אל"מ במיל' מירי איזין היא ראש המכון למדיניות נגד טרור (ICT), אוניברסיטת רייכמן
התוכנית של חמאס למלחמה הנוכחית כללה הכנה מבעוד מועד של "שכבות מיגון": התווך התת־קרקעי (תת"'ק), השטח האורבני, מאות החטופים, נוכחות הגופים הבין־לאומיים ולוחמת מידע.
● עד כמה צה"ל מתקדם בכיתור רצועת עזה? הנתונים שכדאי להכיר
● הכירו את יחידת הרפאים של צה"ל שרוצה לשנות את פני המלחמה
התווך התת"ק הוכן פיזית במשך שנים ארוכות. חמאס ציפה שההכנות הפיזיות של השטח, עם העמדות והמטענים בשטח האורבני, יספיקו לו נגד התקפות צה"ל - עד שהעולם יכפה עלינו הפסקת אש. חמאס הופתע.
הגם שעצם קיום המנהרות לא הפתיע איש , גם לא הכמות שלהן, הרי שהדבר האמיתי - מאות קילומטרים של תווך תת"ק מתחת לאזור אורבני מאוכלס - תפס אותנו בתדהמה. במהלך העשור האחרון ישראל עסקה בהשמדת כמה עשרות מנהרות שהוליכו משטח הרצועה לישראל. מדובר בעיקר במנהרות שלא תחת שטח אורבני, והמיקוד היה בעיקר בניתוק הפתחים שיוצאים לשטח ישראל. אין דמיון לצורך להשמיד מאות קילומטרים של מנהרות חפורות, בנויות, מדופנות, עם מטענים מוכנים להפעלה. השמדת המנהרה מביאה להתמוטטות השטח מעל פני הקרקע - אירוע קשה בתוך שטח אורבני צפוף. מציאת טכנולוגיה להשמדה מבלי להרוס את השטח האורבני תוך כדי לחימה אקטיבית זה אתגר שאף צבא לא נתקל בו עד היום. המשמעות היא עבודה איטית, סיסטמתית, מנהרה אחרי מנהרה. זה יכול לקחת שנה ויותר.
החטופים הישראלים מהווים עבור חמאס שכבת מיגון אישית למנהיגות של הארגון, וגם כרטיס יציאה לחופשי. חמאס אינו רואה ישראלים בכלל כאנושיים. החינוך הרדיקלי, הכולל דה־הומניזציה של הצד הישראלי והיהודי, נמשך שנים ארוכות. החמאס מתאר את הטיפול שלו בחטופים כ"שווה" לטיפול בעצורים ואסירים הפלסטינים בישראל. התיאור של חמאס המשיך במהלך המלחמה הנוכחית עם "שמועות" על טיפול לא הומאני של ישראל כלפי האסירים של חמאס. מדובר בעלילה ארוכת שנים, שנבדקה שוב ושוב. המוכנות שלנו להאמין ל "רב סרן שמועתי" מטרידה - ואין כל הוכחות לנכונות השמועות. תוצאה נוספת של הדה־הומניזציה של הישראלי היא היכולת של מחבלי החמאס לבצע מתקפה מתוכננת וביצוע זוועות ולהציג אותן כ"כלום" לעומת מה שישראל עשתה להם מאז הקמת המדינה.
ארגונים שבפועל משרתים את החמאס
הגופים הבין־לאומיים קיימים ברצועה מ־1950, למעלה משבעים שנה. מצד אחד הם מייצגים קול אנושי ברור, ומצד שני מהווים חלק בלתי נפרד מהמרקם של הרצועה, שחינך דור של טרוריסטים מבצעי ההתקפה של 7 באוקטובר. רוב מוחלט של העובדים בארגונים הבין־לאומיים הוא תושבי הרצועה. כמעט אין אנשים מהעולם החיצון. לא כל עובדי הארגונים הבין־לאומיים תומכי חמאס, אבל אחוז מהם כן, והם נמצאים עמוק בתוך המערכות.
