חחיאשוילי: הבנקים יחויבו להראות ריביות גם לעתיד, חברות כרטיסי האשראי יציעו פיקדונות

המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, ממשיך לקדם את החזון שלו לחזק את תפקידן של חברות כרטיסי האשראי בשוק האשראי, כגורם שיכול להציע תחרות למערכת הבנקאית. "אנחנו מאוד רוצים לראות שחקנים חדשים נכנסים לתחום, ולכן ניתן רגולציה מקלה יותר לשחקנים, בהתאם לרמת הסיכון שלהם", אמר חחישאוילי. 

● תתרחקו מכרטיסי אשראי: ביטול עסקת הראל־ישראכרט הוא מסר לענף הביטוח?
● התוכנית של המפקח החדש נחשפת: חיזוק חברות האשראי על חשבון הבנקים

"ניתן מדרג של רישוי (בניגוד לרישיון בנקאי מלא שקיים כיום, ר"ו). חברות כרטיסי האשראי יוכלו לגייס פיקדונות ולהיות חלק מהעולם התחרותי", ציין המפקח על הבנקים. עם זאת, הוא הוסיף כי "לא יכול להיות מצב שבו גופים כן ירצו לפעול בעולם הבנקאי בלי לקבל רישיון בנקאי. אבל אנחנו בהחלט מתכוונים לפתוח את העולם הזה ומתכוונים להרחיב את מגוון הפעילויות גם לבנקים יותר מסורתיים", הוא הוסיף בכנס "הרגולטורים הפיננסיים" של הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, שנערך על־ידי מכון ספרא לבנקאות ותיווך פיננסי ומכון הורביץ לניהול אסטרטגי בפקולטה. 

מאחורי הסירוב לעסקת ישראכרט-הראל

נציין כי כפי שפורסם בגלובס, המפקח על הבנקים ציין בעבר כי הוא מאמין ביכולת של חברות כרטיסי האשראי להגדיל את התחרות לבנקים, וזאת בין היתר בעקבות ביקור שלו בדרום קוריאה. בנוסף, בנק ישראל אישר את מכירת חברת כרטיסי האשראי ישראכרט לידי חברת הביטוח הראל, בדיוק מהטיעון הזה, כפי שעשתה גם רשות שוק ההון, אך רשות התחרות התנגדה למהלך, והעסקה נפלה.

באותו כנס אמרה הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, כי זו לא החלטה שלה, כיוון שהיא מנועה באופן אישי מלעסוק בה. "אני יודעת שיש מי שלא מסכימים עם ההחלטה. אבל זה מיזוג שבו אנחנו בצורה מעמיקה עסקנו בסוגיה של המידע. השימוש במידע גם כדי לקבל יתרונות הוא בעייתי מבחינה תחרותית. זו הסוגיה שעמדה על הפרק. הרשות הגיעה למסקנות ספציפיות לעסקה הזו, אבל הסוגיה של מידע זה משהו שקורה בכל המשק. המידע עלינו שווה המון כסף, וכולם יודעים שבמשך שנים משלמים לגוגל ולפייסבוק על מידע. המידע הוא התשומה הכי חיונית כיום בשוק". 

באשר לעולם התחרות, חחישאוילי אמר כי הוא מאמין שצריך לפעול ולחשוב לטווח הארוך ולקדם את התחרות במבט כזה, ולא ליפול למלכודת של דברים קטנים כמו נושא התמחור. "אסור לנו לבוא מתפיסה שיש כשל שוק שאי־אפשר לטפל בו. הדברים יגיעו לשם, ותהיה תחרות", הוא אמר והוסיף כי ככל שמדברים על בנקאות פתוחה, רואים זינוק של מספר ההסכמות של לקוחות שנתנו לגופים אחרים שאינם הבנק האישי שלהם להיכנס לחשבונות שלהם, וכי יש כבר 180 אלף לקוחות שנתנו אישור כזה. 

להראות ציטוטים לעתיד

בכל הנודע לפיקדונות בבנקים, חחישאוילי ציין כי הפיקוח על הבנקים יוציא בקרוב הוראה לחייב את הבנקים לא רק להציג את המידע מהעבר, אלא גם להראות ציטוטים לעתיד, בין היתר באשר לגובה הריבית שהם מציעים ללקוחות. הוא התייחס לתזוזה בכספי העו"ש, והסביר כי לפני תחילת העלאות הריבית כ-57% מכספי הציבור בבנקים היו בחשבונות עו"ש שאינם נושאים ריבית, והיום השיעור עומד על 35%, כך שהציבור התחיל להזיז את הכסף גם לפיקדונות נושאי ריבית וגם לקרנות כספיות ולמק"מים. עם זאת, בשנים רחוקות יותר הכספים בעו"ש עמדו על 10% בלבד.

