"אחת התוצאות של האג": ההחלטה האנטי-ישראלית של ביהמ"ש בקליפורניה

אחרי ההחלטה להוציא צווי ביניים לישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ), בית משפט פדרלי באוקלנד, קליפורניה, קבע אתמול (ד') כי קיימת היתכנות שפעולות ישראל במסגרת המלחמה בחמאס ברצועת עזה עולות עד כדי רצח עם, אך דחה את התביעה בהיעדר סמכות.

התביעה הוגשה נגד נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שר החוץ אנתוני בלינקן ושר ההגנה לויד אוסטין, בדרישה שארה"ב לא תספק ציוד צבאי או כספי לישראל. מומחים למשפט בינלאומי מסבירים את משמעויות ההחלטה עבור ישראל.

● ניצן שפיר, פרשנות | הישג, עם כוכבית: מה המשמעות של החלטת בית הדין בהאג
● יואב קרני, פרשנות | כבוד בית המשפט, הם לא התכוונו

התביעה הוגשה על־ידי ארגון לזכויות אדם ברמאללה ופלסטינים מהרצועה ומארה"ב, בטענה כי על הממשלה האמריקאי להפסיק לספק נשק וכסף, המאפשר לטענתם את "רצח העם הפלסטיני". בתביעה הוצגו עדויות של שבעה פלסטינים על הרג משפחותיהם ברצועה, ונערך שימוש בהחלטת בית הדין בהאג.

בית המשפט בקליפורניה ציין בהחלטתו כי במתקפת החמאס נרצחו 1,200 אזרחים, ונחטפו 240 בני אדם לרצועה. בנוסף, צוין כי המלחמה אליה יצאה ישראל הובילה להרג של 26 אלף אנשים ברצועה ולפציעתם של 63 אלף בני אדם.

בית המשפט דחה את התביעה, בנימוק שלא ניתן לשפוט את מדיניות החוץ של ארה"ב. עם זאת, במקביל הוא בחר לציין, בהתבסס על ההחלטה בהאג ועל בסיס מידע שהוצג לו, כי יש היתכנות שפעולות ישראל עולות עד כדי רצח עם, ואף הפציר בממשל האמריקאי "לבחון את תוצאות תמיכתו הבלתי פוסקת במצור הצבאי על הפלסטינים".

חזית משפטית הולכת ומתגברת

מומחים למשפט בינלאומי מסבירים כי ההחלטה היא חלק מחזית משפטית נגד ישראל, המושפעת גם מההחלטה בהאג, וכי צפויות תביעות דומות במדינות אחרות. בנוסף, ההחלטה מחדדת את הצורך של ישראל לקיים את הצווים באופן מלא.

לדברי פרופ' עמיחי כהן, יועץ מיוחד ומומחה למשפט בינלאומי ממשרד ברנע ג'פה לנדה ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, צריך להסתכל על התמונה הרחבה ולא על פסק הדין הספציפי שנדחה. "ההחלטה משקפת את העובדה שיש חזית משפטית הולכת ומתגברת, המשלבת בין המוסדות הבינלאומיים לבין בתי המשפט המקומיים, ומכוונת בעיקר בנושא של מכירת נשק".

פרופ' כהן מוסיף כי בארה"ב לא סביר שבתי המשפט יתערבו, גם כי אין לזה תמיכה ציבורית, וגם כי בתי משפט לא מתערבים בנושאים כאלה, אך יכול להיות שבמדינות אחרות נראה את זה.

"זה לא מקרי שבדיוק דרום אפריקה הגישה את התביעה, ברור שיש משהו מאורגן. זו מערכה מתוזמרת בינלאומית, לצייר את ישראל כמפרת כללים במשפט הבינלאומי. מתחילים עכשיו ממכירת נשק, ויכולים להגיע לעוד נושאים על רקע המלחמה. ישראל נסמכת על תמיכה בינלאומית. אם ישראל תצטייר בעולם כמדינה שלא עושים איתה עסקים, אז נהיה במצב לא טוב. אנחנו לא רוסיה. רוסיה יכולה להסתדר עם סנקציות בינלאומיות".

"זו אחת התוצאות של החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג לתת צווי ביניים", אומר ד"ר עדו רוזנצוייג, מומחה למשפט בינלאומי מאוניברסיטת חיפה וחוקר במרכז מינרבה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון. "צפוי שנראה הליכים דומים גם במדינות אחרות, ובחלקן שזה אפילו יצליח. אני מאמין שבנוסף לזירה המשפטית, ישראל תצטרך לפעול גם בזירה הדיפלומטית, כדי למנוע הליכים במדינות אחרות".

נזכיר כי ב-26 בינואר דחה בית הדין בהאג את בקשת דרום אפריקה לעצור את הלחימה ברצועת עזה, אך התבטא נגד פעילות ישראל ברצועה, ונתן לה צווי ביניים. הצווים כללו הוראה להכניס סיוע הומניטרי לרצועה, כמו גם מניעה והענשה של הסתה לרצח עם ברצועת עזה, על רקע התבטאויות שרים וחברי כנסת. בנוסף, ישראל חויבה לדווח לבית הדין חודש מההחלטה באשר לפעולותיה במסגרת הצווים.

"חשוב להדגיש כי בית המשפט בהאג לא קבע שישראל מבצעת רצח עם, וכי עד להחלטה הסופית ייקח שנים. נקבע שלא נשללה ההיתכנות לקיומו של רצח עם, וזה בשל הרף הנמוך שבית המשפט מחיל, על־מנת להורות על סעדים זמניים", אומר רוזנצוייג.

לדבריו, משמעות ההחלטה בארה"ב והצפי לתביעות נוספות, הם שהנטל המונח על כתפי ישראל להראות שהיא לא מקיימת רצח עם גדל, והדבר הכי חשוב הוא להראות שישראל עומדת בצורה דווקנית בצווים שניתנו. במיוחד הוא מתייחס לצווים העוסקים בסיוע ההומניטרי, ובמניעת התבטאויות פסולות של פוליטיקאים ואישי ציבור שעשויות להוות הסתה לרצח עם.