמים באורקות על כך שהם צדים את צאצאיהם? אין על כך תשובה חד משמעית. מה שכן ידוע הוא שלווייתנים גדולי הסנפיר מגינים על יצורים ימיים מפני טורפים. כך, למשל, הם מילטו מספר פעמים צוללנים מכרישים, ואף הצילו ציפורי מים מדגים שארבו להם.