"יחד עם העולם של הבנקאות הפתוחה, והחיבור של הדברים האלה (ריבית עתידית על הפיקדונות), זה יכול לתת כוח תחרותי לשחקנים בשוק".

עם זאת, הוא אמר גם כי גם מי שחשב שהבנקים בדרך להעלם, יודע היום שהבנקים פה כדי להישאר. "זאת בגלל שיש להם שני יתרונות משמעותיים. הראשון הוא הקשר עם הלקוחות גם בעולם הדיגיטלי. השני הוא האמון של הלקוחות במערכת. במשברים האחרונים האמון הזה הוכיח את עצמו, הן בקורונה והן עכשיו במלחמה". 

"היה נכון לפתוח את הבורסה ב-8 באוקטובר"

לדברי ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, "היה מהלך נכון לפתוח את הבורסה ב-8 באוקטובר. זה מהלך שמשדר אמון, ושהמערכת יכולה להמשיך לתפקד. העובדה שהבורסה עבדה באותם תנאים היא מסר מרכזי לכך שהמערכת הזו יציבה. בימים הראשונים של המלחמה קיימנו סבב שיחות עם השוק, חלק מהשיחות יותר פורמליות וחלק פחות, כדי להבין מה המצב של הגופים". 

 ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך, בכנס בפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת תל אביב / צילום: חן גלילי

מה לגבי הפרסומים על זה שחמאס עשה שורטים?
"זה חייב אותנו לתגובה מהירה. אירוע כזה - יש פה משמעות לשוק ההון. זה אומר שהשוק שלנו לא מפוקח. אם זה קורה לנו מתחת לאף' אז יש לנו בעיה. לכן היה חשוב לנו להסביר שכבר שבוע אחרי תחילת המלחמה נתנו הנחייה למחלקת החקירות לראות מה קרה ביום שאחרי. גם כשהכתבות התפרסמו, היה חשוב לנו לעשות שוב בדק בית ולבדוק את הדברים שוב ולהראות שלדברים אין ממש. גם זה מסר שנועד לשדר מסר של אמון ויציבות של המערכת. 

"רגולטור של כל השוק" 

לדברי הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן: "אנחנו רגולטור של כל השוק. אנחנו מסתכלים על כל השוק. השוק הפיננסי נמצא במרכז, וכמובן שאי־אפשר בלי לדבר על שוק ההון. בתחילת המלחמה, מעבר להלם הראשוני שהיינו בו כשקמנו כואבים והמומים, אחרי מחשבה ממש ראשונית בתוך הימים הראשונים, גם אנחנו ברשות התחרות אמרנו שום דבר לא אמור להשתנות. (בגלל מלחמה) הקרטלים לא יפסיקו להיות קרטלים, המונופולים לא יתנהגו אחרת. מה שבשגרה צריך להבטיח שהיה גם במלחמה.

"נתקלנו בתופעה שעסקים הפסיקו לפעול. ידענו שיש לנו חברים שעומדים על המשמר בכל אחד מהגזרות של השוק הפיננסי (השורט של חמאס). ברשתות השיווק היו מדפים ריקים, והדבר הראשון היה לשים לב שמי שמקבל כוח שוק רגעי מזה שמתחרים נעלמו, לא מנצלים את הדבר הזה לרעה. עקבנו אחרי הדברים האלה וחיפשנו את המקומות האלה כדי להבטיח שעסקים לא ינצלו את מצוקת הצרכן. לא זיהינו הפרות כאלה, וגם עכשיו ממשיכים לעקוב אחרי מה שקורה בשוק בזמן המלחמה.

"בכל מקום שיש הפרה שלחוק התחרות, בוודאי שאנחנו נבדוק. אבל מי ששומר על החוק לא נעסוק בו, גם אם הוא לא נחמד".

לגבי עסקת רכישת ישראכרט על־ידי הראל, לה מתנגדת רשות התחרות, הסבירה כהן כי זו לא החלטה שלה כיוון שהיא מנועה באופן אישי מלעסוק בה. "אני יודעת שיש מי שלא מסכימים עם ההחלטה. אבל זה מיזוג שבו אנחנו בצורה מעמיקה עסקנו בסוגיה של המידע. השימוש במידע גם כדי לקבל יתרונות, בעייתי מבחינה תחרותית. זו הסוגיה שעמדה על הפרק. הרשות הגיעה למסקנות ספציפיות לעסקה הזו, אבל הסוגיה של מידע זה משהו שקורה בכל המשק. המידע עלינו שווה המון כסף, וכולם יודעים שבמשך שנים משלמים לגוגל ולפייסבוק על מידע. המידע הוא התשומה הכי חיונית כיום בשוק".