נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הנהיג אמש (ש') מתקפה אמריקאית רחבת היקף נגד יעדים איראנים ופרו־איראנים בעיראק, בסוריה ובתימן. התקיפות הללו מעלות שאלות רבות כמו מהם היעדים? והאם איראן תישאב למלחמה בקרוב? גלובס עושה סדר.
● דעה | כך עזר המונדיאל בקטר לחמאס להתכונן למלחמה
● פרשנות | המהפכה שתחליש את רוסיה ואיראן תהיה גם קרב גדול בין טראמפ לביידן
היכן התבצעו התקיפות?
ארה"ב ביצעה מתקפה אווירית נגד יותר מ־85 יעדים של משמרות המהפכה והמיליציות הפרו־איראניות בעיראק ובסוריה, שבהם נהרגו כ־40 איש: כ־23 בסוריה וכ־16 בעיראק. לאחר מכן, הכוח להגנת השיט בים האדום, במעורבות ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, בחריין, קנדה, דנמרק, הולנד וניו זילנד, תקפו הלילה 36 מטרות של המורדים החות'ים. בין היעדים שהותפו: אתרי אחסון אמל"ח תת־קרקעיים, חמ"לים, משגרי טילים, ומתקני אחסון ותפעול מל"טים, מכ"מים ומסוקים.
אילו יעדים הותקפו?
התקיפות יועדו לפגיעה בחמ"לים ובמרכזי אחסון של רקטות, טילים וכלי טיס. מוקד של התקיפות היה מרחב קאים (עיראק)-בוכמאל (סוריה), מעבר גבול בין עיראק לבין סוריה שבאמצעותו משנעים משמרות המהפכה אמצעים מעיראק לסוריה ולאף לחיזבאללה בלבנון. בבוכמאל שוכן הבסיס האסטרטגי "אימאם עלי" שאותו, לפי פרסומים זרים, גם ישראל תקפה בפעמים רבות.
באילו אמצעים השתמשו בתקיפות?
האמריקאים תקפו בעזרת אמצעים שונים של חיל האוויר, אך הבולטים שבהם אלו המפציצים האסטרטגיים B-1 - בעלי טווח טיסה גדול במיוחד של כ־12 אלף ק"מ.
מהי הסיבה לתקיפות?
ראשית, הכוחות האמריקאים הותקפו כבר יותר מ־160 פעמים בעיראק, בסוריה ובירדן מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל - כאשר ישנם כ־2,500 לוחמים אמריקאים בעיראק וכ־900 בסוריה. וושינגטון החליטה במרבית המקרים להכיל, אלא שלאחר ששלושה לוחמים אמריקאים נהרגו בירדן, ביידן הבין שהוא מחויב להגיב נגד המיליציות הפרו־איראניות. זאת, על אף הסכנות שנובעות ממעורבות אקטיבית בהיקף שכזה במלחמה במזרח התיכון. במקרה של החות'ים, המתקפות שלהם נמשכות - ואוניות סוחר עדיין נמנעות ממעבר בבאב אל־מנדב. האמריקאים מנסים באמצעות המתקפות המדודות לגרום לחות'ים נזקים שיגרמו להם להפסיק את תקיפותיהם. אולם, התקיפות מדודות מאוד כדי לא לגרום לחות'ים לחדש את מלחמת האזרחים בתימן, ולשאוב אליה גם את ערב הסעודית - בתקופה שבה מנסים ברגע האחרון להביא לנורמליזציה בין ישראל לבין ריאד לפני הבחירות בארה"ב.
מהן הסכנות והאם הן מוחשיות?
הסכנה הראשונה היא עימות צבאי ישיר בין איראן לבין ארה"ב. עם זאת, תרחיש זה פחות סביר בשלב הנוכחי בעקבות שתי סיבות: בראש ובראשונה, ביידן מעוניין להשאיר את העימות על עצימות נמוכה ככל הניתן - בניסיון להימנע ממלחמה אזורית במעורבות אמריקאית בשנת בחירות. הסיבה השנייה קשורה לאיראן - רצף התקיפות בסוריה הוביל להסגת קצינים איראנים מסוריה, בגלל החשש שיחוסלו. הצעד החריג מעיד עד כמה איראן חוששת ממעורבות ישירה במלחמה.
הסכנה השנייה קשורה ליעדים אמריקאים ברחבי העולם, ולא בהכרח במזרח התיכון. כוח קודס של משמרות המהפכה בראשות אסמעיל קאאני פרוסים בכל רחבי העולם, כולל יעדים שבהם יש אינטרסים אמריקאים, למשל, באפריקה ובאמריקה הלטינית. איראן עלולה לנצל את יחסיה, למשל, עם ונצואלה, כדי שממנה תצא פעולה לפגיעה ביעדים אמריקאים באחת משכנותיה של ארה"ב. אדרבה, ונצואלה נמצאת במתיחות עם השכנה רוויית הנפט גיאנה, שמפיקת הנפט העיקרית בה היא אקסון מוביל האמריקאית.
מה הייתה תגובת איראן ועיראק?
איראן, כצפוי, לא איימה בתקיפות תגובה. "זו טעות הרפתקנית ואסטרטגית נוספת של ארה"ב שתגביר את המתח וחוסר היציבות", מסר דובר משרד החוץ האיראני, נאסר כנעני. בה בעת, עיראק זימנה את הממונה על היחסים בבגדד כדי להעביר לו את מחאתם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.