המטבע הניגרי שמחק לשיכון ובינוי יותר מרבע מיליארד שקל בשנה האחרונה

פיחותים חדים במטבע הניגרי ממשיכים לפגוע בתוצאות חברת הבנייה והתשתיות שיכון ובינוי . החברה, שבשליטת נתי סיידוף ובניהולו של תמיר כהן, מדווחת שוב על השפעות שליליות על תוצאותיה לאחר פיחות משמעותי נוסף בשער המטבע הניגרי - ה"ניירה".

● וול סטריט יקרה מדי: ההמלצה המפתיעה של בנקאית ההשקעות של המיליונרים 
● בתוך שנתיים הפכה שטראוס מאחד התאגידים היציבים לארגון שעובר ממשבר למשבר. למה זה קורה? 

ניגריה היא בין מדינות הפעילות המרכזיות של שיכון ובינוי בתחום קבלנות התשתית והבנייה. מזמיני העבודות בניגריה הם ברובם משרדי ממשלה או משרדי ממשלות מקומיות במדינה, והפרויקטים המבוצעים בה (בעיקר סלילת כבישים) ממומנים מתקציבי הממשלה וגופי מימון שונים .

בדיווח לבורסה מציינת שיכון ובינוי כי בסוף ינואר נרשם פיחות חד של 55% בשער המטבע הניגרי (NAFEX - The Nigerian Autonomous Foreign Exchange Rate Fixing) לעומת שערו ביחס לדולר האמריקאי בסוף שנת 2023: בעוד שבסוף 2023 השער היה כ-951.8 ניירה לדולר, בסוף ינואר השער עמד על 1,480 ניירה לדולר.

שיכון ובינוי תפחית יותר מרבע מיליארד שקל בשל הפיחות במטבע

לפי אומדן ראשוני, שיכון ובינוי מעריכה שבהנחה ששער הניירה יהיה דומה לשערו הנוכחי במועד הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של השנה, מלבד השפעות על יתרות מאזניות, עיקר השפעת הפיחות על הדוחות הכספיים לרבעון יהיה הפסד בסך 29 מיליון דולר (כ-107 מיליון שקל), וזאת בנוסף להפסד שיירשם ברבעון הרביעי של 2023 בסך 13 מיליון דולר (כ-49 מיליון שקל), כתוצאה מירידה הדרגתית בשער הניירה באותו רבעון, שהסתכמה לשיעור של 22% בין תחילת וסוף הרבעון הרביעי .

נציין, שבסוף המחצית הראשונה של 2023 שיכון ובינוי פרסמה אזהרות דומות בנוגע להשפעות המטבע הניגרי, לאחר שהבנק המרכזי במדינה זו (CBN) הודיע שהמסחר במט"ח יתבסס על שוק חופשי. כתוצאה מכך, שער הניירה נחלש בכ-70% עד לסוף ספטמבר שעבר (ל-780 ניירה לדולר). שיכון ובינוי עדכנה כי הפיחות יסב לה הפסדים של מעל 100 מיליון שקל. בדוחות הרבעון השלישי שלה נכתב כי כי פיחות המטבע הניגרי גרם להוצאות מימון של 95 מיליון שקל, שחק את ההון העצמי שלה ב-191 מיליון שקל ואת צבר העבודות בכ-1.5 מיליארד שקל .

גם בשנת 2016 שיכון ובינוי, אז עדיין בשליטת שרי אריסון, סבלה מפיחות חד של המטבע הניגרי. ורשמה הפסד של כ-40 מיליון דולר. באותה שנה הניירה נחלש מול הדולר ב-60% בעיקר בשל ירידה במחירי הנפט (שהוא ענף ייצוא עיקרי במדינה האפריקנית).  בעקבות התערבות הממשל הניגרי נקבע שער רשמי לניירה, אך נוצר לו "שוק מקביל" שבו הוא נסחר בפער גדול מהשער הרשמי.

במשך תקופה מסוימת עבדה שיכון ובינוי בניגריה במטבע דולר ולא ניירה, אך בשנה שעברה דיווחה כי לאור שינויים שחלו בניגריה ב-2022, היא החליטה לעבור ולפעול בניירה, "שהוא המטבע שמייצג כיום בצורה הטובה ביותר את ההשפעות הכלכליות של העסקאות, האירועים והנסיבות של החברה". בין השינויים שהובילו אותה לכך היא ציינה את השינוי באופן ניהול שוק המט"ח בניגריה וביכולת להמיר בניגריה מטבע מקומי למטבע זר, שהוביל לתלות מוגברת בשוק מקביל במט"ח; ושינוי במחירים בשוק הסחורות, שמעידים על ניתוק הקורלציה בין מחירי חומרי הגלם בניגריה למחירם העולמי ושער החליפין.

בתגובה לדיווח על ההשפעות השליליות של פיחות הניירה בדוחות החברה, מניית שיכון ובינוי נחלשה ביום חמישי שעבר ב-2.4% ובמהלך המסחר ביום ראשון היא נחלשה ב-1.7%. שווי השוק של החברה הוא 5.1 מיליארד שקל ושווי ההחזקה של סיידוף מגיע ל-2.1 מיליארד שקל .