אותם מועסקים תושבי הרצועה עובדים במסגרות החינוך, הבריאות, והסעד של אונר"א. אותו חינוך לדה־הומניזציה התקיים בתוך בתי הספר של אונר"א, והשפיע על כלל אוכלוסיית הרצועה ולא רק על פעילי חמאס. אונר"א היא המעסיקה השנייה בגודלה ברצועה, אחרי הרשות הפלסטינית/חמאס. אותם גופים בין־לאומיים מהווים היום את צוואר הבקבוק המרכזי להעברת סיוע ליותר משני מיליון איש ברצועה. בחמאס אומרים ככה: אם צה"ל לא נרתע מכניסה קרקעית בגלל התווך התת־קרקעי, ולא נרתע מהלוחמה בשטח בנוי, ולא נרתע בגלל החטופים - הגופים הבין־לאומיים שנמצאים פיזית ברצועה יהיו שכבת מיגון שתכריח את ישראל לעצור. הרי מי לא יקשיב לארגונים האלה? המצוקה האנושית היא אמיתית. אך הקריאה של הארגונים לעצירת הלחימה במקום לשפר את העברת הסיוע לנזקקים היא תוצאה של מעל 15 שנות שלטון חמאס, שיצרו ארגונים שבפועל משרתים את החמאס.
לוחמת המידע הצליחה מעל למצופה
בגזרת לוחמת המידע, חמאס הפעיל במלחמה הנוכחית לוחמת מידע, אך הפעם זו הצליחה מעל למצופה. ביום שבת ה־7 באוקטובר יצאו שתי גרסאות למתקפה: גרסת הטרור - שנועדה להפחיד ולפורר את החברה הישראלית והתומכים בה; וגרסת ההתנגדות והעוצמה - שנועדה להגביר את הגאווה, את תחושת ההעצמה ובעיקר, להשפיל את ישראל. בגרסת הטרור ראו העיניים זוועות. בגרסת ההתנגדות ראו השפלה של ישראלים (שעל פי גרסה זו מגיעה להם). בכל המערכות מול ישראל מאז לקח את השלטון ברצועה, חמאס הפעיל לוחמת מידע. הפעם הסיפור ההרואי של המדוכא שמצליח להשפיל את המדכא הצליח מאוד, במיוחד בארה"ב בקרב בני הדור הצעיר הפרוגרסיבי.
בתוך שכבת המיגון הזו קיים גם הנושא המשפטי. ישראל הצליחה במידה רבה להעמיד הגנה יעילה וחשובה בהאג נגד האשמת רצח עם. עם זאת ההאשטג - ישראל השמדת עם - רץ ברשתות, ומשפיע על דור צעיר מחוץ לרצועה. אם הארגונים הבין־לאומיים לא יעצרו את המלחמה עבור חמאס, אולי "שכבת המיגון" של לוחמת המידע תעשה זאת.
כאוס ברצועת עזה משרת את חמאס - לכן פגיעה בהעברת הסיוע ההומינטרי משרת את חמאס כי העולם לוחץ להפסקת אש. הפסקת אש מסייעת לאוכלוסייה, וממש מסייעת לחמאס.
חמאס רצה מלחמה קצרה עם הישגים גדולים
קבלת ההחלטות של מדינת ישראל במלחמה היא בין ברירות קשות. לדעתי עדיפה בחירה בפעילות צבאית סיסטמטית לפירוק התשתיות של החמאס ברצועה, ובד בבד מאפשרת חלון זמני לשחרור החטופים. המלחמה הזו היא לא בחירה בצד אחד: צריך וניתן לקיים את שניהם. חמאס רצה מלחמה קצרה עם הישגים גדולים. ההסתכלות שלהם על החטופים כקלף מיקוח כרוכה בבסיס היותם ארגון טרור, שעשה עשרות שנים של דה הומניזציה לישראל. אנחנו לא צריכים להידמות להם - ולא לתת להם להכתיב את המערכה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.